דף ס"ח

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שנינו במשנה:

שבת ס״ז ב:י״ז

מַתְנִי׳ כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּשַׁבָּת: כׇּל הַשּׁוֹכֵחַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. הַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — חַיָּיב עַל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — חַיָּיב עַל כׇּל

Shabbat 67b:17

MISHNA: The Sages stated a significant principle with regard to the halakhot of Shabbat: One who forgets the essence of Shabbat, i.e., one who is entirely ignorant of the mitzva of Shabbat according to Torah law, and performed numerous prohibited labors on multiple Shabbatot, is liable to bring only one sin-offering for all those labors when he becomes aware that those actions were prohibited. One who knows the essence of Shabbat but forgets which day is Shabbat, i.e., one who lost track of the days of the week, and performs numerous prohibited labors on multiple Shabbatot is liable to bring a sin-offering for each Shabbat when he becomes aware that he performed those actions on Shabbat. One who is aware that the day is Shabbat but temporarily forgot that certain labors were prohibited and performed numerous prohibited labors on multiple Shabbatot is liable to bring a sin-offering for each

שבת ס״ח א:א׳

אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת, אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.

Shabbat 68a:1

and every primary category of labor that he performed. One who performs numerous prohibited labors subsumed under a single category of labor is liable to bring only one sin-offering.

בהתייחסות לחלק הצהוב: אדם שח"ו בשבת מכה על ברזל הנמצא ליד שיח, והניצוצות העפים מן הברזל נוחתים על השיח ומבעירים אותו באש.

אותו אדם עובר על שני איסורים: א. איסור מכה בפטיש, ב. איסור מבעיר..

האם האדם יהיה חייב שני קורבנות (על שני אבות המלאכה) או רק קורבן אחד?

אם רק חייב קורבן על "מכה בפטיש" - מובן הדבר.

אך אם חייב גם על "מכה בפטיש" וגם על "מבעיר", תמוה הדבר! והרי שנינו:

שבת נ״א א:י״ג

טָמַן וְכִיסָּה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל בְּשַׁבָּת אוֹ שֶׁטָּמַן בְּדָבָר הַנִּיטָּל בְּשַׁבָּת, וְכִיסָּה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל בְּשַׁבָּת, אִם הָיָה מְגוּלֶּה מִקְצָתוֹ נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. וְאִם לָאו —

Shabbat 51a:13

However, if he both insulated it and covered it with something that may not be moved on Shabbat, or if he insulated it in something that may be moved on Shabbat and covered it with something that may not be moved on Shabbat, if the pot was partially exposed, he may remove the pot and the cover will fall on its own and then return it to its place. And if the pot was not partially exposed,

שבת נ״א ב:א׳

אֵינוֹ נוֹטֵל וּמַחֲזִיר.

Shabbat 51b:1

he may not remove the pot and then return it to its place.

מכאן אנו למדים שאם אדם טמן וכיסה (מלפני שבת, את המיחם, כדי שיישמר החום) בדבר שלא ניטל בשבת (שנחשב מוקצה ואסור להזיזו ביד), וגם קצה המיחם אינו מכוסה בדבר (וניתן להזיזו, ללא מגע של המוקצה עם יד האדם) - אז ניתן ליטול את המיחם מן הכיסוי ולתת לכיסוי ליפול מאליו.

אז אם כאן מותר לעבור על איסור הזזת מוקצה (באופן עקיף, כיוון שלא מזיז את המוקצה בעזרת ידו שלו) - מדוע כאן (בעניין הניצוצות העפים אל השיח ומבעירים אותו) הדבר לא נחשב גם כן באופן "עקיף"?

קושייה ב

שבת ס״ח א:ג׳

בגמרא מצאנו קושייה : וּלְבַר קַפָּרָא, דְּתָנֵי ״כְּלָל גָּדוֹל״ בְּמַעֲשֵׂר, בר קפרא שנה "כלל גדול" במשנה אבות מַאי אָבוֹת וּמַאי תּוֹלָדוֹת אִיכָּא? (בניסיון להפריך את הקשר בין "כלל גדול" - לבין אבות ותולדות, כי לכאורה אין קשר בניהם למשנה אבות).

Shabbat 68a:3

Rabbi Yosei bar Avin said that the term: A significant principle, is not dependent on the existence of another principle; rather, it is dependent on the significance of the principle. Therefore, with regard to the halakhot of Shabbat and the Sabbatical Year, which include primary categories and subcategories, the tanna taught in the mishna: A significant principle. With regard to the halakhot of tithes, which do not include primary categories and subcategories and all its halakhot are on equal footing, he did not teach employing the term: A significant principle. The Gemara asks: And according to the variant reading of the mishna taught by bar Kappara, who taught the phrase: A significant principle, with regard to tithes, what primary categories and subcategories are there with regard to tithes?

אך לדעתי דווקא כן יש קשר!

הרי ידוע לנו שמסכת אבות דנה על מידות ומוסר, וכמובן שבתחום הזה מצווה גוררת את השנייה! אז אמנם זה לא כמו אב ותולדה (של טומאה) אבל זה כן "אב ותולדה" (של מצווה!) הנה דוגמא:

משנה אבות ג׳:א׳

עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

באדום - "האב"

בירוק - "התולדה"

Pirkei Avot 3:1

Akabyah ben Mahalalel said: mark well three things and you will not come into the power of sin: Know from where you come, and where you are going, and before whom you are destined to give an account and reckoning. From where do you come? From a putrid drop. Where are you going? To a place of dust, of worm and of maggot. Before whom you are destined to give an account and reckoning? Before the King of the kings of kings, the Holy One, blessed be he.