דף מ"ה

עמוד א

קושייה א

בפסוק הבא שנינו ש פירות שאדם אכל מהם במרפסת שלו והשאירם בשמש (כדי שיהפכו בהמשך לגרוגרות וצימוקין) - אסורים באכילה. אלא אם כן, תכנן מערב שבת להפוך אותם לגרוגרות וצימוקין כדי שיוכל לאוכלם בשבת:

שבת מ״ה א:ו׳

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מוּקְצֶה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא גְּרוֹגְרוֹת וְצִימּוּקִים בִּלְבַד. וּמִידִּי אַחֲרִינָא לָא? וְהָתַנְיָא: הָיָה אוֹכֵל בִּתְאֵנִים וְהוֹתִיר וְהֶעֱלָן לַגַּג לַעֲשׂוֹת מֵהֶן גְּרוֹגְרוֹת, בַּעֲנָבִים וְהוֹתִיר וְהֶעֱלָן לַגַּג לַעֲשׂוֹת מֵהֶן צִימּוּקִין — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיַּזְמִין. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בַּאֲפַרְסְקִין וַחֲבוּשִׁין וּבִשְׁאָר כׇּל מִינֵי פֵּירוֹת.

Shabbat 45a:6

Rav Yehuda said that Shmuel said: There is only a prohibition of set-aside according to Rabbi Shimon in the cases of dried figs and raisins alone. The case of one who takes figs and raisins up to his roof in order to dry them in the sun is the only situation in which Rabbi Shimon holds that they are prohibited on Shabbat due to the prohibition of set-aside. Since in the initial stages of the process they emit a bad odor and are unfit for consumption, one consciously sets them aside. The Gemara challenges: And other items are not included in the prohibition of set-aside? Wasn’t it taught in a baraita: One who was eating figs and left some over and took them up to the roof to make them into dried figs, and likewise one who was eating grapes and left some over and took them up to the roof to make them into raisins, one may not eat them on Shabbat unless he designates them to be eaten before Shabbat. Otherwise, they are prohibited as set-aside. And you would say the same with regard to peaches, and quinces, and all other types of fruit that one left out to dry. It is prohibited to eat them all on Shabbat due to set-aside.

בפסוק הבא מפריכים את האפשרות שברייתא זו נשנתה ע"י רבי יהודה - בטענה שרבי יהודה ממילא מחשיב הזזת חפצים מסויימים ממקומם עם הידיים בשבת - כמוקצה:

שבת מ״ה א:ז׳

מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — וּמָה הֵיכָא דְּלָא דַּחְיֵיהּ בְּיָדַיִם אִית לֵיהּ מוּקְצֶה, הֵיכָא דְּדַחְיֵיהּ בְּיָדַיִם לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

Shabbat 45a:7

The Gemara seeks to clarify: Whose opinion is it in the baraita? If you say that it is the opinion of Rabbi Yehuda, this baraita is superfluous. If in a case where one did not reject it with his own hands, he holds that there is a prohibition of set-aside, in a case where he rejected it by his own hand, all the more so that it is prohibited. There is no need to articulate the halakha in this unique case.

אך הייתכן אחרת?

ייתכן שאדם השאיר בערב שבת את פירותיו - בגג, בשמש, (כדי שיהפכו לפירות יבשים בשבת) עם המחשבה לאוכלם בשבת.

ובשבת כשהגיע לאותו מקום - אכל אותם (מבלי להזיזם לחדר האוכל!)?