סיפור ששינה את חיי

סיפור ששינה את חיי

הגורל גרם לי שני שינויים משמעותיים, לעומת תלמידים האחרים שלמדו במוסדות חרדי של היהדות האורטודוקסית
סיפור הראשון
כשהגעתי לישיבה החרדית, ששם היו רגילים לישון במבנה הפנימיה, היה סיפור ארוך להכיר את השותפים שלי לחדר שינה, שנקצר בו כדי להגיע לסיפור הגורל, ואחרי שאכלתי מזון של ארוחת ערב שנתנו, תלמיד אחד, שלא ידעתי אז מה שמו, לכן אקרא לו ירמיה, אמר לי שכדאי, כבר אז בערב, אחליט לתפוס איזה מקום יהיה מקום שלי, להתפלל בבוקר והאמנתי לו שכדאי, ובסיבה זו חזרתי לחדר שינה שלי, ולקחתי את השקית שבתוכה זוג תפילין, שהוריי קנו בשבילי כי הם היו חרדים, והלכתי למבנה של אולם התפילה בלילה החשוך
****
ככה הגורל גרם לי מפגש שהיה גורם שינוי בחיי
****
כי התלמיד שפגשתי לימד אותי דברים ששינו את חיי בגלל המקורות
**
נכנסתי לאולם התפילה ושמעתי שהאולם לא היה ריק והתעלמתי משני הנערים הקטינים שהיו בחיבוק באולם הריק והחשוך. פשוט אז התעלמתי מהזוג הנזכר ובחרתי מקום קרוב לכניסה ששם ארון שנקרא "שטנדר" מהמילה בשפה אידיש שהוא סוג של ארון קטן שעומד על שני רגלי עץ, שעליו רגילים להניח את הספר כאשר מתפללים ובחרתי ארון ריק
מאחוריי אחד הילדים אמר, בעצם לחש "הוא רואה אותנו" וברח אבל השני צעד אלי ואמר את שמו
השם שלו לא היה אשר, ואמרתי לו את שמי ושטסתי מניו יורק והוא אמר שהוא גר באותה עיר של הישיבה ואז הוא שאל אותי אם אני כורך את התפילין שש פעמים או שבע--השבתי שלידמו אותי שאני חייב שבע פעמים--הוא אמר שהוא רוצה להראות לי משהו בנושא, והסכמתי
בדרך בעת שצעדנו מהארון שבחרתי עד המדף של הספרים, הוא שאל אם ראיתי שהיה מנשק את ישעיה הנער השני ואמרתי שהיה חשוך ולא ראיתי למרות שבאמת ראיתי חיבוק לא ראיתי נשיקה
הוא הסביר שכמו שנשים מנשקים גברים על השפתיים ככה לפעמים יש גברים שמנשקים זה לזה על השפתיים
ואני השבתי שאני לא מרגיש רצון לנשק נער על השפתיים
בזמן שדיברנו צעדנו למדף של הספרים והוא משך שני ספרים מהמדפים
הלכנו לחדר ושם הוא הדליק אור ופתח ספר אחד, כי ידע המקום לחפש, והראה לי את השורה שהייתה שייכת ורלבנטית וקראתי בספר "שולחן ערוך" שכתב "לכרוך את התפילין שש או שבע פעמים" בסיבה זו הוא הסביר שהיה לו ספק איזה מהם אני עושה והשבתי שבע
אז הוא אמר לי לבדוק את המקור של ספר ההוא, ואז פעם ראשונה בחיי הכרתי את הפירוש באר הגולה שכתב את המקור וראינו שלפרט הזה אין מקור במשנה, ואז המורה שלי שהיה בכיתה ח' כיתה צעירה משלי כיתה ט' הסביר שאם נחשוב על רב עקיבה ורב יוסי ורבן גמליאל האם היה חשוב להם לכרוך שש או שבע פעמים הם לא שמרו איזה אולי לא כרכו אפילו פעם אחת על העצם שמחובר לעצם הקרוב ללב ואם כרכו לא היה חשוב לשמור כמה כי אין מקור לפרט זה במשנה ככה נחשף שהמשנה של הזרם הרבני המקורי של ההלכה היהודית לא באמת מחייבת לכרוך שש פעמים ולא שבע
ראיתי שהוא דיבר אמת בכנות, ואז הוא שאל אותי "האם יש טעות בדבריי" והשבתי שאין טעות כי בדקנו וראינו את המקורות, והוספתי שאחרי מבחן הכניסה רק קיבלו אותנו לישיבה אחרי שבדקו שאנחנו מבינים נכון באופן עצמאי כי ככה הסבירו לי בעת המבחן ושקיבלו אותי אחרי שראו שאני מבין נכון את ספרי היהדות. אכן כמה חודשים אחרי שהכירו את האופי שלי, רבי חרדי החליט שאני ראוי ללמד תלמידים בכיתה ח' את התלמוד המסובך כי סמכו עלי להבין נכון וללמד נכון
אז הוא שאל אם אני רוצה לראות עוד דוגמה--והשבתי כן--אז הוא אמר לי לחפש ברכות השחר וביקש שאחפש מה-התחלה וככה הגורל גרם שינוי בחיי
כי פתחתי מהעמוד הראשון והתחלתי לחפש, עמוד של נייר אחרי עמוד, עד שהגעתי לרשימה של התוכן ושם חיפשתי לפי הכותר הגדול "דיני השכמה בבוקר" וכאשר עיינתי בתוך הרשימה הזאת, הוא=אשר הציל את הזמן ואמר שזה עוסק בדברים שקודם ציצית כי אחרי זה יש כותר של נושא ציצית היינו הבגד המלבני שהדתיים רגילים ללבוש שבו חוטי ציצית ואז דילגתי לכותר הבא נושא תפילין ואחרי הכותר ההוא ברכות השחר ואז פתחתי לעמוד הרלבנטי וקראתי שכאשר מתעורר בבוקר יש דבר לקרוא
התלמיד בכיתה שצעיר משלי, שבעצם היה אז מורה, ללמד, שאל אותי מה המקור
אז בדקתי בפירוש ששמו באר הגולה כאשר הדגים כבר, בדיון על כריכת תפלין וראיתי שהמקור במסכת ברכות אז הוא פתח הספר השני שהביא, למקור, וראינו שגם לפרט הזה אין מקור במשנה של דורות רב עקיבה ורב יוסי ורבן גמליאל לא היה חשוב להם לברך ברכות השחר, ולא נכלל הרעיון במשנה אולי לא אמרו ברכות ההם או לא היה חשוב להם לברך כי אפילו המשנה של הזרם של ההלכה לא באמת מחייבת להגיד ברכות של נשמה והשאר אז הוא אמר לי "אותו דבר ברכת התורה" וכדי להציל זמן הוא פתח למקום של ברכת התורה, ובדקנו המקור ופתחנו בתלמוד בבלי וראינו שגם לפרט זה אין מקור במשנה וככה הוא הראה לי שאותם שלא בודקים את המקור, יש סיכון לטעות כי בלי לדעת את המקור, הפתי יאמין לספר שולחן ערוך לברך ברכת נשמה בבוקר בלי לבדוק שאפילו המשנה של הזרם של ההלכה לא מחייבת, כי לא היה חשוב בדורות של רב עקיבה והאחרים לקרוא את אותן הברכות ההן ולא ברכת התורה
+++
פרט זה שינה את חיי כי נחשפתי לרעיון שספר שולחן ערוך לא ספר מקור כי לא טהור ובסיבה זו הספר שולחן ערוך לא מקור טוב כי לא ראוי להאמין בו וכן ספר התפילה, אותו ספר שהורים שלי קנו עבורי, מאותה סיבה גם לא טהור כי הדפיסו ברכות השחר כמו בספר שולחן ערוך ובשני הספרים לא ראוי לקבל ספרים שאינם טהורים וששונים בתוכן מהמצב המקורי בדורות המשנה כי אפילו המשנה לא מחייבת לקרוא ואין לקבל הספרים ההם לא ספר התפילה ולא ספר שולחן ערוך
ומאז כאשר תלמידים אמרו לי "תעשה משהו בגלל שספר שולחן ערוך כתב" וזה קרה הרבה, ידעתי ולימדתי להם שלא חייבים לעשות את התוכן של ספר שולחן ערוך והייתי מראה להם דוגמה בספר מגן אברהם אבל אין כאן מקומו
זה פרט ששינה את חיי כי מסביבי האחרים חשבו לעשות כמו הספרים האלה בלי לבדוק אך
++
אני ניצלתי
כי הגורל גרם לי לפגוש את התלמיד הזה
ואני הוספתי לדיון ההוא פרט שכבר ידעתי מכיתה ג' שאפילו ספר המשנה לא מקור כי הדברים של מסכת ברכות הם לא "עבור כולם" אלא נמסר במסורת היהודית "מי שרוצה להיות חסיד יעשה הדברים של מסכת ברכות" ואלי גם ברכות שבמסכת אחרת, וספק ברכות להקל היינו שאין לברך, כי לא כול אחד רוצה להיות חסיד יש יהודים כמוני, שהרצון ההוא להיות חסיד, אין בנו הרצון ההוא, כי ידעתי כי תלמיד של כיתה אחרת הראה לי בהיותי בכיתה ג' ואף טרח להראות לי את המקור בתלמוד בבלי מסכת בבא קמא
ואז אשר אמר שמחר בבוקר ניפגש בחדר ההוא ונניח תפילין באופן טהור בלי ההוספה של כריכה שש פעמים הטקס שהמשנה לא מחייבת ולא שבע ובעת שהם קוראים את ברכת השחר אנחנו נדע שספר שולחן ערוך אינו מקור להלכה כי לא טהור ויש בו דברים שאין מקור במשנה כנזכר היינו ששונה מההלכה של רב עקיבה ורב יוסי כנזכר וכן ספר התפילה שלי לפחות שני פרטים של ברכת נשמה וברכת התורה בדקנו שהיו מודפסים אך "הספר לא טהור" ולא מקורי, ואין להשתמש בו כי המדפיסים עשו שונה מדורות רב עקיבה ורבן גמליאל כנזכר
בזמן שהם קוראים החלטנו שאנחנו לא נשתמש בספר שאינו טהור אלא נעשה באופן טהור כי טוב להיות טהור ונניח תפילין באופן טהור ובזמן שהם קוראים מספר שאינו טהור נחזור לפנימיה לישון עוד קצת
וככה החלטנו וככה עשינו
כי למחר בבוקר הרעישו להעיר אותנו ברעש של שירים שלא נהניתי לשמוע והתלבשנו כולנו והיה ויכוח על הסדר האם לרוקן את הפסולת מהגוף תחילה או לעשות טקס רחיצת ידים הנקרא טקס נטילת ידים תחילה כאשר כתבתי בכתבה אחרת במקום אחר
אבל מה ששיך לסיפור הגורל שהלכתי לאולם התפילה והבאתי את זוג התפילין שלי מהארון לחדר ההוא ופגשתי את אשר וכרכנו תפילין באופן טהור רק קרוב ללב כרכנו והנחנו על הראש ואז קראנו שש מילים של שמע, ואז הוא עצר והסיר את התפילין ושאלתי יש עוד לקרוא והוא השיב שבהפסקה של ארוחת צהריים הוא יראה לי את התשובה והסייבה בנושא של שמע ותפילת העמידה והסרנו את התפילין וחזרנו לפנימיה והוא ידע מתי הרבי יבדוק, מי בפנימיה וקודם העת של הבדיקה קמנו וחזרנו לאולם התפילה כדי לשמוע שהיו קוראים מהתורה
מאז בבקרים להתעורר מוקדם יותר מהרעש של השירים שלא אהבתי ולכרוך תפילין באופן טהור ושונה ממה שלימדו אותי וחזרנו לנוח עד עת הבדיקה וחזרנו לאולם התפילה להמשיך את היום
***
וככה הגורל הציל אותי הן מספר שולחן ערוך והן ממנהגי הרבנים כי המנהג בדיוק זיוף כמו שטר מזויף שדומה באופן המטעה אבל לא טהור
והוא קיים את ההבטחה שלו ובהפסקה של ארוחת צהרים הוא הראה לי שרבי יהודה הנשיא בעצמו קרא רק מעט מהחלק של שמע והסבירו בתלמוד בבלי "שלא חזר להשלים" כול החלק ולא יהיה נכון לשנות מהמורשת אלא עדיף כמו שהרבי הקדוש עשה ככה עדיף שנהיה כמו הרבי הקדוש למרות שאפשרי לקרוא יותר עדיף להיות כמו הרבי הקדוש ככה עדיף כי הקוראים הרבה הם באופן שונה מהרבי הקדוש כנזכר וגם הראה לי בספר רב משה רמבם שהתפילה של קדמונינו לא מתוך ספר לקרוא מילים קבועות אלא בשלוש חלקים שבח ולשאול בקשה ולשבח והמקור הראה לי מסיפור משה והוא הדגיש שמשה עצמו רק אמר שבח אחד קודם הבקשה, ולא אחרי הבקשה כי לא קיבל את הדבר שביקש בסיפור, ורק אחרי שמקבלים מתאים "להגיד תודה על העבר" אם ואחרי שמקבל הדבר שביקש, ואני הוספתי שאפשרי לחלק את השבח של משה לכמה שבחים קצרים כי יש כמה שבחים ביחד והתחליף במקום להשתמש בספר תפילה שאינו טהור כנזכר כי בתוכו ברכת השחר שזה לא טהור ויש ברכת התורה גם שאין מקור במשנה ולא צריך לבדוק כול פרט בספר תפילה ולא כול פרט בספר שולחן ערוך רק לדעתי שאין לקבל בלי בדיקה ושבדקתי ומצאתי פגמים כנזכר ואני מדגיש לא צריך לבדוק כול פרט ופרט בספר ההוא אחרי שידוע שלא טהור אלא התחליף הוא לעשות כמו משה כאשר מתאר ספר כסף משנה להגיד שבח ובקשה והתלמיד הזה שאני קורא לו בשם אשר, בחר בקשה מתהילים לשאל, כול יום בקשה אחרת בגיוון שהוא בחר, ואמרנו את אותו שבח של משה ואז הבקשה שבחר מספר תהילים ככה עשינו בתור תחליף לספר שאינו טהור שבו ברכת נשמה וברכת התורה ושאר פרטים לקרוא והם פרטים שבדקנו שהמשנה לא באמת מחייבת ובתור תחליף עשינו כמו משה וכמו רב יהודה הנשיא וחזרנו לנוח כי התעוררנו מוקדם יותר מכול התלמידים קודם הרעש כנזכר וכדי שלא נהיה עייף במשך היום חזרנו לנוח עד השעה של הבדיקה וחזרנו לשמוע קריאת התורה כנזכר וגם בפרט זה הוא אמר לי לחפש "מה המקור להוסיף לקרוא יותר בקשות נוספות בימי שני"? וחיפשתי וראיתי שאפילו ספר שולחן ערוך, שכנזכר הכביד יותר מדי, עדיין לא הכביד לחייב את כולם לקרוא בקשה נוספת בימי שני וגם לא כתב לקרוא כלל בעת שמוריד את הראש בטקס נפילת אפיים ואף הטקס ההוא אין מקור במשנה כי בדקתי וכאשר ידענו לא לקבל את הספר התפילה שהיו מדפיסים ולא את ספר שולחן ערוך יכולנו לנוח
וככה עשינו עד ימי הסליחות
אבל אז הייתה תקלה כי בבוקר של יום ראשון לשבוע העירו אותנו מוקדם היינו שהשיר של הרעש היה מוקדם יותר מהשבוע הקודם, כדי להתעורר מוקדם ולקרא סליחות היינו בקשות נוספות ולא רציתי לקום קודם השיר המוקדם
ובאותם הימים לא חזרתי לנוח וזה גרם תקלה, כי אחרי כמה ימים התחלתי להרגיש עייף בזמן הלימוד ולא יכולתי לשמוע את הלימוד כי הייתי עייף וכול בוקר נוסף שהייתי מתעורר מוקדם, אפילו מוקדם יותר מקימה המוקדמת שסיפרתי, התעוררנו יותר מוקדם בגלל הוספת בקשת סליחות אז העייפות שלי במשך היום גבר עד שהגיע חג ראש השנה בבוקר של חג ראש השנה הלכתי לאולם התפילה לקרוא את התפילות והייתי כול כך עייף למרות שרציתי לקרוא סיפור יצחק
***
שידעתי שיקראו מהתורה והיה בי רצון לקרוא את סיפור יצחק שהיה מודפס בספר התפילה-המיוחד של החג אך למרות הרצון הרגשתי כול כך עייף מארבעה ימים או יותר שהתעוררתי מוקדם שחזרתי למיטה ונרדמתי ורק התעוררתי בעת שהגיע אשר לחפש אותי והוא הסביר לי שנגד המשנה לקרוא סיפור יצחק ותוכלו לבדוק במשנה מסכת מגילה, וככה יש דוגמה להראות שלא באמת חייבים לעשות כמו משנה מסוג סתם משנה, וככה נחשף שקר שהדתיים רגילים לשקר ואין כאן המקום לדון בו
אשר הזמין אותי למשחק שולחן עם בן זוג שלו והיינו משחקים במשחק בערך חצי שעה ואז הפסקה עם נאום קצר להסביר שלא טהור להתפלל כמו שרבני היהדות היו מתפללים והסבירו את ההבדלים בשבילי ואז המשכנו לשחק ואז לימדו אותי פרט נוסף
לדוגמה שרב עקיבה אמר שיש 'טקס שופר עם ברכות' היינו בין הברכות כאשר שמרו במשנה אך הדתיים עושים שונה מדברי רב עקיבה וקודם שעושים טקס שופר עם ברכות, עושים שופר בנפרד בלי ברכות ואחרי טקס שופר הרבה קולות אז ברכות כמו זכר בנפרד משופר ורק בסוף עושים כמו רב עקיבה ובסיבה זו עדיף לשמור מרחק מהמנהג ששונה מדברי רב עקיבה אלא מספיק שיש שליח ציבור הוא כמו שליח שעושה וקורא במקומינו כדין שליח לקידושין כי המשנה עצמה מאפשר שליח ובמקום שנקרא הרבה שעות שיחקנו במשחק שולחן
וכן ביום השני של ראש השנה כאשר ראו שאני לא באולם התפילה באו לחדר שינה שלי והסברתי שאני עייף מהשינוי בהרגלי שינה בגלל סליחות, באשמת בקשת סליחות, והם אמרו לי לישון עוד שעתיים שהם שיחקו רק שניהם ואז באו להעיר אותי ונתנו לי עוגה ואז שיחקנו ביחד
ביום כיפור שיחקנו במקום לקרוא הרבה שעות את הקריאות שהדפיסו בספר התפילה וגם ביום כיפור לימדו אותי פרט
***
שהשפעתו גדולה כי בסיפור שמואל שעמד לפרט מסויים ומזה לומדים שעד אז הוא היה יושב וככה נחשף פגם נוסף בספר שולחן ערוך וגם שלא צריך לקרוא וידוי ארוך כי עדיף לעשות כמו שהקדוש ששמו שמואל עשה ולא לעשות כמו ספרי התפילה שמדפיסים ובמקום הקריאות הארוכות שיחקנו במשחק שולחן
ויש עוד סיפור שהגורל שינה את החיי
הסיפור השני
כשהייתי במוסד של שמרטף הורים שלי הציעו לי להיכנס מוקדם לגן חובה והשבתי שככה אסיים כיתה יב' בגיל צעיר יותר עדיף ובסיבה זו הורים שלי סידרו מפגש עם הרבי של גן חובה לבדוק שאני מצליח לקרוא עברית כי נולדתי בעיר ניו יורק ששם רגילים לדבר אנגלית והוא בדק שאני יודע אבל הוא רצה שאני אתרגל יותר ויבדוק כי בגן חובה כבר קוראים הרבה תפילות בעברית והסכמתי מהשיקול הנזכר כדי לסיים כיתה יב' בגיל יותר צעיר
אז אני ישבתי עם הספר עברית ותרגלתי לקרוא את האותיות ואת המילים
לא ידעתי אז שלימדו אותי קולות שהיו שונים מעברית מודרנית בישראל ולא שהיה שונה מהקול ששמר יוספוס בשם נוח בסיפור גשם מבול המים לשמור את הקול שהיו היהודים המקוריים קדמונינו רגילים לקרוא אלא תרגלתי את הקולות שהם לימדו אותי
רק בלימוד תואר שני המורה לימד אותי שבשם נוח יוספוס שמר את המסורת הקריאה המקורית של קדמונינו היהודים המקוריים ובדקתי ששונה מהאופן שלימדו אותי וגם הכרתי בדברי הפרשן הרבני רב שלמה רשי שהמילה אמן שרגילים להדפיס בסימן מסויים קולו פה פתוחה כי ככה כתב הפרשן הרבני רב שלמה רשי ששונה מהאופן שלימדו אותי אך מתאים לעברית מודרנית ונחזור לסיפור הגורל
ואז הרבי בדק אותי והצלחתי והחליט לקבל אותי להיות התלמיד הצעיר ביותר בגן חובה אותה שנה
אומנם הגורל התערב כי ביום הראשון של הלימודים כשקראנו בספר בראשית, אחרי שקראנו הרבה תפילות בעברית היו לי "ספקות" בתרגום האנגלי של ספר בראשית חשוב לשים לב שהתקלה "לא הייתה שלא הבנתי" כי הכרתי את המילים והיה תרגום באנגלי רק היה לי ספק בגלל המילה שמים שתרגמו באנגלית יש כמה משמעויות ומובנים ולא ידעתי איזה, והיה לי ספק איזה וגם המילה בראשית, נכתב באופן פגום כי לא ברור "ההתחלה של מה" ולא היו לי מילים עדיין לבטא את הספק שלי
כאשר הרמתי ידי ושאלתי "בבקשה תסביר לנו מה הספר הזה שאנחנו לומדים," כול התלמידים צחקו
והמשכתי לשאול "המילה הראשונה היא בראשית, אבל של מה
??
הרבי שאל "למה אתה לא מבין? יש תרגוום אנגלי" והסברתי שהאנגלית לא הסבירה ברור "ההתחלה של מה
??
והאם שמים מקום רוחני או מקום כמו הארץ והאם הארץ הפלנטה או העפר כי לא ברור
??
הרבי השיב "אתה שואל הרבה שאלות, רק תבחר פרט אחד לשאול
בזמן שחשבתי איזה מהספקות האלה לבחור, קראו את הפסוק השני: שרוח אלוהים הייתה על המים והגורל גרם שאשאל על הפרט החדש
***
הגורל שינה את חיי
***
שאלתי "מדוע יש שינוי בשם, נדמה שיש רוח אלוהים בנוסף על אלוהים שברא ואז הרבי של גן חובה כעס מאוד ופרצוף שלו הפך לצבע אדום
הוא צעק "תפסיק לדבר כמו נוצרי--והשבתי אני לא מכיר נצרות, אני רק שואל מה הספר הזה אומר מדוע יש שינוי בשם באופן שנדמה שנוסף
ואז כאשר הוא דיבר הוא לא דיבר על המילים של הספר, אומנם הוא דיבר משהו על אלוהים אבל לא הסביר את המילים של הספר כי גם אם יגיד יש לאותו אל הרבה שמות עדיין הספר מטעה שיש אל נוסף ולא ברור מדוע נכתב שם אחר רוח אלוהים, של רוח שונה מאלוהים, ולמרות שלא היו לי מילים בגיל של גן חובה, מילים להגיד שהוא נוכל, ידעתי שלא ראוי להאמין לו וככה הגורל הציל אותי מהרבנים כי בשמעי את הדיבורים שלו הבנתי שלא ראוי להאמין לרבנים עד שיש לי ספרים שאני יכול לבדוק בעצמי ומאז עשיתי מאמץ לא לקבל את הדברים שהרבנים היו מלמדים, מהחלטה שכבר החלטתי בגן חובה וככה הגורל הציל אותי מלהיות פתי כמו שאר התלמידים שכמו פתי מקבלים בלי לבדוק, חלילה.