Category Shifts in Halacha

Based on lecture by Rabbi Ethan Tucker

שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס:

מתיב רב המנונא בחמישי מותרים מפני כבוד השבת למאי אילימא לכבס וללבוש מאי כבוד שבת איכא אלא להניח ובחמישי הוא דשרי אבל השבת כולה אסור לעולם לכבס וללבוש וכשאין לו אלא חלוק אחד דאמר רב אסי א"ר יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד איתמר נמי אמר רבי בנימין אמר ר' אלעזר לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל להניח מותר מיתיבי אסור לכבס לפני תשעה באב אפילו להניח לאחר תשעה באב וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהן וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ תיובתא

(Mishnah:) During the week that the Ninth of Av falls on, it is forbidden to have a haircut and to launder.

R. Hamnuna raised an objection: ON THURSDAY IT IS PERMISSIBLE IN HONOUR OF THE SABBATH.5 What is permissible? Shall I say it is to wash clothes for immediate wear?6 Where does the honour of the Sabbath enter into it? It must surely mean, washing clothes for storing [till Sabbath], and this is permissible only on Thursday but not during other days of the week! — In reality [the Mishnah refers] to the washing of clothes for immediate wear and it speaks of a case where a man has only one shirt. For R. Assi said in the name of R. Johanan: When a man has one shirt only he may wash it in the middle days of the Festival.7 So too it has been stated: R. Benjamin said in the name of R. Eleazar: The restriction applies only to washing clothes for immediate wear but washing clothes for storing is permissible. An objection was raised against this: It is forbidden to wash clothes before the ninth of Ab even for storing them until after the ninth of Ab. And our [Babylonian] laundry work is like their [Palestinian] plain washing, but flaxen garments are not included in this prohibition against laundry work. This is indeed a refutation.

וגיהוץ שלנו - אינו יפה אלא ככיבוס שלהן ואסור לגהץ לפני תשעה באב אפילו להניח לאחר תשעה באב אבל כיבוס שלנו מותר:

(ג) שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אֲסוּרִים לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס, אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְלָבְשׁוֹ עַתָּה אֶלָּא לְהַנִּיחוֹ לְאַחַר ט' בְּאָב, וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד, אָסוּר; ...וְכִבּוּס שֶׁלָּנוּ, מֻתָּר; אֲבָל גִּהוּץ (פי' מַעֲבִירִין עַל הַבְּגָדִים אֶבֶן חָלָק לְהַחֲלִיקוֹ, עָרוּךְ) שֶׁלָּנוּ, אָסוּר.

(א) ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. ואפלו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין, ואפלו מן התמחוי.

(1) On the eve of Passover [from] close to [the time of] the afternoon offering, no one must eat until nightfall. Even the poorest person in Israel must not eat [on the night of Passover] unless he reclines. And they must give him no fewer than four cups of wine, even [if he receives relief] from the charity plate.

אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה בן אצל אביו בעי הסיבה

איבעיא להו תלמיד אצל רבו מאי

ת"ש (אמר) אביי כי הוינן בי מר זגינן אבירכי דהדדי כי אתינן לבי רב יוסף אמר לן לא צריכתו מורא רבך כמורא שמים מיתיבי עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו כי תניא ההיא בשוליא דנגרי איבעיא להו שמש מאי תא שמע דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא מיסב אין לא מיסב לא שמע מינה בעי הסיבה שמע מינה ואמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בארבעה כוסות הללו

A woman next to her husband does not need to recline, but if she is an important woman, she needs to recline ...... Rabbi Yehoshua ben Levi said: Women are obligated to drink four glasses of wine on the Seder Night.

אשה לא בעי הסיבה

פירש רשב"ם מפני אימת בעלה שכפופה לו ולפי זה אלמנה וגרושה בעו הסיבה

ובשאילתות דרב אחאי כתב דלאו דרכם דנשי למיזגי ולפי זה אפילו אלמנה וגרושה נמי אבל אשה חשובה אורחא למיזגי.

בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו דסתם בן אביו מלמדו תורה

תלמיד אצל רבו מאי?

ת"ש דאמר אביי כי הוינן בי מר מזגינן אבירכי דהדדי כי הוינן בי רב יוסף אמר לא צריכתו מורא רבך כמורא שמים ואפי' אינו רבו מובהק מדלא משכח לאוקמי ברייתא דאפילו תלמיד בפני רבו אלא בשוליא דנגרי.

מצה צריכה הסיבה - כבני חורין שהוא זכר לגאולה:

אשה אינה צריכה הסיבה - מפני אימת בעלה וכפופה לו

ומפרש בשאילתות דרב אחאי לאו דרכייהו דנשי למיזגא

בן אצל אביו צריך הסיבה - דלא הוי כפוף כל כך:

(ד) אִשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה הֲסַבָּה אֶלָּא אִם כֵּן הִיא חֲשׁוּבָה. הַגָּה: וְכָל הַנָּשִׁים שֶׁלָּנוּ מִקְרֵי חֲשׁוּבוֹת (מָרְדְּכַי רֵישׁ פ' ע''פ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם), אַךְ לֹא נָהֲגוּ לְהָסֵב כִּי סָמְכוּ עַל דִּבְרֵי ראבי''ה דְּכָתַב דְּבַזְּמַן הַזֶּה אֵין לְהָסֵב (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).