(א) עריכה (ב) תועבת ה' שפתי שקר ועושי אמונה רצונו, התועבה והרצון הם שני הפכים, וכן שפתי שקר ועושי אמונה, מי שמבטיח לעשות דבר, בין דבר מצוה בין דבר חסד וטוב לחברו, אם עשה הבטחתו, דבר אמונה ונאמן בדברו, ואם לא עשה, דבר שקר, והרגיל להבטיח ואינו עושה הוא שפת שקר והיא תועבת ה', באשר אין הדבור מסכים עם המעשה, אף שדבר דבריו מן השפה לחוץ תועבה היא לה', ועושה אמונה שאז הסכים מעשהו עם דבורו ודבר אמונה ועשה, הוא רצונו:
(א) תועבת ה' שפתי שקר. ... והעושים פעולות אמת הם נרצים לו לא אמר שפתי אמת כי לא יספיק לאדם שיהיו דבריו אמת אם לא תהיינה פעולותיו כן:
(Predicting the future based on feelings of the present, filling in what we expect with our imagination, but without the knowledge of how those things will feel then)
(ג) * שה"ערום כוסה דעת, גם הדבר שיש לו ידיעה ממנו, הוא מכסה את הידיעה הזאת ואינו מגלהו לשום אדם (וזה הבדל בין הערום ובין החכם, ש(משלי י יד): חכמים יצפנו דעת ולא יכסוהו לגמרי, כי הם יודעים הדעת על-פי חוקי החכמה המקובלים וילמדוהו לרבים, אבל הערום יודע מצד חקירתו וישמרהו לעצמו לא לאחרים). (ד) * ולב כסילים, אחר שליבם, שהוא הכוח המושל, מנוצח מן התאוה, שבהכרח יקרא את האיוולת למבטח לו, שיאמר שנלוז מחוקיה מפני שמסופק בהם, יקרא את האיוולת ויפרסמהו להיות לו למסוה.
תהיה למס. תירא את הבריות ותכנע להם, פן תהיה לבוז ויכלימוהו במעשיו, או תגבר ידם ויגישוהו אל המשפט, ויזכו עמו בדין מן החמס אשר בכפיו. או יחייבו את ראשו למלך, אם יקומו עדים על דברי חמסו ומרמותיו.
(Fixed mindset people try to gain success by any means necessary to justify how they're perceived, but they're also afraid of criticism, as it detracts from the same image they're trying to maintain)
(א) דאגה בלב איש. כשיקרה שיהיה דאגה בלב איש צריך להשתדל להכניע ולהשפיל הדאגה כי אין בדאגה תועלת כלל אך נזק והוא ממה שאינו ראוי למשכיל כי הדאגה על דבר החולף הוא שגעון גם הדאגה לענין העתיד היא בלתי ראויה כי ראוי שיבטח האדם על הש''י והנה יש דרך בזה להעביר הדאגה והוא שכאשר יתן אל לבו דבר טוב ישמח הדאגה ר''ל נושא הדאגה על דרך אמרו לפניו תדוץ דאבה או יהיה הרצון באמרו כאשר יהיה דבר דאגה בלב איש ישמח הלב ויקרה בשמחה ג''כ שתכניע כח לבו מצד פזור החום ובא להזהיר בזה המאמר שלא יתפעל האדם מאד לא מהכעס ולא מהשמחה:
(Ridding Anxiety- p. 146-147)
(א) יתר. הצדיק יש לו יתרון ומעלה מדעתו שאינו צדיק אבל דרך רשעי׳ המצלחת היא מתעה את הרשעים לאחוז בדרכם ולא יפנו אל היתרון ההוא: