עמוד א
קושייה א
רבי עקיבא טוען שמשה עלה להר סיני בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה (מיד לאחר ההשכמה, עלה), דִּכְתִיב: ״וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי״. וגם בְּהַשְׁכָּמָה יָרַד (מיד לאחר ההשכמה, ירד), דִּכְתִיב: ״לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ״, מַקִּישׁ יְרִידָה לַעֲלִיָּיה: מָה עֲלִיָּיה בְּהַשְׁכָּמָה, אַף יְרִידָה בְּהַשְׁכָּמָה.
שנינו ש.. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא לדעת כולם, בְּיום השַׁבָּת נִיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.
אם ביום שבת ניתנה תורה לישראל, משה היה אמור לרדת במוצאי השבת.
אך רבי עקיבא טוען שמשה ירד מההר ביום ראשון. איך זה מסתדר?
קושייה ב
לְמָה לֵיהּ לְמֵימְרָא לְהוּ (מקשים על דברי עקיבא מהקושייה הקודמת), וְהָא אָמַר רַב הוּנָא והרי אמר רב הונא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵן וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם! הָא אָמַר רָבָא: אִם הָיָה בַּיִת אָפֵל — מוּתָּר. וְאָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא: תַּלְמִיד חָכָם מַאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ, וּמוּתָּר.
לדעתי את ההתרה של רבא לשמש ביום (אם הבית עצמו חשוך), לא ניתן להביא למחלוקת בסוגייתנו. כיוון שרבא מדבר על בית.
משמע לבית ממש (בית קבע ולא אוהל כמו שהיו ישנים בו במדבר).
ואם הדבר נכון וכוונתו של רבא הייתה לבית קבע, השאלה על השימוש בתוך אוהל ביום - עדיין פתוחה.