דף ע"ד

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שבת ע״ד א:ד׳

שנינו: מַתְקִיף לַהּ אַבָּיֵי: מִידֵּי אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת קָתָנֵי? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בּוֹרֵר וְאוֹכֵל לְאַלְתַּר, וּבוֹרֵר וּמַנִּיחַ לְאַלְתַּר, וּלְבוֹ בַּיּוֹם — לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — נַעֲשָׂה כְּבוֹרֵר לָאוֹצָר וְחַיָּיב חַטָּאת.

לאחר כמה חכמים שניסו לסתור לשני את פרשנות המשנה למלאכת "בורר" - הגענו לאביי..

שמסביר שמלאכת בורר - מותרת (רק אם ברר לכדי אכילה באותו הרגע).

ואם ברר בכדי לשמור לאחר"כ (גם אם לאותו היום) - אסור וחייב.

Shabbat 74a:4

Rav Hamnuna strongly objects to this: Does the mishna teach anything about a basket or a plate? Rav Yosef’s explanation is based on the addition of details that do not appear in the baraita either. Rather, Rav Hamnuna said: One selects and eats if he is removing food from the waste, and similarly, selects and puts aside if he is removing food from the waste. However, one may not select waste from food, and if he did select in that manner, he is liable to bring a sin-offering. The typical method of selecting is the removal of waste from the food. An individual who alters the procedure is not liable. Abaye strongly objects to this: Does the mishna teach anything about food from waste? That detail is not mentioned in the baraita either. Rather, Abaye said: One selects and eats if he is removing food for immediate use, and similarly one selects and puts aside for immediate use. However, one may not select for use later that same day. And if he did select, he is considered like one who selects for storage, and he is liable to bring a sin-offering. This explanation requires no emendation of the mishna. It is merely an interpretation of the phrase: One selects and eats, as referring to selecting for immediate use. The Gemara relates that the Sages stated Abaye’s explanation of the baraita before Rava. He said to them: Naḥmani, Abaye, spoke well.

שבת ע״ד א:ג׳

באחד הוויכוחים בין החכמים עלתה הטענה של רב יוסף: אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: בּוֹרֵר וְאוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר, בּוֹרֵר וּמַנִּיחַ פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר. וּכְשִׁיעוּר לֹא יִבְרוֹר, וְאִם בֵּירַר — חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְכִי מוּתָּר לֶאֱפוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר?

משקל טענתו של רב יוסף מופנה כלפי מלאכות שנאסרו בשבת. שהן אסורות בין אם לשימוש בשבת ובין אם לשימוש לאחר שבת. לדוגמא: אסור לאפות בשבת כלל (בין אם האפייה היא למען אכילה בשבת או למען אכילה בראשון)!

Shabbat 74a:3

Rather, Rav Ḥisda said it is to be understood as follows: One selects and eats less than the measure of a dried fig-bulk, which is the smallest amount for which one is liable by Torah law. One selects and puts aside less than that measure. And one may not select the measure of a dried fig-bulk, and if one did select that measure, he is liable to bring a sin-offering. Rav Yosef strongly objects to this explanation: And is it permitted to bake less than the measure for liability ab initio? Although performing a prohibited labor on a minute measure does not engender liability, it is prohibited. Therefore, the baraita cannot be interpreted as saying that one may ab initio select an amount that is less than the measure for liability. Rather, Rav Yosef said: One selects and eats by hand, selects and put aside by hand. However, with a basket [kanon] or with a plate, both of which are large, flat vessels used for sorting sizeable quantities, one may not select ab initio. And if he did select, he is exempt from bringing a sin-offering if he did so unwittingly. If he did so intentionally he is exempt from stoning. However, it is prohibited. And one may not select with a sieve or with a sifter. And if he did select with those utensils, he is liable to bring a sin-offering.

וטענה זו נשארה פתוחה גם כלפי התשובה של אביי בסוף הוויכוח!

וכי האם מותר לעשות מלאכה בשבת למען שימוש מיידי בה?

קושייה ב

שבת ע״ד א:ז׳

שנינו: חִזְקִיָּה אָמַר: הַבּוֹרֵר תּוּרְמוֹסִים מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת שֶׁלָּהֶן — חַיָּיב. לֵימָא קָסָבַר חִזְקִיָּה אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת אָסוּר? האם על פי כך ניתן להגיד שחזקיה סובר שברירת אוכל מתוך פסולת - אסור? שָׁאנֵי תּוּרְמוֹסָא ומשיבים: חזקיה מתכוון לתורמוסים (שלהם על פי שיטתו, יש דין שונה).

Shabbat 74a:7

Ḥizkiya said: One who selects lupines from their waste after boiling them is liable for performing the prohibited labor of selecting. The Gemara asks: Let us say, based on this statement, that Ḥizkiya holds that even selecting food from waste is prohibited. The Gemara rejects this proof: Lupines are different,

שבת ע״ד ב:א׳

דְּשָׁלְקִי לֵיהּ שִׁבְעָא זִימְנֵי וכך מסבירים: צריך לבשל את התורמוסים 7 פעמים (בכדי להמתיקם) , וְאִי לָא שָׁקְלִי לֵיהּ מַסְרַח אבל אם לא הפריד אותם מקליפותיהם קודם הבישול - הם מסריחים — וְכִפְסוֹלֶת מִתּוֹךְ אוֹכֶל דָּמֵי. ודומים הם לפסולת מתוך אוכל.

Shabbat 74b:1

as they are boiled seven times. And, if one does not remove them from the shells, they rot. Therefore, it is considered like removing waste from food. The rotting edible portion of the lupine causes the shell to reek. Removing the edible portion, therefore, has the legal status of removing waste.

מכאן אנו מבינים שסדר ההכנה שלהם היא:

א. ברירה בין הקליפות ובין התוכן.

ב. בישול (7 פעמים).

אך לטעמי מיותרת ההוספה של חזקיה בקטע זה, ואני אסביר:

א. גם אם אדם יברור אותם בשבת - הוא יצטרך לחקות עד שיתבשלו 7 פעמים ורק אז לאכול אותם! ובישול בשבת אסור, לכן אפשר להניח שלא יברור אותם בשבת.

ב. וגם אם החליט לברור אותם בשבת על מנת לבשלם עם צאת השבת - הלא מדובר על איסור שונה? (שכן אסור להכין דברים בשבת לצורך יום חול)!