סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם
A court that executes once in seven years is called a "killing [court]" Rebbi Eliezer ben Azarya says, Once in seventy years. Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva say, If we were in court no one would ever get executed.
איבעיא להו אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית או דלמא אורח ארעא היא תיקו: רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו וכו': היכי הוו עבדי רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו ראיתם טריפה הרג שלם הרג אמר רב אשי אם תמצא לומר שלם הוה דלמא במקום סייף נקב הוה.
They inquired, Is it [executing] once in seventy years that acquires then the name "killing court", or maybe that is the acceptable amount [and more than that is what gets the name]? Let [the question] stand. Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva said, If we were part of court...etc.: What would they have done? Rebbi Yochanon and Rebbi Elezer said together, [they would ask the witnesses,] did you see if the victim was a Terefah or viable? Rav Ashi says, If it came out that they said that they saw that the victim was viable [prior to being killed, they would say that] maybe in the place that the sword entered there was a hole.
And it has also been taught: Forty years before the destruction of the Temple, the Sanhedrin were exiled42 and took up residence in Hanuth.43 Whereon R. Isaac b. Abudimi said: This is to teach that they did not try cases of Kenas.44 'Cases of Kenas!' Can you really think so!45 Say rather, They did not try capitol charges.
With whom does the following Baraitha agree: There never has been a 'stubborn and rebellious son',10 and never will be. Why then was the law written? That you may study it and receive reward. — This agrees with R. Judah.11 Alternatively, you may say it will agree with R. Simeon. For it has been taught: R. Simeon said: Because one eats a tartemar of meat and drinks half a log of Italian wine, shall his father and mother have him stoned? But it never happened and never will happen. Why then was this law written? — That you may study it and receive reward. R. Jonathan said: 'I saw him12 and sat on his grave'.
With whom does the following agree? Viz., It has been taught: 'There never was a condemned city, and never will be.' — It agrees with R. Eliezer. For it has been taught, R. Eliezer said: No city containing even a single mezuzah13 can be condemned.
Where is the need of warning intimated in the Torah? — In the verse, And if a man shall take his sister, his father's daughter, or his mother's daughter, and see her nakedness.56 Does guilt then depend upon [mere] seeing? Hence it must mean [that he is liable to punishment] only if he 'sees' the reasonableness thereof.57 And since this is inapplicable to Kareth,58
אי נמי, מיבעי ליה ‘מנא לן דבעינן המית תוך כדי דיבור‘?
Tosfos Sanhedrin 40b מנין
Alternatively, the Gemara's is asking from where we know that the murder must take place within 'Toch K'dei Dibur' of the warning.
MISHNAH. WHEN HE IS ABOUT FOUR CUBITS DISTANT FROM THE PLACE OF STONING, HE IS STRIPPED OF HIS GARMENTS.38 A MAN IS COVERED IN FRONT AND A WOMAN BOTH IN FRONT AND BEHIND: THIS IS R. JUDAH'S VIEW. BUT THE SAGES SAY: A MAN IS TO BE STONED NAKED BUT A WOMAN IS NOT TO BE STONED NAKED.
תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:
It has been taught: R. Eliezer b. Jacob said: I have heard20 that the Beth dinmay, [when necessary,] impose flagellation and pronounce [capital] sentences even where not [warranted] by the Torah; yet not with the intention of disregarding the Torah but [on the contrary] in order to safeguard it.21 It once happened that a man rode a horse on the Sabbath in the Greek period and he was brought before the Court and stoned, not because he was liable thereto,22 but because it was [practically] required by the times.23 Again it happened that a man once had intercourse with his wife under a fig tree.24 He was brought before the Beth din and flogged, not because he merited it,25 but because the times required it.26
ת"ש א"ר אלעזר בן יעקב שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך
אלא ודאי גזירת הכתוב הוא שאלמלא כן בטלו עונשי תורה בכללן ואין אדם שיומת בב"ד כי יאמר חטאתי והנני שב וכיון שהקב"ה רצה ליתן עונש מיתה על קצת עונות כדי שיתיירא האדם מלעבור לכן נחוץ הוא שלא תועיל התשובה להציל ממיתת ב"ד.
Nodeh B'Yehudah Orach Chaim Kama #35, s.v. Elah she'omer ani
Rather it is clear that it is a biblical enactment for if it was not so, all punishments of the Torah would be nullified in their entirety. And no person will be put to death in Beis Din, because he will say, "I sinned, and now I am repenting." And since God only wanted to give the death penalty for a small amount of sims, so that man will fear from sinning. It is therefore necessary that he will not use the Teshuva in order to save himself from the death penalty.
(ד) יֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַלְקוֹת מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיַּב מַלְקוֹת וְלַהֲרֹג מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיַּב מִיתָה וְלֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה. וְכֵיוָן שֶׁרוֹאִים בֵּית דִּין שֶׁפָּרְצוּ הָעָם בַּדָּבָר יֵשׁ לָהֶן לִגְדֹּר וּלְחַזֵּק הַדָּבָר כְּפִי מַה שֶּׁיֵּרָאֶה לָהֶם הַכּל הוֹרָאַת שָׁעָה לֹא שֶׁיִּקְבַּע הֲלָכָה לְדוֹרוֹת. מַעֲשֶׂה וְהִלְקוּ אָדָם שֶׁבָּעַל אִשְׁתּוֹ תַּחַת אִילָן. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָכַב עַל סוּס בְּשַׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וּמַעֲשֶׂה וְתָלָה שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח שְׁמוֹנִים נָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן וְלֹא הָיוּ שָׁם כָּל דַּרְכֵי הַדְּרִישָׁה וַחֲקִירָה וְהַהַתְרָאָה וְלֹא בְּעֵדוּת בְּרוּרָה אֶלָּא הוֹרָאַת שָׁעָה כְּפִי מַה שֶּׁרָאָה:
A court has the authority to administer lashes to a person who is not required to receive lashes and to execute a person who is not liable to be executed. This license was not granted to overstep the words of the Torah, but rather to create a fence around the words of the Torah. When the court sees that the people have broken the accepted norms with regard to a matter, they may establish safeguards to strengthen the matter according to what appears necessary to them. All the above applies with regard to establishing directives for the immediate time, and not with regard to the establishment of halachah for all time.
An incident occurred where they had a man lashed for engaging in relations with his wife under a tree. And an incident occurred concerning a person who rode on a horse on the Sabbath in the era of the Greeks and they brought him to the court and had him stoned to death. And an incident occurred and Shimon ben Shetach hung 80 women on one day in Ashkelon. All of the required processes of questioning, cross-examination, and warnings were not followed, nor was the testimony unequivocal. Instead, their execution was a directive for that immediate time according to what he perceived as necessary.
(ב) ... וכן יראה מדברי הרמב"ם שכתב יש לב"ד להלקות למי שאינו חייב מלקות ולהרוג למי שאינו חייב מיתה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה וכיון שרואין בית דין שפרצו העם בדבר יש להם כח לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה ולא שיקבעו הלכה לדורות...
(א) כל ב''ד אפילו אינם סמוכים בא''י אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור) דנין בין מיתה בין ממון בין כל דיני עונש ואפילו אין בדבר עדות גמורה...
Every Beis Din, even those that do not have Semicha from Israel, if they see that the nation is overrun with sins, they can judge (give a verdict), whether in capital, or monetary, or in any case which warrants punishment. And even if there is no complete testimony.
ועתה אשיב בקצרה, כי בעצם נאמרו בתורה עונשי מיתה לעבירות החמורות מאד כרציחת נפש אדם, ומיני גניבת אדם, ומיני עריות,ועל אחד שעובד עבודה זרה שהוא לשמש ולירח ולעץ ולאבןוכדומה שאז הוא מופקר לעשות כל מה שבלבו ממיני נבלותואכזריות שבעולם שיבדו הרשעים לטובת עצמם, אבל לא היה זהמצד שנאה לעושי דבר הרע ומצד יראה לקיום העולם דעל זהאיתא בגמ' (ב"מ פ"ג ע"ב) יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו והלכהכן כדפסק הרמב"ם (ה' חובל פ"ח ה"ט) וכל הפוסקים, אלא הוא שידעו האינשי חומר האיסורים אלו ולא יעברו על זה.
ומצד שני, יש הדגשה על חשיבותו של כל נפש, ועוד חשבונות, ולכן נצטוינו שלדו ןדיני נפשות אינם כשרים אלא על פי סנהדרין שנסמכו לזה ואיןסומכין לזה אלא לגדולים ביותר בחכמת התורה וגם גדולים בשארחכמות, ויהיו ענוים מאד ויראי השם יתברך ושונאי ממון ואוהביהאמת ואהובים לבריות בזה שהם בעלי טובה ונפש שפלה וחברתןטובה ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות ולא יהא שום גנאי ולא שםרע עליהם ורחמנים ביותר.
ומטעם זה אין מעמידין זקן מופלגבשנים שכבר נשכח ממנו קצת צער גדול בנים ולא מי שאין לו בניםשאולי חסר לו קצת רחמנות ויכעוס על העוברים יותר מדי.
ואנשיםגדולים וטובים אלו אין יכולים לדון אלא כשהם עשרים ושלשהסנהדרין, ולבד זה צריכין להושיב לפניהן שלש שורות גדוליםבתורה מאד אך שעדיין לא הגיעו למדרגת הסנהדרין אבל קרובהלהם שהוא שמירה גדולה כדי שלא יחייבו בטעות, דהא כשיהאנדמה לג' השורות שמזכין בטעות משתקין אותו ואין שומעין כללאת דבריו.
וכן לא שייך לדון דיני נפשות לחייבו אף מאומדנא היותרגדולה שבעולם אלא דוקא על פי שני עדים כשרים שאינם בכללנוגעים בדבר, ובטח לא ע"י עדים שמבטיחים לפוטרם מעונש אםיעידו על אחרים, אחרי שמזהירין אותם חומר האיסור דעדות שקרבכלל וחומר איסור רציחת נפש ואיום גדול ביותר, וגם צריך התראה וקבלת התראה וגם שיאמר בפירוש שאף שיודע כל זה הוא עובר, שלכן לא היה נארע למי שיחייבוהו מיתה אלא אחד לכמה שנים, וגם לא אפשר לדון דיני נפשות אלא כשביהמ"ק =כשביתהמקדש= היה קיים וישבו סנהדרין של ע"א שהם עוד יותר גדוליםבלשכת הגזית בביהמ"ק, שלכן לא דנו דיני נפשות אף במדינותשהיה רשות מהמלכות שידונו היהודים לעצמן בדיני התורה, ומ"מ לא היה נמצא כמעט בכל הדורות רוצחים ביהודים מפני חומרה איסור ומפני מה שנתחנכו ע"י התורה וע"י עונשי התורה להבין חומר האיסור ולא סתם היו מתיראים מהעונש כענין של כל דאלים גבר.
וכל זה הוא כשלא הופקר איסור הרציחה אלא שבשביל איזה תאוה גדולה או איזה מריבה על טענת ממון וכבוד עשה זה, אבל מישהורג נפשות מחמת שהופקר אצלו איסור הרציחה והוא אכזרי ביותר, וכן כשנתרבו רוצחים ועושי רשעה היו דנין למיגדר מלתא למנוע מעשה רציחה שהוא הצלת המדינה.
Igros Moshe
The Torah reserves capital punishment for those sins which are very serious such as murder, kidnapping, sexually prohibited relations and idolatry. The perpetrator in these cases is unrestrained and is capable of doing whatever disgusting and cruel acts in the world that are in his heart that he thinks are for his benefit. However the death penalty is not administered out of hatred to evildoers or fear for the welfare of society because Bava Metzia (83b) tells us that G‑d will punish transgressors. That in fact is the halacha as poskened by the Rambam (Hilchos Chovel u’Mazik 8:9) as well as all other poskim. So on the one hand the purpose of capital punishment is to let people know the severity of these prohibitions so that they will not transgress them. On the other hand the laws of capital punishment emphasize the importance of each soul and other concerns. Therefore we are commanded that only the Sanhedrin with proper semicha can judge these cases. Only the greatest people in Torah scholarship and other knowledge receives this semicha. In addition to their knowledge they also need to have perfected their character and be very humble as well as G‑d fearing people. They also need to hate money and love the truth as well as wonderful people who are beloved by all…They don’t have any imperfections or bad reputations and they are very merciful. That is why very old people are not appointed judges because they have forgotten the stress of raising children. Also people without children are not appointed because they lack mercy to some degree and they will be too angry at those who have committed sins.
Even these great and good people cannot judge unless they constitute a Sanhedrin of 23 people.However it is not enough there are 23 such people to make a Sanhedrin. They also need to have before them 3 rows of very great Torah scholars who are not yet great enough to be part of the Sanhedrin – but are almost great enough. This is to protect the Sanhedrin from making a mistake in judgment. That is because when these three rows of scholars think that the Sanhedrin is mistaken in their ruling of innocence they will protest and will not listen at all to their words. Another safeguard against making a mistake is that they do not convict based on circumstantial evidence – no matter how convincing. They only convict a person based on two valid witnesses who have not the slightest bias in the matter... Furthermore the witnesses are warned concerning the severity of the sin of false testimony as well as the seriousness of the sin of murder so that they are very afraid of mistakenly convicting or mistakenly declaring the suspected murderer innocent. Even with all of this the witnesses also have to warn the person against murder and the suspected murderer has to acknowledge the warning by saying that even though he is aware of the seriousness off the crime he is still doing it. As a consequence of all these safeguards, only once in many years would someone be convicted of murder. In addition it was impossible to judge capital cases unless the Temple existed and that the Sanhedrin of 71 of the greatest scholars was in session on the Temple Mount. In fact capital cases were not judged even in those countries where the king gave the Jews permission to judge their own people according to the law of the Torah.
As a consequence of these two factors there were almost no Jewish murderers because of the awareness of the severity of the prohibition of murder and because they were educated by means of the Torah and the punishments of the Torah to understand the seriousness of the crime. They were not simply afraid of punishment in the sense of getting caught but were afraid of the crime itself.
However this use of the Torah system to run society was only when the crime of murder was not common but was simply the result of someone’s great lust or some quarrel concerning money or honor. But when people killed simply because it was viewed as an insignificant thing and the murderer was simply a callous and cruel person or similarly if there was a great deal of murders and wickedness – then a different system of law was utilized that was concerned with the pragmatic question of stopping killing and the goal became saving the society.