מתי המועדים של ספר ויקרא
יש סיבה שאכתוב דווקא עכשיו בעת שמוכרים "מאפה אוזני המן" כי אפשרי שעכשיו הזמן הנכון של חג המצות של ספר ויקרא
חשוב לדעת שהרבנים שינו את לוח השנה מהמקורי, נתחיל לבדוק חג האסיף של ספר ויקרא ויתברר שעלי לפרסם עכשיו כי "עכשיו החודש" של חג המצות למרות שיש ספק איזה יום
נשארו רמזים על השינוי כי במקרא יש שמות חודשים כמו "ירח זיו" בספר מלכים שמסרו לנו, אבל אחרי שחזרו מבבל ספרי המקרא השתמשו בשמות בבליים, למשל סיפור אסתר וגם במשנה, ואפילו אם נניח שרק שינו את השם זה כבר
כתם "שלא שמרו את כול השמות המקוריים," אבל האמת שגם שינו את היום של המועדים כניכר
בספר שמות כי לא רק שינו את השם של החודש כי בוודאי שינו ולא "היהדות המקורית" כבר כתם בשינוי שם אלא גם שינו את הזמנים
***במקור חג הסוכות הוא
חג "בצאת השנה פסוק טז' וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה.
ראו בעצמכם
שמות כג - מאגר ספרות הקודש (snunit.k12.il)
www.kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t0223.htm
שזה מתאים לחג בפסוק לט' אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג י' שִׁבְעַת יָמִים
יתברר שאילו כיבדו את המסורת ואם נקבל שאז צאת השנה יש ספק אם באמת יש חודש שמיני אחרי חודש השביעי
??
כי כבוד המורשת גורם לקבל שאז צאת השנה כנזכר וכי מנהיגי היהדות כבר שינו את לוח השנה מהמקורי
חג האסיף של ספר ויקרא הוא בצאת השנה כנזכר ויום כיפור חמשה ימים קודם חג סוכות אך הרבנים הפכו וזייפו אותו שם, להטעות את כולם שהמועדים הם "אחרי ראש השנה" בראשית השנה שזה ההיפך מצאת השנה ולא עושים ביום המקורי בצאת השנה, אלא כול חודש אלול אין חג של מועדים של צאת השנה שהם בחודש השביעי... וזה חושף גם טעות שלהם בחג המצות... של ספר ויקרא כי הם טוענים שתשרי חודש השביעי אומנם "חודש השביעי הוא באמת בצאת השנה" כנזכר, לפי התורה היינו קודם ראש השנה של אחד בתשרי לפי תורה שבעל פה, כי לפי התורה המועד "בצאת השנה" ואז חודש השביעי... באמת הנקרא אלול... בצאת השנה קודם ראשית השנה החדשה ונמצא שרבני היהדות מלמדים ועושים חג
המצות "קרוב מדי" לחודש השביעי כי חודש של פסח נקרא בתורה הראשון היינו שבעה חודשים קודם חג הסוכות וכבוד המורשת גורם לא לעשות מועדים בימים של הרבנים כי נגד התורה כנזכר
ולפני שנקבע יום אחר חשוב להכיר בשינוי שעשו רבני היהדות
בגלל ספק גם אין לעשות יום אחר אבל יותר חשוב להדגיש לא לעשות בזמן המזוייף של רבני היהדות כאשר אחשוף
הם רבני היהדות לא עושים חג המצות "במועד המקורי" כי חודש הראשון צריך
להיות "מרחק נכון" קודם "חודש השביעי" וביום של המועד הם מתנהגים כרגיל
אוכלים כרגיל ורק "ביום מזוייף קרוב מדי לחודש אלול בצאת השנה" לא אוכלים חמץ
ובחודש של צאת השנה, קודם חג ראש השנה, לא עושים יום כיפור ולא סוכות בניגוד
לתורה שקבעה בצאת השנה כנזכר המקור בספר שמות
וגם יש ספק אם אורך החודשים של ספר ויקרא כמו הרבנים, או שינו גם את זה, ויש פתרון בהלכה שכלל הלכתי אחר כבר קבע "שב ואל תעשה עדיף" לא לעשות סוכה ביום של ספק ולא לעשות מיצוות עשה של יום כיפור ועיניתם ביום של ספק
אם נכבד את התורה שחודש השביעי הוא בצאת השנה ומספר החודשים אחרי החודש הראשון אז חג מצות לא בחודש ניסן אלא יש ספק אולי יום בחודש הזה או יום אחר
בגלל ספק יש פתרון בהלכה "שב ואל תעשה עדיף" שעדיף גם לא ביום אחר אבל יותר חשוב מקיום הכלל ההלכתי שב ואל תעשה עדיף, שלפי ההלכה עצהמ "עדיף", הוא להכיר את הזיוף שהרבנים קלקלו את לוח השנה
אומנם ה-הפסד קטן כי רק יום הפסח נאמר לדורות ואז כאשר הסברתי בכתבה
אחרת "לפי תורה שבעל פה" הפירוש הנכון הוא "תפסת מועט תפסת שני דורות" כמו שכתבו במכילתא, ולמרות שבמכילתא הוסיפו יותר משני דורות, רק הפרט של שני דורות מתאים לכלל ההלכתי תפסת מועט תתפסת אך התוספת לא מתאימה כי האמת שהמילה עולם כמו שכתב הפרשן הרבני רב דוד רדק "חיים של אדם אחד" כי באמת שונה מהצירוף "עולם ועד" כאשר כבר כתבתי
www.sefaria.org/sheets/297119
ואל תגידו שזה לא הפירוש של רדק כי באמת רב דוד רדק כתב כן ורק ישקרו "זה רק פירוש שלי" אבל הוא כתב ככה כי זאת המסורת למרות ששונה ממנהג של רבני היהדות
ולכן הנזק של הרבנים קטן, לא לעשות חג המצות עכשיו בזמן הדומה למרחק בין חודש הראשון לחודש השביעי, ועדיין חשוב להכיר את "הנזק שעשו רבני היהדות ללוח השנה" כי הם קובעים את סוכות בראשית השנה ההיפך מהתורה "בצאת השנה" כנזכר וכבוד המורשת גורם לא לקבל את מנהג המזוייף לעשות אחרי ראש השנה
האם לעשות בחודש אלול? כבר יש פתרון בהלכה כלל הלכתי שכבר קבע "שב ואל תעשה עדיף" ובספק הזה המסורת מכוונת אותנו לא לעשות סוכה ולולב כי לא ידוע איזה יום של חודש אלול וגם כי המיצווה כנזכר המילה עולם כדברי הפרשן הרבני רב דוד רדק כנזכר שהעיז לשמור את הפירוש המסורתי
וכן יום השבת "תפסת מועט תפסת" כי גם אותו רדק כתב שהמילה יום לפעמים זמן
האור [ככתוב ויקרא אלוהים לאור יום] ולפעמים יותר וכבר קבעו מנהיגי
ההלכה "תפסת מועט תפסת" לפי תורה שבעל פה, ולכן כבוד המורשת גורם לא לקבל את הטוענים ששבת גם בזמן חושך אלא כמו שאמרו במסורת על לולב "יום מוציא לילה" כן באמת על יום השבת גם כן ולא אאריך כאן בעניין שבת רק בקצרה צריך לתקן משנה שבת כאשר הדגמתי בכתבות אחרות.