מבוא: עדיף לקרוא ביקורת על התוכן, במקום לקרוא כול מילה של ספר שהתברר בבדיקות שתוכנו פגום, והתיקון לסכם. כאן דוגמה לכן בחרתי חלק השני כי כבר פירסמתי חלק א' בכתבה אחרת אבל דוגמה זו מדגיש את התיקון.
סיכום הסיפור עד סיפור משיחת המשכן [ז,א] וכליו.
בני גרשון נשאו את יריעות המשכן 4 בני קהת נשאו את הארון השולחן והמזבחות ובני מררי נשאו את הקרשים והעמודים דיבר י' אל משה את מספר לוי מבן שלושים עד בן חמישים שנה, שמונת אלפים ושש מאות.
הערה: כאן חשוב לשמור ביקורת על הפגם כי לפי "האמונה הנכונה בתורה שבעל פה" אשר תפקידה הוא לפרש תורה שבכתב, הפירוש של המילה אלה הוא למעט שאין רשות לנביא לחדש דבר מהמילה אלה, שבסוף ספר ויקרא ואומנם החלק הבא של ספר במדבר עלול להטעות את הקורא כאילו יש חוק או מיצווה או דבר חדש בפי הנביא משה ולכן חשוב לקרוא את האמונה הנכונה במקום לקרוא את החלק המטעה, התחליף הוא לקרוא כאן את האמונה הנכונה שלפי תורה שבעל פה במסכת שבת ומסכת מגילה, שהיא שמאז המילה אלה אין דבר חדש לעשות ובמקום לקרוא חלק או ספר המטעה לקרוא רק הביקורת הזאת שבאמת מהמילה אלה בסוף ספר ויקרא אין מיצווה ואין דבר חדש לעשות ואף אין לקרוא תוכן שעלול להטועת שיש מיצווה אחרי המילה ההיא אלה המיצוות.
ולמרות שלפי תורה שבעל פה יש מיצווה קודם המילה אלה עדיין יש תקלה במקור כי רק מי שלא יודע ספר ירמיה יאמין לספר ויקרא שיש צו של זבח לשרוף עולות אומנם באמת ירמיה הביא נבואה ומסר שהקדוש ברוך הוא טרח להודיע בלשון עבר לא צויתי זבח ולכן חשוב לשמור מרחק גם מספר שעלול להטעות שציוה כי נחשב טעות אחרי שהודיע שלא ציוה ואז אין מקור שראוי להאמין בו עבור המיצוות שלפני המילה אלה אלא עדיף לשמור מרחק מספר שעלול להטעות את הקורא להתעלם מסרי ירמיה הנביא כמו שרבני היהדות מלמדים כאילו ירמיה לא אמר נבואה ההיא
וזה מסכם תוכן בערך 1500 מילים כפי החלוקה השווינית.