(י) וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. (יא) וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ.
(10) And six years thou shalt sow thy land, and gather in the increase thereof; (11) but the seventh year thou shalt let it rest and lie fallow, that the poor of thy people may eat; and what they leave the beast of the field shall eat. In like manner thou shalt deal with thy vineyard, and with thy oliveyard.
(א) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה. (ג) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. (ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. (ה) אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. (ו) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. (ז) וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.
(1) And the LORD spoke unto Moses in mount Sinai, saying: (2) Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land which I give you, then shall the land keep a sabbath unto the LORD. (3) Six years thou shalt sow thy field, and six years thou shalt prune thy vineyard, and gather in the produce thereof. (4) But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the LORD; thou shalt neither sow thy field, nor prune thy vineyard. (5) That which groweth of itself of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of thy undressed vine thou shalt not gather; it shall be a year of solemn rest for the land. (6) And the sabbath-produce of the land shall be for food for you: for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for the settler by thy side that sojourn with thee; (7) and for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all the increase thereof be for food.
(א) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. (ב) וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוָה.
(1) At the end of every seven years thou shalt make a release. (2) And this is the manner of the release: every creditor shall release that which he hath lent unto his neighbour; he shall not exact it of his neighbour and his brother; because the LORD’S release hath been proclaimed.
(א) שביעית, משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. הקפת החנות, אינה משמטת. ואם עשאה מלוה, הרי זו משמטת. רבי יהודה אומר, הראשון הראשון משמט. שכר שכיר, אינו משמט. ואם עשאו מלוה, הרי זה משמט. רבי יוסי אומר, כל מלאכה שפוסקת בשביעית, משמטת. ושאינה פוסקת בשביעית, אינה משמטת. (ב) השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה, אם היה החדש מעבר, משמט. אם לאו, אינו משמט. האונס, והמפתה, והמוציא שם רע, וכל מעשה בית דין, אינן משמטין. המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין, אינן משמטין. (ג) פרזבול, אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (דברים טו) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו', התקין הלל פרזבול. (ד) זהו גופו שלפרזבול, מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי, שאגבנו כל זמן שארצה. והדינים חותמין למטה, או העדים.
(1) The Sabbatical year cancels a loan [that was made] with a contract and [a loan that was made] without a contract. Store credit is not cancelled, but if it was made into a loan, it is canceled. Rabbi Yehudah says, the earlier [of multiple purchases on credit] is cancelled. Wages owed to a worker are not canceled, but if it was made into a loan, it is canceled. Rabbi Yossi says, any type of work which must pause during the Sabbatical year, [wages owed for that work] are cancelled. But any work which need not pause during the Sabbatical year, [wages owed for that work] are not canceled. (2) If one slaughters a cow and distributes it [to others] on Rosh Hashanah [New Year's festival], if the [previous] month was full then [the loan is] canceled. [The fines for] rape, seduction, Motzi Shem Ra [husband who falsely accuses his bride of not having been a virgin], and any judicial court matter are not canceled. One who lends on collateral, and one who entrusts his contracts to the judicial court, [those loans] are not canceled. (3) [Any loan made with a] Pruzbul [court exemption from the Sabbatical year expiration of a loan] is not canceled. This is one of the matters that Hillel the elder instituted. When he observed that the nation withheld from lending to each other and were transgressing what is written in the Torah: "Beware lest there be in your mind a base thought," he instituted the Pruzbul. (4) This is the body of the Pruzbul: "I entrust to you, so-and-so and so-and-so, who judge in such-and-such place, that any loan that I have, I may collect it any time that I wish." And the judges affix their signatures below, or the witnesses.