עמוד א
קושייה א
רשום בתלמוד במפורש ש אם טומנין אז אסור לטלטל :
אמר רב יוסף לפי שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים אמר ליה אביי וכי דרכן של בני אדם להטמין בגיזי צמר ולשונות של ארגמן דתניא טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין ואין מטלטלין אותן
כיצד יכולה הגמרא לומר הוראה אחרת?
אִי מִשּׁוּם הָא — לָא אִירְיָא, הָכִי קָאָמַר: אִם לֹא טָמַן בָּהֶן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן.
עמוד ב
קושייה ב
מַאן תְּנָא הָא מִלְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן כׇּל הַמְחוּבָּר לוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ?
מדוע אמר רב שהשיטה של "כל המחובר לו הרי הוא כמוהו" - היא של רבי מאיר כמצויין להלן:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי מֵאִיר הִיא. דִּתְנַן: בֵּית הַפַּךְ וּבֵית הַתַּבְלִין וּבֵית הַנֵּר שֶׁבַּכִּירָה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵין מְטַמְּאִין בָּאֲוִיר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.
אם לא באמת הייתה כוונה לדמות את ה"בתים" לכירה?
ככתוב להלן:
לְעוֹלָם לָאו כְּכִירָה דָּמוּ וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ בְּהוּ. אִי גְּזַרוּ בְּהוּ, אֲפִילּוּ בָּאֲוִיר נָמֵי לִיטַּמּוּ!