Makkot 11b - Ir Miklat, the Death of the Kohen Gadol, and An Unusual Ruling of Rambam

מתני׳ אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר ממשיחותו מחזירין את הרוצח רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח לפיכך אימותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו: גמ׳ מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) ואחרי מות הכהן הגדול ור' יהודה כתיב קרא אחרינא (במדבר לה, לב) לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן (וגו') ואידך מדלא כתיב הגדול חד מהנך הוא:

Makkot 11a:10-13

MISHNA: The [high priest] anointed with the anointing oil, the [high priest] appointed through the vestments, and the [high priest] who stepped down from his position all return the murderer [from exile if they die]. Rebbi Yehuda says, Even the [high priest] anointed for a war returns the murderer [if he dies]. Therefore the mothers of the [high] priests would prepare for the murderers food and clothing in order that they should not pray that their children would die. From where do we derive these words [that the murderer gets released by three types of high priests]? Rav Kahana says, That the Torah says (Numbers 35, 25) "and he shall dwell there until the death of the high priest", and the Torah says (Numbers 35, 28) "for in the city of refuge he shall dwell until the death of the high priest", and the Torah also says, (Numbers 35, 28) "and after the death of the high priest". And [what is] Rebbi Yehudah['s reason]? The Torah says elsewhere (Numbers 35, 32) "to dwell in the dwellings of the land until the death of the priest etc.". And [what does] the other opinion [do with this verse]? From the fact that it doesn't say "high", it must be referring to one of [the three already mentioned].

מכות י״א ב:י״ב-י״ז

איבעיא להו במיתת כולן הוא חוזר או דלמא במיתת אחד מהן ת"ש נגמר דינו בלא כ"ג אינו יוצא משם לעולם ואם איתא ליהדר (ביה) בדהנך בדליכא:

Makkot 11b:4-5

They inquired, Is it with the death of all of [the types of high priest enumerated in the mishna] that [the murderer] returns [from exile]? Or maybe it's with death of any of them? Come and learn [a proof from our mishna], If his verdict was concluded without a high priest, he never leaves [the city of refuge] for ever. And if it was true [that the death of any high priest would release him], let him return with [the death of] one of them. [The mishna was discussing a case were] there were no [other high priests].

רש"י על מכות י״א א:כ״ו:ג׳

ואחד שעבר ממשיחותו - שאירע פסול בכ"ג ושימש אחר תחתיו וכשנתרפא כהן חזר לעבודתו ועבר זה ממשיחותו:

Rashi on Makkot 11a:10:3

...

רמב"ם על משנה מכות ב׳:ו׳:א׳

(ו) רבי יוסי בר' יהודה אומר בתחלה אחד שוגג כו': אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים כו': משנגמר דינו מת כהן גדול הרי זה אינו גולה כו': כהן שעבר ממשיחתו הוא כשיארע בו מום או אירע בו קרי בכהן גדול ביום הכפורים ומנו אחר תחתיו ובא בהורג נפש זכירת כ"ג ג' פעמים: ור' יהודה שאומר משוח מלחמה לפי שנאמר בהורג נפש לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן וחכמים אינם דורשים זה הפסוק לפי שלא אמר בו הכהן הגדול וכשימות אחד מאלה חוזר ואע"פ שהאחד חי: ואין הלכה כר' יהודה:

Rambam on Mishnah Makkot 2:6:1

...

הוריות י״א ב:ט״ז-כ׳

מתני׳ ואיזהו המשיח המשוח בשמן המשחה לא המרובה בבגדים אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות ואין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה זה וזה שוים בעבודת יוה"כ ומצווים על הבתולה ואסורים על האלמנה ואינם מטמאים בקרוביהם ולא פורעים ולא פורמים ומחזירין הרוצח:

Horayot 11b:4-6

...

רש"י על הוריות י״א ב:י״ט:א׳

ואין בין כהן המשמש - והיינו ראשון שחזר לעבודתו ולאחר שחזר הוי פר של יוה"כ שלו ועשירית האיפה שלו:

Rashi on Horayot 11b:5:1

...

רמב"ם על משנה הוריות ג׳:ד׳:א׳

(ד) ואיזה הוא המשיח המשוח בשמן וכו': מרובה בגדים הוא שלא נמשח בשמן המשחה אבל לבש שמנה בגדים ובלבשו אותם נתרבה על שאר הכהנים לפי שהוא ג"כ (מצווה) [מינוי] כמו שבאר ואמר ומלא את ידו ללבוש את הבגדים וכן היו כהני בית שני שנעדר בו שמן המשחה וכבר זכרנו זה פעמים: ועשירית האיפה הוא שאמר הכתוב זה קרבן אהרן ובניו והוא נקרא חביתי כ"ג לפי שנעשה על מחבת ומה שמבואר שיעבור כ"ג ממשיחותו הוא שאירע בו מום או שימנוהו לעבודת יה"כ שמא יארע פסול בכהן גדול ביה"כ ויעבוד אחר יום הכפורים כמו שקדם ביאורו במקומו:

Rambam on Mishnah Horayot 3:4:1

...

משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ז׳:ט׳

(ט) אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְאֶחָד הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים. וְאֶחָד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הָעוֹבֵד. וְאֶחָד הַכֹּהֵן שֶׁעָבַר. כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן שֶׁמֵּת מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. אֲבָל מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אֵינוֹ מַחְזִיר מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּכֹהֵן הֶדְיוֹט:

Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 7:9

...

גבורת ארי מסכת מכות דף יא עמוד ב

איבעי' להו במיתת כולן הוא חוזר. נראה לי דהא פשיטא דאפילו תימא במיתת כולן הוא חוזר הני מילי בדאיתנייהו לכולן הוא דחיות אחד מהן מעכב חזרתו והא דמיבעי' לן במיתת כולן הוא חוזר או במיתת אחד מהן היינו בדאיתא לכולן.

ערוך לנר מסכת מכות דף יא עמוד ב

בגמרא במיתת כולן הוא חוזר. יש להסתפק אם הספק הוא שמא אין כאן דין חזרה רק כשיש ג' כהנים גדולים ומתו כולן אבל כשאין כאן ג' רק ב' או א' אפילו מתו מכל מקום אין דין חזרה דבעינן קרא כדכתיב דבעינן ג' כה"ג, או דלמא האיבעי' היא דוקא כשיש כולן אם צריכין למות כולן אבל זה פשיטא לו כשאין ג' שחוזר גם במיתת א'. והנה לכאורה מלשון אחד אחד דקתני במתניתין משמע כאופן השני דספק שלנו, אבל מכל מקום מסוגית הגמרא נלענ"ד להוכיח כאופן הראשון, דאל"כ היאך רוצה לפשוט דבמיתת כולן הוא חוזר דאם איתא דבאחד מהן ליהדר בדאינך הא גם אי אמרינן במיתת כולן חוזר ג"כ לא א"ש כיון דהשתא ליכא רק אינך ולא כה"ג שפיר יהי' חוזר במיתתן, אלא ע"כ דאיבעית הגמרא היא שמא דוקא בעינן ג' כה"ג שיחזור הרוצח על ידן. ולפ"ז בבית שני דליכא כהן משוח לא הוי משכחת לפי ס"ד זה דין חזרה ברוצח, אבל לפי המסקנא דמסיק בדליכא ושבמיתת א' חוזר ודאי משכחת גם בבית שני כן. וגם הרמב"ם פסק (פ"ז מהל' רוצח ה"ט - ה"י) דבמיתת א' חוזר, ומה שהקשה עליו המשנה למלך למה פסק להקל כיון דהאיבעי' לא נפשטה, י"ל דסבר אחר שאמר בגמרא בדליכא משמע דפשיטא להגמרא דאיירי בדליכא דאל"כ הי' חוזר:

משנה למלך הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ז

הלכה י
[י] וההורג כהן גדול ולא היה שם כהן גדול אחר כו'. אני תמיה על זה דבפרק ב' דמכות (דף י"א) איבעיא לן במיתת כולן הוא חוזר או דלמא במיתת אחד מהם ת"ש נגמר דינו בלא כהן גדול אינו יוצא משם לעולם ואם איתא ליהדר ביה בדהנך ומשני בדליכא. נמצא דבעיא זו לא איפשיטא ולכאורה נראה כיון דספק כפרה הוא דלא יצא משם כי אם במיתת כולם דהא ספק כפרה הוא ואולי ספק נפשות הוא דאי אמרינן דלא יצא כי אם במיתת כולם אם יצא הותר דמו. ומ"מ היה לו לרבינו לבאר כל זה וצ"ע. ועיין במ"ש התוספות פרק ב' דסנהדרין (דף י"ח) ד"ה אינו ובמ"ש בפרק ז' דיומא (דף ע"ג) ד"ה וכולן ועיין היטב בדבריהם ובמקום אחר נאריך בזה (א"ה חבל על דאבדין):