Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.

The Status of the Deaf in Jewish Law - Part I

Source Sheet by David Kasher
More info מידע נוסף
Created December 6, 2020 · 281 Views נוצר 6 December, 2020 · 281 צפיות

  1. (יד) לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

    (14) You shall not insult the deaf, or place a stumbling block before the blind. You shall fear your God: I am the Eternal.

  2. (א) חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ, וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. הַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַקָּטָן, וְהַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. נָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בִרְשׁוּת, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה:

    (1) Five may not give terumah, and if they do so, their terumah is not considered terumah:A heresh; a shoteh, and a katan, And the one who gives terumah from that which is not their own. If a non-Jew gave terumah from that which belongs to an Jew, even if it was with his permission, his terumah is not terumah.

  3. (ב) חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, לֹא יִתְרֹם. וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר:

    (2) A heresh, who speaks but cannot hear, may not give terumah, but if he does so, his terumah is terumah. The heresh of whom the sages generally speak is one who neither hears nor speaks.

  4. (ח) חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הן כפקחין ומצטרפים אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר הרי הוא כשוטה וקטן:

    (8) A person that can hear but not speak, or speak but not hear, that person is like hearing people and can be included in a minyan. But if they neither hear nor speak, they are treated like a mentally incompetent person or a minor.

  5. חוץ מחרש שוטה וקטן כו':



    קתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דלאו בני דעה אף חרש דלאו בר דעה




    הוא וקא משמע לן כדתנן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו שומע ואינו מדבר הא מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר חייב




    תנינא להא דתנו רבנן המדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם

    [The mishna taught:] Except for a heresh, a shoteh, and a katan..



    This teaches that a heresh is similar to a mentally incompetent person and a minor: Just as a mentally incompetent person and a minor who are not bnei deah [of full mental capacity - lit. children of knowledge], so too the ḥeresh is not a bar deah.



    And this is like what we learned in a mishna (Terumot 1:2): The heresh of whom the sages generally speak is one who neither hears nor speaks. So one who speaks but does not hear and one who hears but does not speak are obligated in mitzvot



    We already learned this, as the Sages taught [in the Tosefta (Terumot 1:2)]: One who speaks but does not hear is deaf. One who hears but does not speak is mute. Both this one and that one are in the same legal category as those who can see and hear with regard to all matters.


    אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו



    מיתיבי חרש לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו אלא במטלטלין אבל לא לגיטין



    תנאי היא דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בחרש מעיקרו אבל פיקח ונתחרש הוא כותב והן חותמין

    Rav Kahana says in the name of Rav: A heresh who can speak through writing, may write and give a bill of divorce to his wife....

     The Gemara raises an objection from a baraita: "We may follow the signals, and gestures of a heresh, as well as his writing only for selling movable property, but not for bills of divorce."

    This is a debate between earlier sages, as it was taught [in another baraita (Tosefta, Terumot 1:1)] that Rabban Shimon ben Gamliel said: What is the case of the heresh? One who was deaf from from birth. But if he could previously hear, but became deaf later, then he may write and sign.

Made with the Sefaria Source Sheet Builder
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה