עמוד א
קושייה א
אָמַר חִזְקִיָּה, מַאי דִּכְתִיב מה הכוונה בפסוק: ״מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה (מפוחדת/נסערת) וְשָׁקָטָה (נרגעה)״, אִם יָרְאָה — לָמָּה שָׁקְטָה? וְאִם שָׁקְטָה — לָמָּה יָרְאָה? אֶלָּא בַּתְּחִילָּה יָרְאָה וּלְבַסּוֹף ובדיעבד שָׁקְטָה נרגעה. וְלָמָּה יָרְאָה פחדה? כִּדְברי רֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב מה הכוונה בפסוק: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי״, ה׳ יְתֵירָה לָמָּה לִי מדוע יש ה' (לפני היום השישי) לעומת שאר הימים שאין להם? — מְלַמֵּד שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם (בזמן) מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְאָמַר לָהֶם לארץ (בזמן יצירתה בתחילת העולם): אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה — אַתֶּם מִתְקַיְּימִין הכל יהיה כרגיל, וְאִם לָאו מקבלים את התורה — אֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם את העולם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ.
על פי דברי ריש לקיש, ה' הידיעה במילה "השישי" (בפסוק המסיים את מעשה בריאת היום השישי). מסמלת את ההתניה שהתנה הקב"ה עם הארץ בסיום מלאכת היום השישי.
אם כך, מה מסמלת ה' הידיעה ביום השביעי?
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ (פ)