(יט) עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה...
That is why village Jews, who live in unwalled towns, observe the fourteenth day of the month of Adar and make it a day of joy and drinking...
אֲמָר רָבָא: מִיחַיֵיב אִינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרְיָא עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכָי.
רָבָּה וְרַבִּי זֵירָא עָבְדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִיבַּסּוּם, קָם רָבָּה שַׁחֲטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא. לְמָחָר בָּעֵי רַחֲמֵי וְאַחְיֵיהּ. לְשָׁנָה אֲמָר לֵיהּ: נֵיתֵי מַר וְנַעֲבִיד סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי - אֲמָר לֵיהּ: לֹא בְכָל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִתְרְחֵשׁ נִיסָא.
Rava said: a person must drink on Purim until he could no longer distinguish between cursed Haman and blessed Mordechai.
Rabba and Rav Zeira celebrated Purim together. While intoxicated Rabba killed Rav Zeira. The next day he prayed for mercy and Rav Zeira was resurrects. The next year Rabba invites Rav Zeira to celebrate Purim together again. Rav Zeira declines explaining that miracles don't happen every year.
(טו) ...וְשׁוֹתֶה יָיִן עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּתוֹ...
(15) .... He should drink wine until he becomes intoxicated and falls asleep in his intoxication....
חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי: הגה: וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל) ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים...
One is obligated to be intoxicated on Purim to the point where he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai". Rama: Some say it is not necessary to become drunk so much, but rather to drink more than he is used to (Kol Bo), and to fall asleep, and while he sleeps he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai" (Maharil). [There is no difference] between one who has more and one who has less, as long as his heart is directed to heaven...
Be'er Hetev, 695:2
וישן. ויש אומרים שלא ידע לחשוב שארור המן בגימטריא ברוך מרדכי
"And sleep" (Shulchan Aruch). There are [authorities] who say that "to not be aware [of the differnces] is to contemplate that "cursed be Haman" and "Blessed be Mordechai" have equivalent value in gematria.
Be'ur Halacha, 695
חייב איניש וכו'. ואם תאמר, האיך יחייבו חז''ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השיכרות למכשול גדול? ויש לאמר, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כי בתחלה נטרדה ושתי על ידי משתה ובאה אסתר, וכן ענין המן ומפלתו היה על ידי משתה, ולכן הייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין. ומכל מקום, כל זה למצוה ולא לעכב.
"A person is obligated." One might ask, how can the sages obligate that which is mentioned in the Torah, Prophets, and other places, namely that drunkenness is a great pitfall? It is because all the miracles that were wrought for the Jewish people in the days of Ahasuerus were on account of drinking. In the beginning, Vashti was bothered on account of drinking and Esther came. Also, Haman's downfall was on account of drinking. Therefore, the sages obligate us to drink so that the great miracle will be remembered with wine drinking. In any case, this is a mitzvah but not an indispensable condition.
Be'ur Halacha, 695
עד דלא ידע וכו'. ... אין אנו מצוין להשתכר ולהפחית עצמינו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת השם יתברך והודאה על הנסים שעשה לנו.
"He will not be aware [of the difference]." We should not become drunk and demean ourselves by rejoicing. We are not commanded to rejoice for the sake of debauchery and stupidity, rather we should rejoice with a delight that leads us to love G-d and acknowledge the miracles wrought for us.