Makkot 11b - Goel Hadam as the First Address to Kill a Murderer

מתני׳ משנגמר דינו מת כ"ג ה"ז אינו גולה אם עד שלא נגמר דינו מת כ"ג ומנו אחר תחתיו ולאחר מכן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני נגמר דינו בלא כ"ג וההורג כ"ג וכ"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפי' ישראל צריכים לו ואפי' שר צבא ישראל כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם שנאמר (במדבר לה, כה) אשר נס שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם רבי עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו:

Makkot 11b:6-8

MISHNA: If after his verdict was handed down [but before he went exile] the high priest had died he does not go to exile. If before he was given a verdict the high priest died, and they appointed another one is his place, and then afterwards he had his verdict, he returns with the death of the second one. If he had his verdict whem their was no high priest or one who killed the high priest or a high priest who killed do not ever leave exile. And [a killer] can not go out [of the city of refuge], not to testify fro a mitzvah, not to testify for monetary cases, not to testify for capital cases. And even if Isreal needs him, and even if he is a great general of Isreal like Yoav ben Tzruyah, he can not ever go out, as the Torah says (Numbers 35, 25), "that he fled there". "There" shall be his dwelling. "There" shall be his death. "There" shall be his grave. Just as the city protects, so to it's boundary protects. A killer who went outside of the boundrary [of the city of refuge] and the goel hadam found him. Rebbi Yosi haGalili says, It's a mitzvah in the hands of the goel hadam [to kill him], and permitted for everyone else. Rebbi Akiva says, It's permitted in the hands of the goel hadam [to kill him], and everyone else is liable for [killing] him.

מכות י״ב א:כ״ז-מ״ו

ת"ר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי מי כתיב אם רצח ורבי עקיבא מי כתיב ירצח אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם והרגו נהרג עליו כמאן לא כר' יוסי הגלילי ולא כר"ע הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' אליעזר אומר (במדבר לה, יב) עד עמדו לפני העדה למשפט מה ת"ל לפי שנאמר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט ורבי יוסי ורבי עקיבא האי עד עמדו לפני העדה למשפט מאי דרשי ביה ההוא מיבעי ליה לכדתניא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר

Makkot 12a:8-12

The rabbis taught [in a baraisa], (Numbers 35,27) "And the goel hadam will kill the murderer" [we can derive that] it is a mitzvah in the hands of the goel hadam. If there is no goel hadam, it's permissible for anyone else. These are the words of Rebbi Yossi Hagalili. Rebbi Akiva says, It's permissible for the Goel Hadam, and anyone else is liable [for killing the murderer]. What is the reason of Rebbi Yossi Hagalili? [He would say,] does [the Torah] write, "If" he kills? And Rebbi Akiva? [He would say,] Does [the Torah] write, he "shall" kill? Mar Zutra bar Tuvia says in the name of Rav, If a murderer leaves the boundrary and the Goel Hadam finds him and kills him, he [the Goel Hadam] is executed. Who is this in accordance with? It isn't like Rebbi Yossi Hagalili nor like Rebbi Akiva? He says like the following Tanna, that we learned in a baraisa, Rebbi Eliezer says, (Numbers 35, 12) "Untill he stands before a court for judgement" what is the Torah teaching us? Since it says (Numbers 35,27) "And the Goel Hadam will find the murderer" I might think that it means [he can kill him immediately] [therefore] the Torah teaches us "until he stand before a court for judgement" And what do Rebbi Yossi and Rebbi Akiva and derive from (Numbers 35, 12) "until he stand before a court for judgement"? that [verse] is needed for [that which is taught] in a baraisa, Rebbi Akiva says, From where is it derived that a court which witnesses a murder cannot execute him [the murderer] until he stands before a different court? The Torah says "until he stands before a court for judgment" [which means] until he stands before a different court.

במדבר ל״ה:י״ט

(יט) גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶֽנּוּ׃

Numbers 35:19

(19) The avenger of blood shall himself put the murderer to death; when he meeteth him, he shall put him to death.

סנהדרין מ״ה ב:מ״ב

דתניא (במדבר לה, כא) גואל הדם ימית את הרוצח מצוה בגואל הדם ומניין שאם אין לו גואל שב"ד מעמידין לו גואל שנאמר (במדבר לה, יט) בפגעו בו מכל מקום

Sanhedrin 45b:13

...

תוספות יום טוב מסכת מכות פרק ב

וכל אדם אין חייבין עליו - ה"ג בכל הנוסחאות. וכן העתיקה הרמב"ם בפ"ה מהלכות רוצח. ובספר חכמת שלמה נמחק אין. ונראה משום דקשיא ליה דהיינו רשות. היינו אין חייבין והוה ליה לתנא לכללינהו ולמתני רשות ביד גואל הדם. וביד כל אדם. וי"ל דכלפי דקרא נקט לגואל הדם בהדיא. שנאמר ורצח גואל הדם. הלכך אר"ע רשות בידו. כלומר שהתורה נתנה רשות לגואל הדם דבפירוש אתמר בכתוב. ומכללא נמי שמעינן דכל אדם אם הרגו. אין חייבין עליו. שנאמר אין לו דם.

משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ה׳:י׳

(י) אֶחָד הַהוֹרְגוֹ בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְעִיר מִקְלָט אוֹ שֶׁהֲרָגוֹ בַּחֲזִירָתוֹ עִם הַשְּׁנַיִם שֶׁשּׁוֹמְרִין אוֹתוֹ. נִכְנַס לְעִיר מִקְלָטוֹ וְיָצָא חוּץ לִתְחוּמָהּ בְּזָדוֹן הֲרֵי זֶה הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה וּרְשׁוּת לְגוֹאֵל הַדָּם לְהָרְגוֹ. וְאִם הֲרָגוֹ כָּל אָדָם אֵין חַיָּבִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה-כז) "אֵין לוֹ דָּם":

Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 5:10

...

תפארת ישראל - יכין מסכת מכות פרק ב

נו) הדם. ר"ל מצוה קטנה דכל כה"ג לגבי מצוה ממש רשות קרילה [ביצה דל"ז א']:
נז) אין חייבים עליו. מכל מקום לאו שפיר עביד ההורגו [כך נ"ל,וא"צ להגהות רבינו מהרש"ל, דמדקשיא ליה דהיינו רשות, להכיגרס חייבין עליו]:

חידושי הריטב"א מסכת מכות דף יב עמוד א

מ"ט דר' יוסי הגלילי דאמר מצוה ואמרינן מי כתיב אם רצח ור"ע מי כתיב ירצח. מסתברא דבהא פליגי דהא ודאי בלשון מקרא איכא עשה וכיוצא בו שהוא מצוה והיינו רובא ואיכא מיעוטא דהוה לשון רשות כדכתיב וגאל את ממכר אחיו וכיוצא בו, ר' יוסי סבר דבתר רובא אזלינן ור"ע סבר דבכי הא שבא לקבוע מצוה בדמו של זה צריך מקרא מפורש, וא"ת לענין כל אדם במאי פליגי, וי"ל דהא בהא תליא דלעולם נחתי כל אדם חדא דרגא מגואל הדם, הלכך למ"ד גואל הדם מצוה הוי שאר כל אדם רשות, ולמ"ד גואל הדם רשות הוי שאר כל אדם באיסור לכתחלה אלא דבדיעבד אין חייבין עליו לפום גירסא הנכונה דגרסינן ושאר כל אדם אין חייבין עליו.

רש"י על סנהדרין מ״ה ב:ל״ט:ב׳

וגואל הדם - כלומר מיתה שגואל הדם ממיתו לרוצח שוגג שיצא חוץ לעיר מקלטו שני כתובין הבאים כאחד כו':

Rashi on Sanhedrin 45b:12:2

...

משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש א׳:ב׳

(ב) מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם [לַהֲרֹג אֶת הָרוֹצֵחַ] שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה-יט) "גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ". וְכָל הָרָאוּי לִירֻשָּׁה הוּא גּוֹאֵל הַדָּם. לֹא רָצָה גּוֹאֵל הַדָּם אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל דָּם בֵּית דִּין מְמִיתִין אֶת הָרוֹצֵחַ בְּסַיִף:

Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1:2

(2) It is a commandment for the redeemer of blood [to kill the murderer] as it says, "The redeemer of blood shall kill the murderer (Numbers 35:19)." And everyone who is worthy to inherit, he is the redeemer of blood. If he does not want to be the redeemer of blood or if he is unable to kill him or if there is no redeemer of blood, the court kills the murderer by decapitation.

יד רמ"ה מסכת סנהדרין דף מה עמוד ב

גואל הדם מאי היא דתניא גואל הדם הוא ימית את הרוצח ברוצח שהרג בהתראה וחייב מיתה קא מיירי שמצוה ביד גואל הדם להמית את הרוצח תלמוד לומר בפגעו בו מכל מקום וריבויא הוא כלומר כל הפוגע בו הורגו וכי תימא א"כ למה לי להעמיד לו גואל הדם כדי לקיים מצות גואל הדם:

בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף מה עמוד ב

בהורג נפש במזיד נאמר בפרשת אלה מסעי גואל הדם הוא ימית את הרוצח ר"ל שמצוה עליו להשתדל במיתתו ואם אין שם גואל או שאינו רוצה או שאינו יכול בי"ד מעמידין מי שישתדל על כך עד שיביאוהו לידם וידינוהו ויש שפירשו שמועה זו בהורג בשוגג שיצא מעיר מקלטו וזה אינו שזה אין בו אלא שרשות ביד גואל הדם ואף שאר כל אדם אין נהרגין עליו כמו שיתבאר במקומו אבל בית דין אין נזקקין בזה כלל וכן אין לפרשה במזיד בלא התראה או בעד אחד שאף זה אין מצוה ביד גואל הדם אלא שהוא פטור אם הרגו וכן אין בית דין נזקקין לכך:

חידושי הר"ן מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

מנין שאם אין לו גואל הדם שב"ד מעמידין לו גואל הדם פירש"י ז"ל לענין רוצח בשגג' שיצא חוץ לעיר מקלטו במזי' שמצוה ביד גואל הדם להורגו שנא' ורצח גואל הדם את הרוצ' וקשה דבהדיא איתא בפ' אלו הן הגולין (דף יב) ת"ר ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי ר' יוסי הגלילי ר"ע רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו וקי"ל כר"ע וא"כ הכא לא אשכחן שיעמידו ב"ד אדם אחר תחת גואל הדם להורגו. ועוד קשה דהאי קרא דהכא דגואל הדם ימית את הרוצח בפגעו בו לא כתיב גבי שוגג אלא גבי מזיד. ועוד דהתם איכא אוקמתא דרב טובי' בר מתנא אליבא דר"א דרוצח שיצא חוץ למקלטו והרגו גואל הדם נהרג עליו אלא שמעמידין אותו לפני ב"ד והם ישפטו אותו למות על שיצא חוץ לעיר מקלטו לפיכך משמע דהך ברייתא דהכא מיירי בין ברוצח במזי' בין ברוצ' בשוגג שיצא חוץ לעיר מקלטו ובא לב"ד לדונו שגואל הדם יטעון טענותיו בפני ב"ד על שראוי להמיתו ושאם אין לו גואל הדם שב"ד יעמיד אדם אחר תחת גואל הדם שיטעון בחובת הרוצח וכדאמרי' בפ"א דיני ממונו' חובתיה דמאן חובתיה דגואל הדם אלמא הוא טוען כל טענו' שיוכל לטעון נגד הרוצח וג"כ כששפטו ב"ד את הרוצ' למות מצוה ביד גואל הדם להמיתו שישפוך עליו חמתו ואם אין שם גואל הדם מצוה ביד אחר להמיתו ובה"ג יעלו דברי רש"י ז"ל על נכון אלא דלאו דוקא רוצח מזיד אלא אף רוצח שוגג שיצא חוץ לעיר מקלטו:

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין

מצוה יג שנצטוינו בענין הרוצח אחרי שנתחייב מיתה בבית דין שיבקשנו גואל הדם וירדוף אחריו וינקום נקמתו ממנו שיביא אותו לבית דין ויומת כמשפטו או שירצח אותו הגואל אם לא יוכל לו בית דין ואם אין לו גואל דם שיעמידו לו ב"ד אדם ממונה מהם לרדוף אחריו ולהיות גואל דמי הנרצח. והוא אמרו ית' (מסעי לה) גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו. ובששי מסנהדרין (מה ב) אמרו גואל הדם הוא ימית את הרוצח מצוה ביד גואל הדם ומנין שאם אין לו גואל הדם שבית דין מעמידין לו גואל ת"ל בפגעו בו מכל מקום. וכבר ראינו מי שפירש זה ברוצח שוגג שיצא חוץ לעיר מקלטו ושזה נאמר לדעת ר' יוסי שאומר (מכות יב א) מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם. ואין הלכה כן אלא כר' עקיבא דאמר הרשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו. וגם זה היה דעת הרב שלא כתב המצוה הזאת. אבל הפירוש הזה אינו אמת. שזה הכתוב גואל הדם הוא ימית את הרוצח במזיד הכתוב מדבר שנ' רוצח הוא מות יומת הרוצח גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו הוא ימיתנו ואם בפתע בלא איבה הדפו וגו'. וזה דבר ברור אינו נעלם מכל מסתכל בעניין:

משנה למלך הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א

[ב] מצוה ביד גואל הדם וכו'. רש"י בפרק נגמר הדין פירש דברוצח שוגג מיירי קרא. והוא תימה דקראי מוכחי דברוצח במזיד איירי וכ"כ הרמב"ן במנין המצות שלו סימן י"ג ודחה סברת רש"י. וראיתי להרמב"ן שרצה לייחס לרבינו סברת רש"י ז"ל והוא תימה שהרי דברי רבינו הללו ברור מללו דס"ל דברוצח במזיד איירי קרא (א"ה עיין לקמן בפרקין דין ט"ו ועיין בדרשות הרב המחבר בדרך מצותיך דף ס"א ב):

ערוך השולחן חושן משפט סימן ל

וכתב הרמב"ם ז"ל דעדיו הם ההורגים בכל מיתה שיתחייב בה [פי"ג הל' א' מסנהדרין] ורוצח שלא הרגוהו עדיו חייבין להמיתו ביד כל אדם עכ"ל ונראה שלמדה הרמב"ם ז"ל מסקילה דכתיב ביה יד העדים תהיה בו וגו' ולמד מזה לכל חייבי מיתות ב"ד ותמיהני דבפ"א [הל' ב'] מרוצח פסק דמצוה ביד גואל הדם להרוג את הרוצח ועי' מ"ש בס"ד בסי' תכ"ה סעי' ב':

ערוך השולחן חושן משפט סימן תכה

ודע דפי"ג מסנהדרין כתב הרמב"ם וז"ל ורוצח שלא הרגוהו עדיו חייבין להמיתו ביד כל אדם עכ"ל וכבר תמהנו על זה בסי' ל' סעיף כ"ז ע"ש וצ"ל דס"ל להרמב"ם ז"ל דעיקר המצוה היא ביד גואל הדם ואם לאו ב"ד מצוין להעדים שימיתוהו ואם לאו מיתתו ביד כל אדם וצריך לדחוק סוגית הש"ס בסנהדרין לפירוש וע"ש:

מנחת חינוך מצוה לד

ומבואר כאן בר"מ ה"ב וז"ל מצוה ביד גואל הדם להרוג את הרוצח שנאמר גוה"ד הוא וכו' לא רצה או שלא היה יכול להמיתו או שאין לו גוה"ד ב"ד ממיתין אותו. לכאורה נראה מלשונו דכאן א"צ יד העדים אדרב' מצוה דוק' ב"ד וביד גוה"ד. אך עיין בר"מ פי"ג ופי"ד מה' סנהדרין ובש"ס פ' נגמר הדין מבואר דלכתחלה מצוה שיהא בו יד העדים בראשונה אף ברוצח אך אם נקטעה יד העדים בכל ח"מ פטור דבעינן קרא כדכתיב וברוצח חייב בכ"ע והורגין אותו כל מי שירצה והב"ד רודפין אחריו אבל למצוה לכתחלה גם ברוצח בעינן יד העדים אך דמצוה ביד גואל הדם שהוא ירדוף אחריו אם עומד על נפשו ואם אין לו גואל הדם מצוה ביד בית דין שיעמדו גואל הדם לרדפו ולהשיגו ועיין בס' הרמב"ן על ספר המצות במנין שלו מצות עשה י"ג מנה למצוה בפני עצמה דמצוה ביד גואל הדם וכתב דהמצוה היא שיבקשנו גוה"ד וירדוף אחריו ע"ש ובס' מג"א ויבואר באריכות אי"ה.