תחליף לפרק כלל במשנה שבת
מבוא: מסרו לנו פרק במשנה שבו 215 מילים. ולמרות הרצון לשמור דברי רב מאיר, אבל מאוחר יותר פירסמו מנהיגי ההלכה שקבעו שיש סיבה לא ללכת כדברי רב מאיר ולכן עדיף ונכון לקצר פרטים שממנו לדוגמה משנה מסוג סתם כי ידוע של רב מאיר כמו שאמרו בפרק ראשון של תלמוד גיטין ונשארו רק דברי רב יהודה בפרט של מוציא שמקום הנכון לפרטי מוציא עם דין עירוב מאחר וכבר קבעו שיש מסכת בעניין עירוב
אומנם יש מילה אחרת כלל והוא כלל של רב עיקבה שמקומו כאן בתחליף לכלל של רב מאיר ולכן עלי לתקן ונמצא תיקון במקום 215+264+238=717 מילים ראוי לשמור רק 155 מילים מפרטים המלוקטים משלושה פרקים ועדיף לאחד בפרק אחד ושמו כלל
___
תחליף לפרק כלל במשנה שבת
כלל [דף סז' עמוד ב'] אמר רבי עקיבה כשספק נפשות דוחה שבת כל מלאכה שאפשר לה ליעשות מערב שבת, אינה דוחה [קל,א] את השבת. אמר נועם אמר רבינא [יבמות ג,ב] אין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת וכן ספק מילה אין מחללין [שבת קלד,ב] עליו את השבת כרב יהודה אמר נועם אומר אני כול כריתת מילה ספק נפשות כי כבר מת אחד אחרי מילה ועדיף שב ואל תעשה עדיף לן משום שאפילו יום כיפור [יומא פג,א] ספק וספק ספקא בנפשות דוחים
יב רבן שמעון בן גמליאל אמר המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה, [שבת קב,ב] חייב חוב לשמים מפני שהוא כמתקן מלאכה. הכותב שיעורה כרבי יוסי שאמר שתי אותות משום רושם [קג,א], שכך היו רושמין על קרשי המשכן, לידע איזה הוא בן זוגו. אמר רבי יהודה במה דברים אמורים אם מצינו במקרא כיצד נתכוון לכתוב גד וכתב גד ואפילו התחיל לכתוב גדיאל והפסיק בשתי אותיות חייב חוב לשמים משום שמצינו במקרא שם קטן גד וכן נח. אמר נועם אמר רב ירמיה [מגילה ב,ב] מנצפך צופים אמרום לפיכך המתחיל לכתוב שמעון וכתב שמ והפסיק פטור מכול עונש
הערה: סיום פרק ויש שיקול אם התוכן להתיר היינו לאפשר לעשות בשבת נכון לקצר כי אין מקור לאסור או מסוג סתם וידוע של רב מאיר וכבר קבעו שיש סיבה שאין הלכה כרב מאיר כנזכר
ובאחוזים התיקון פחות מרבע פחות מ-22% באחוזים אף אחרי הוספת תיקונים כי כבוד המורשת גורם לקצר כדי לכבד את השיטה בחינוך של מורשת היהודית לעולם ללמד קצר ומקורו בתחילת תלמוד פסחים.