היום בדקתי שלושה פרטים נוספים בספר שולחן ערוך של רב קארו, למטרה של הכנה מהדורה מתקונת של משנה שבת. כאשר נחשף שרב קארו לא מייצג בנאמנות את המסורת ההלכתית, חשוב לפרסם ולהודיע כדי למנוע טעות ולמען לתקן עוול. וכדי להציל את זמנכם אפרסם את הממצאים במקום שתבדקו מאות פרטים כול פרט ופרט בתערובת, תדעו מהר להציל זמנכם לבדוק מהר כי כבר חיפשתי למטרה של הכנת מהדורה מתוקנת עבור משנה שבת. ובדרך אגב אורחא מצאתי שוב פרטים שרב קארו לא מייצג בנאמנות את המסורת ההלכתית ולכן חשוב לא לבסס דת בכלל ולא מנהג בפרט על ספר שולחן ערוך של רב קארו ולא ראוי להאמין לספרו בלי בדיקה, ואחרי בדיקה שלי נחשף שעדיף לשמור מרחק מספר שולחן ערוך של רב קארו וכן מספר ארבעה טורים ומכול ספר המבוסס על ספרים אלה. למען להציל זמנכם הנה פרטים לבדוק:
לפי ספר באר הגולה יש מקור במשנה לשלושה פרטים שרב קארו כתב שאסור בשבת. האם ריק מייצג בנאמנות את המסורת ההלכתית? אם יש לו מקור במשנה, רק הפתי יאמין שנאמן בלי בדיקה, אבל חשוב לא להיות פתי אלא לבדוק.
הפרט הראשון אבחור בקצרים שקל לחשוף: במשנה שבת יש איסור לתת תבלין לתוך כלי שהיה על האש אומנם הדעה ההיא סתם היינו בלי שם ואז ידוע של רב מאיר כי לפי המסורת סתם משנה רב מאיר למשל בפרק ראשון במסכת גיטין דף ד', וכבר קבעו ופירסמו מנהיגי ההלכה שאין הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד עירובין. ואילו רב קארו כיבד את המסורת היה שומר את ההחלטה שכבר קבעו לדחות את דברי רב מאיר ובמיוחד בפרט הזה שרב יהודה חולק ומפרש בגמרא שרב יהודה מתיר ומאפשר בשבת לשים לתוך קדרה או אילפס הכלי שהיה על אש רק נוכלות להטעות את התלמידים כאיו אסור ונחשף שוב שהוא אסר את המותר ביגוד להלכה עצמה כי באמת לכול האילפס או קדרה נותן. ומאחר ומותר עדיף לקצר שאין מקור לאסור. ובנוסף אמרו בפרט שרב מאיר מול רב יהודה הלכה כרב יהודה וכן ריק בעצמו בפרט אחר כתב שאין הלכה כתנא קמא לאסור לקרוא הפטרה במרכבה כי אין ההלכה מחייבת להתנהג כמו משנה מסוג סתם ולא כתנא וקמא וגם כאן אין לקבל ולא למסור הלאה דברי תנא קמא אחרי ההחלטה של מנהיגי ההלכה בפרק ראשון של גמרא עירובין בכלל ובפרט הזה שרב יהודה מתיר בשבת אין לאסור.
הפרט השני שקל לחשוף הוא המשנה של ספוג. ריק כתב לאסור בספוג וגם משנה זו מסוג סתם וכנזכר לפי המסורת של רב מאיר וכנזכר כבר קבעו לדחות דבריו ואילו ריק היה מיצצג בנאמנות את המסורת היה מכבד את ההחלטה שקבעו בגמרא עירובין וכות בספר בית יוסף למרות שיש משנה לאסור היא מסוג סתם כי באמת יש סיבה לדחות את דברי רב מאיר כי אין הלכה כרב מאיר כנזכר כי יש סיבה. ואז היה יכול לקצר גם בספר משנה וגם בספר שולחן ערוך שאין מקור לאסור ולא להתעלם שבהתעלמות חלילה מהמקור רב קארו מזלזל במידע שנמסר במסורת ההלכתית.
פרט השלישי גם קל לחשוף כי במחלוקת בין רב יוסי לתנא קמא ריק בחר בדברי תנא קמא וכנזכר ריק בעצמו ידע שאין ההלכה כמו תנא קמא כאשר כתב בעצמו בפרט של קריאת הפטרה במרכבה בהלכות שבועות, וגם כאן אין הלכה כתנא קמא. אך ריק זלזל במסורת ההלכתתית להתעלם מהשיטה שבפרק ראשון של עירובין כנזכר, וכתב בפרט את הדעה של תנא קמא. וככה נחשף שספר שולחן ערוך לא מקור אמין היינו שבאמת לא ראוי להאמין לספרו אלא להכיר שפגום ולא טהור אלא זיוף כאשר אבאר.
אומנם מהי הדעה השנייה? אם באמת הדעה השנייה אוסרת אז חשוב לשמור את דברי רב יוסי. במשנה הוא לא דיבר ברור.
בתלמוד יש דיון שרבה פירש שרב יוסי אסר. ולמרות שאין לי נטייה לעוות את דברי רבה כי בתור אקדמאי חילוני זה לא מחייב אותי עדיין יש שיקול בהלכה ששייך לפרט זה. אילו רבה פירש לאסור והיה היחיד בנושא ששמרו אז הלכה כרבה לאסור אומנם בפרט הזה יש פירוש נוסף של רב יהודה ומאחר והוא פירש להתיר במקרה של שני פירושים ההכרעה כבר קבועה כי מנהיגי ההלכה אמרו בדרבנן הולכים כדברי המיקל ככה כתב רב אשר אפילו בדיני שבת שהוא מכבד וכן כתב ספר דרכי משה של מנהיג ההלכתי רב משה רמא' וכן פירסם הרב החרדי רב עובדיה יוסף בספרו יחווה דעת. ולאור שיקול ההלכתי במקרה הזה שיש גם דעה של רבה וגם דעה של רב יהודה השיטה בהלכה היא להכריע כדברי המיגל היינו לסמוך על רב יהודה שכוונת רב יוסי להתיר ולאפשר בשבת ואילו כיבדו את המסורת הזאת שהלכה כדברי המיקל היו מלמדים שהלכה כפירוש של רב יהודה להקל שכוונת רב יוסי שלא דיבר ברור היה לאפשר להכין מי מלח בשבת ושה-המשך של שמן לא דברי רב ייוסי. ואחרי הבדיקה נחשף שוב שכללי ההלכה כבר קבעו שבמקרה כזה ללכת כדברי המיקל היינו רב יהודה שפירש שרב יוסי התיר ושוב אין מקור לאסור ויכלו לקצר גם בספר משנה וגם בספר מאוחר יותר ושוב נחשף שרב קארו לא מייצג בנאמנוות את המסורת כי אילו כיבד את המוורשת ההלכתית היה כותב כמו רב עובדיה יוסף שהלכה כדברי המיקל היינו רב יהודה כנזכר ואז אין מקור לאסור ונכון הן לקצר וען לא להטעות את התלמדים בזיוף חליהל ואני שוב מזכיר שחמור להטעות מוכרים בשטר מזוייף שלא באמת תשלום כשקונים ככה בדת ספר שולחן ערוך של ריק הוא זיוף להטעות כאילו מייצג את הדת אך תוכנו תערובת ובפרטים אלה שוב נחשף שהסספר פסול עבור תורה שבעל פה עד שהם רבני היהדות יבדילו בחבילה ומאחר והם לא רוצים לתקן חשוב לשמור מרחק מרבני היהדות ומבתי הנכסת שלהם כי שם המקום ששולטת הדעה המזוייפת כנזכר ואף לשמור מרחק מספר שולחן ערוך ומכול ספר המבוסס על ספר שולחחן ערוךך של רב קארו ומה נשאר רק לבדוק במשנה במהדורה המתקונת שאני מכין עבורכם והיה קל לי יותר להגיד שהכול מותר בשבת אומנם אילו קבעו רק לשמור דברי רבה היה אסור בשבת אומנם מאחר ורבני היהדות מסרבים ללמד את האמת בפרט זה רק אני מייצג בנאמנות את המסורת ההלכתית שבמקרה כזה שיש באמת שני רבנים פירושים אז השיטה בהלכה כבר קבעה להכריע כרב יהודה כנזכר לפרש שרב יוסי מאפשר בשבת ואז אין מקור לאסור.