יום "טו בשבט" ביקורת ותיקון
באופן כללי, כול ניסיון לחבר תאריך למצב בטבע, לא מתאים ללוח שנה של ירח כי לא קבוע ולא מעוגן במעגל השמש בהיות הלוח ירחי
למשל פריחת שקד בחודש פברואר, ככה המציאות בטבע אבל הרבה שנים טו בשבט מוקדם מפריחת השקד למשל בשנת 2019 חגגו שבוע רחוק יותר משל השנה, מהפריחה של פברואר, ורבני היהדות נשענים על מחסור ברצון התלמדים לבדוק כי לומדי ספרים לא יודעים מצב בטבע וקל לרמות אותם בשקרים "כבר פרח השקד" כי לא יודעים ששבועים רחוק מדי והאם שבועיים משמעותי ? דווקא בנושא זה כן כי הפרש בין מועד של בית הלל לבין של בית שמאי בעניין זה של שבט הוא שני שבוע לכן זה הבדל משמעותי לפי הדת עצמה.
וכן חרוב כי הדתיים היו מדגישים אכילת חרוב בחמשה עשר בשבט אך פריחתו ותחילת המעגל שלו בנובמבר, לא בינואר ואף אם ימצאו עץ שפורח בינואר, עדיין לא שקד ולא חרוב שמדגישים. ובנוסף רק באותה שנה אבל יש הפרש של 11 יום משנה לשנה וכנזכר זהו ההפרש המשמעותי בין דברי בית הלל לבית שמאי.
גם שייך הפרט שדברי בית הלל עבור דין מעשר שכבר בטל כמו שכתב אפילו רב קארו בהלכות חלה, היינו שהצו של התורה עבר זמנו ואילו כיבדו את המורשת שהצו בתורה מוגבל בזמן, לא היו מפרישים מעשר בשום תירוץ אחרי שעבר הזמן ולא היו מתנהגים כאילו אין הגבלה של זמן בשום תירו אלא היו מדגישים את האמת שיש הגבלת זמן וגם תאריך זה של שבט קשור למעשר שכנזכר עבר זמנו וכבוד המורשת גורם להשתמש בטו בשבט לפרסם שמפרישי מעשר בזמן הזה הם מורדים ברצון של הקדוש ברוך הוא כדי להכיר במרק שלהם ולשמור מהם מרחק
ובהיות החג הזה קשור לפירות יש ניצול לדבר על פוליטיקה של שינוי באקלים
אומנם רק בדבר קבוע שייך להגיד שיש שינוי אבל מזג אויר תמיד בשינוי מעולם ולכן שינוי בו "הוא המשך" ורק משחק מילים לדבר על שינוי כי רק המשך וגם אם יש מקומות של התחממות לא גלובלית כי יש מקומות שרוב החודש קר יותר משנה שעברה אז לא עולמי ולא גלובלי.
התאריך רק משרת להודיע שיש זמן להגביל דין מעשר ואחרי שעבר הזמן מרד יהיה להתתנהג כאילו אין הגבלת זמן.