דף ס"ה

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שבת ס״ה א:ב׳

שנינו במשנה שאשה יכולה לצאת לרשות הרבים בשבת ב וּבְמוֹךְ שֶׁבְּאׇזְנָהּ. שנה רמי בר יחזקאל והוסיף תנאי, שיהיה קשור לאוזנה תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר בְּאׇזְנָהּ.

Shabbat 65a:2

We learned in the mishna that a woman may go out on Shabbat with a cloth that is in her ear. Rami bar Yeḥezkel taught: And that is specifically in a case where the cloth is tied to her ear and she will not come to carry it.

הסיבה לכך מובנת. המוך יכול להתעמעם/ליפול והיא עלולה להלך אתו 4 אמות ברשות הרבים תוך כדי ניסיון להחזירו.

שבת ס״ה א:ג׳

שנינו במשנה שיכולה אשה לצאת בשבת לרשות הרבים עם וּבְמוֹךְ שֶׁבְּסַנְדָּלָהּ. (שנמצא בין הרגל לסנדל, כדי שהסנדל לא ילחץ על הרגל). גם כאן שנה רמי בר יחזקאל והוסיף תנאי, שיהיה המוך קשור בסנדלה תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר לָהּ בְּסַנְדָּלָהּ.

Shabbat 65a:3

The mishna continues: A woman may go out with a cloth that is in her sandal. Rami bar Yeḥezkel taught: And that is specifically in a case where the cloth is tied to her sandal.

השאלה שלי פה היא מה הטעם לתנאי זה?

כי הרי גם אם המוך יפול ארצה והאשה תבוא להחזירו - היא לא תוכל להלך עמו 4 אמות ברשות הרבים בזמן ההחזרה! (אלא אם כן היא תעשה בדילוגים וזה סיפור אחר....).

קושייה ב

שבת ס״ה א:ו׳

כאן מסופר שרבי יוחנן היה הולך לבית המדרש בשבת עם מוך שבאזנו וחלקו עליו חבריו. רַבִּי יוֹחָנָן נָפֵיק בְּהוּ לְבֵי מִדְרְשָׁא, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו. כאן מסופר שרבי יוחנן היה הולך לכרמלית בשבת וחלקו עליו כל בני דורו רַבִּי יַנַּאי נָפֵיק בְּהוּ לְכַרְמְלִית, וַחֲלוּקִין עָלָיו כׇּל דּוֹרוֹ. כאן שואלים את השאלה המתבקשת! מדוע רבי יוחנן עשה זאת אם היה כתוב במפורש שהמוך יהיה קשור? וְהָתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר לָהּ בְּאׇזְנָהּ! - אין הדבר קשה! התנאי שמחייב לקשור, מדבר על מוך שלא תחוב עמוק. אבל מוך שתחוב עמוק, אין צורך בקשירה. לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמִיהַדַּק, הָא דְּלָא מִיהַדַּק.

Shabbat 65a:6

Rabbi Yoḥanan went out with a cloth in his ear to the study hall on Shabbat, and his colleagues are in disagreement with him and rule that it is prohibited to do so because it was not tied to his ear. Rabbi Yannai went out with it, a cloth in his ear, to a karmelit, an intermediate domain, neither public nor private. And all the Sages of his generation are in disagreement with him. The Gemara asks: Didn’t Rami bar Yeḥezkel teach: And that is specifically in a case where the cloth is tied to her ear? How could these Sages ignore this halakha? The Gemara answers: This is not difficult; this, where it was taught that certain Sages went out with a cloth, is in a case where it was stuck tightly in their ears. Therefore, it was permitted even though it was not tied. That, where Rami bar Yeḥezkel said that going out with a cloth is permitted only when it is tied, is in a case where it was not stuck tightly in his ear.

א. אם כך התירוץ, אז הלא גם אם אדם יוצא עם מוך שבסנדל (באופן כזה שהסנדל מהודק היטב על מוך) - ללא קשירה. הדבר יהיה מותר?

ב. מדוע ציינו את רבי ינאי במאמר זה, אם התשובה מתייחסת רק לרבי יוחנן?

ג. הלא מעשה זה של רבי יוחנן ברשות הרבים בשבת אסור משום מראית עין? (כי הרי אינו קושר, ואדם שלא יסתכל מקרוב - לא יראה עד כמה המוך מהודק ויחשוב שרבי יוחנן עובר על עבירה!)

קושייה ג

שבת ס״ה א:ז׳

שנינו במשנה שמותר לאשה לצאת לרשות הרבים בשבת גם בַּפִּלְפֵּל וּבְגַלְגַּל מֶלַח. פִּלְפֵּל לְרֵיחַ הַפֶּה, גַּלְגַּל מֶלַח לְדוּרְשִׁינֵּי. (חולי שיניים).

Shabbat 65a:7

We learned in the mishna: A woman may go out with pepper and with a grain of salt in her mouth. The Gemara explains: She places pepper in her mouth to prevent mouth odor and a grain of salt to treat a toothache. With regard to that which we learned in the mishna: A woman may go out on Shabbat with any thing that she places in her mouth: This refers to ginger or, alternatively, to cinnamon [dartzona].

והדבר מובן למה.

בנוסף, בגלגל מלח - הוא נמס לאחר זמן ולכן אין חשש שתבוא להסירו.

אך בפלפל - אינו נמס ולאחר זמן מה מאבד תכונותיו ונהפך למאוס בפה, והאין חשש שלאחר שנהפך למאוס האשה תבוא להסירו (ובדרך להוציאו ולטלטלו 4 אמות ברשות הרבים)?

קושייה ד

שנינו שיציאה של אדם עם שן תותבת של זהב לרשות הרבים בשבת-

רבי מתיר וחכמים אוסרים.

פירש רש"י:

רש"י על שבת ס״ה א:ח׳:ב׳

אבל של כסף -ולי נראה טעמא דשל זהב משום דחשיבא ואתי' לאחויי לכך אסור אבל של כסף לא חשיבא ולא אתי' לאחוויי.

Rashi on Shabbat 65a:8:2

...

והלא הדבר נשמע תמוה?

מדוע שאדם יסיר את השן התותבת כדי להראות לחבריו (אפילו אם היא עשויה זהב)?

הלא בכך הוא מבייש בכך את עצמו כשמדבר? (כיוון בפיו חסרה שן)...