עמוד א
קושייה א
כאן (בדיון המדבר על נטילת חפצים מן החול בשבת) יש דרישה לעשות מעשה מערב שבת, כדי שיהיה מותר ליטול את החפץ מן החול בשבת ולהחזירו:
(ללא חשש במהלך הנטילה יזוז החול כיוון שיש מרווח בינו לבין החפץ)
אָמַר רַב הוּנָא: הַאי סְלִיקוּסְתָּא — דָּצַהּ, שָׁלְפָה, וַהֲדַר דָּצַהּ — שְׁרֵי. וְאִי לָאו, אֲסִיר.
אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי סַכִּינָא דְּבֵינֵי אוּרְבֵי — דָּצַהּ, שַׁלְפָהּ, וַהֲדַר דָּצַהּ — שְׁרֵי. וְאִי לָאו אֲסִיר.
אז אני יכול להבין מהמאמר הזה ש:
אם (מערב שבת) האדם נעץ את החפץ, הוציא, ונעץ שוב באדמה.
אז מותר ליטול אותו בשבת ואף להחזירו.
ובפסוק הבא, הדיון הוא על המיחם בשבת:
שאם טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת (חול לדוגמא).
או אם טמן בדבר הניטל בשבת וכיסה בדבר שאינו ניטל בשבת.
אז מותר להוציאו מן כיסויו, רק אם מחזיק במיחם ומוציא.
כאמור.. :
טָמַן וְכִיסָּה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל בְּשַׁבָּת (כדוגמא לחול) אוֹ שֶׁטָּמַן בְּדָבָר הַנִּיטָּל בְּשַׁבָּת, וְכִיסָּה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל בְּשַׁבָּת, אִם הָיָה מְגוּלֶּה מִקְצָתוֹ נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. וְאִם לָאו —
אם כך,
במה שונה המיחם, שאותו מותר לשלוף מתוך החול בשבת מן החפצים שכתוב שחובה לתקוע אותם להוציאם ולתקוע שוב בחול מערב שבת (כדי שיהיה ניתן ליטול אותם שוב בשבת)?
מדוע הדין שונה?
עמוד ב
קושייה ב
לשם מה דעתו של רבי יהודה בנושא מובאת פעמיים בגמרא?
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: (1) נְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה הֲרֵי הִיא כְּזֶבֶל. שְׁמַע מִינַּהּ אַנְּעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן קָאֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: (2) נְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה הֲרֵי הִיא כְּזֶבֶל.