Questioning Like Children: The Seder as an Antidote to Spiritual Boredom
1 א

(כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם.

(26) And it shall come to pass, when your children shall say unto you: What mean ye by this service?

2 ב

(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יקוק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.

(8) And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the LORD did for me when I came forth out of Egypt.

3 ג

(יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יקוק מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

(14) And it shall be when thy son asketh thee in time to come, saying: What is this? that thou shalt say unto him: By strength of hand the LORD brought us out from Egypt, from the house of bondage;

4 ד

(כ) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יקוק אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם.

(20) When thy son asketh thee in time to come, saying: ‘What mean the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which the LORD our God hath commanded you?

5 ה

Teshuvot Harosh 24:2

6 ו

R. Yerucham Perlow on Sefer Hamitzvot of Rav Saadia Gaon

7 ז

ודקאמרת תרי טיבולי למה לי כי היכי דליהוי היכירא לתינוקות וכי תימא א"כ לישמעינן שאר ירקות אי אשמעינן שאר ירקות הוה אמינא היכא דאיכא שאר ירקות הוא דבעינן תרי טיבולי אבל חזרת לחודא לא בעי תרי טיבולי קמשמע לן דאפי' חזרת בעינן תרי טיבולי כי היכי דליהוי ביה היכירא לתינוקות

.Perhaps after a precepts do not require intention, and as to what you argue, why two
dippings, [the answer is,] that there may be a distinction for [the sake of] the children. And should you say, if so, we should be informed about other vegetables: If we were informed about other vegetables I would say: Only where other vegetables [are eaten first] do we require two dippings, but lettuce alone does not require two dippings: hence he informs us that even lettuce [alone] requires two dippings, so that there may be a distinction [shown] therewith for the children...

8 ח

ת"ר הכל חייבין בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות א"ר יהודה וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין אלא מחלקין להן קליות ואגוזין בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו תניא רבי אליעזר אומר חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו תניא אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבהמ"ד חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים בע"פ בשביל תינוקות כדי שלא ישנו וערב יוה"כ כדי שיאכילו את בניהם

...Our Rabbis taught: All are bound to [drink] the four cups, men, women, and children. Said R.Judah: Of what benefit then is wine to children? But we distribute to themparched ears of corn and nuts on the eve of Passover, so that they should not fall asleep, and ask [the‘questions’]. It was related of R. Akiba that he used to distribute parched ears and nuts to children on the eve of Passover, so that they might not fall asleep but ask [the ‘questions’]. It was taught, R.Eliezer said: The mazzoth are eaten hastily on the night of Passover, on account of the children, so that they should not fall asleep. It was taught: it was related of R. Akiba [that] never did he say inthe Beth Hamidrash, ‘It is time to rise [cease study]’, except on the eve of Passover and the eve of the Day of Atonement. On the eve of Passover, because of the children, so that they might not fall asleep. On the eve of the Day of atonement, in order that they should give food to their children

9 ט

למה עוקרין את השולחן אמרי דבי ר' ינאי כדי שיכירו תינוקות וישאלו אביקוק הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא מדלי תכא מקמיה אמר להו עדיין לא קא אכלינן אתו קא מעקרי תכא מיקמן אמר ליה רבה פטרתן מלומר מה נשתנה: אמר שמואל (דברים טז, ג) לחם עוני (כתיב) לחם שעונין עליו דברים תניא נמי הכי לחם עוני לחם שעונין עליו דברים הרבה דבר אחר לחם עוני עני כתיב מה עני שדרכו בפרוסה


Why do we remove the table? — The School of R. Jannai said: So that the children may perceive [the unusual proceeding] and enquire [its reasons]. Abaye was sitting before Rabbah, [when] he saw the tray taken up from before him. Said he to then: We have not yet eaten, and they have [already]come [and] removed the tray from before us! Said Rabbah to him: You have exempted us from reciting, ‘Why [is this night] different?’ Samuel said: Bread of [‘oni] [means] bread over which we recite [‘onin] many words. It was taught likewise: ‘Bread of [‘oni]’ means bread over which we recite [‘onin] many words. Another interpretation: ‘Bread of [‘oni]’: ‘ani [poverty] is written: just as a beggar generally has a piece,..

10 י

(ד) מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו.ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה כלו מצה.שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור .שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי .שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים.ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו.מתחיל בגנות ומסים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כלה.

(4) They pour a second cup [of wine] for him. And here the son questions his father. And if the son has insufficient understanding [to question], his father teaches him [to ask]: Why is this night different from all [other] nights? On all [other] nights, we eat leavened and unleavened bread, [but] on this night, [we eat] only unleavened bread. On all [other] nights, we eat all kinds of vegetables, [but] on this night, [we eat only] bitter herbs. On all [other] nights, we eat meat roasted, stewed or boiled, [but] on this night, [we eat] only roasted [meat]. On all [other] nights, we dip [vegetables] once, [but] on this night, we dip [vegetables] twice. And according to the son's intelligence, his father instructs him. He beings [answering the questions] with [the account of Israel’s] shame and concludes with [Israel’s] glory, and expounds from “My father was a wandering Aramean” until he completes the whole passage.

11 יא

גמ' ת"ר חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים: מתחיל בגנות ומסיים בשבח:... מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו [ושמואל] אמר עבדים היינו אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויקוק ולשבוחי א"ל] פטרתן מלומר מה נשתנה פתח ואמר עבדים היינו:

G E M A R A. Our Rabbis taught: If his son is intelligent asks him, while if he is not intelligent his wife asks him; but if not,17 he asks himself. And even two scholars who know the laws of Passover ask one another.


...AND CONCLUDES WITH PRAISE. What is ‘WITH SHAME’? Rab said: ‘Aforetime our fathers were idolaters’; while Samuel said: ‘We were slaves.’19 R. Nahman asked his slave Daru: ‘When amaster liberates his slave and gives him gold and silver, what should he say to him?’ ‘He should thank and praise him,’ replied he. ‘You have excused us from saying "Why [is this night] different?"’ observed he. [Thereupon] he commenced by reciting, ‘We were slaves.’.

12 יב

(ב) מצוה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו שנאמר והגדת לבנך. לפי דעתו של בן אביו מלמדו. כיצד אם היה קטן או טיפש אומר לו בני כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים ובלילה הזה פדה אותנו הקב"ה ויוציאנו לחירות. ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו הכל לפי דעתו של בן. (ג) וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע כך וכך היה. וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו. אין לו בן אשתו שואלתו. אין לו אשה שואלין זה את זה מה נשתנה הלילה הזה. ואפילו היו כולן חכמים. היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה.

..

It is a mitzvah to inform one's sons even though they do not ask, as [Exodus 13:8] states: "You shall tell your son."

A father should teach his son according to the son's knowledge: How is this applied? If the son is young or foolish, he should tell him: "My son, in Egypt, we were all slaves like this maidservant or this slave. On this night, the Holy One, Blessed be He, redeemed us and took us out to freedom."

If the son is older and wise, he should inform him what happened to us in Egypt and the miracles wrought for us by Moses, our teacher; everything according to the son's knowledge.

He should make changes on this night so that the children will see and will [be motivated to] ask: "Why is this night different from all other nights?" until he replies to them: "This and this occurred; this and this took place."

What changes should be made? He should give them roasted seeds and nuts; the table should be taken away before they eat; matzot should be snatched from each other and the like.

When a person does not have a son, his wife should ask him. If he does not have a wife, [he and a colleague] should ask each other: "Why is this night different?" This applies even if they are all wise. A person who is alone should ask himself: "Why is this night different?"

13 יג

Dr. Erica Brown, Spiritual Boredom (106) – Boredom occurs when we run out of questions because it demonstrates that we have run out of interest. Combating boredom in the Jewish classroom, or any classroom for that matter, is ultimately about the stimulation of questions. Returning to the Seder table, that ancient classroom of Jewish history, we find that Maimonides encouraged us to place objects, educational props, on the table and to use the complexity of the Haggadah ―to make the children ask.‖ The purpose of Passover is not to tell our children the story of Jewish peoplehood; it is to make the evening interesting enough for them to ask questions. Telling especially repeated telling, leads to a flat story with a dull landscape. Asking leads to exploration, further questioning, engagement, creativity. Boredom will only leave the classroom when we have done a good enough job of making ―the children ask.‖

14 יד

(ב) מתחיל ומברך בורא פרי האדמה ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת ואוכל כזית הוא וכל המסובין עמו כל אחד ואחד אין אוכל פחות מכזית. ואחר כך עוקרין השולחן מלפני קורא ההגדה לבדו. ומוזגין הכוס השני וכאן הבן שואל. ואומר הקורא מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים. שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות והלילה הזה מרורים. שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו מסובין. (ג) בזמן הזה אינו אומר והלילה הזה כולו צלי שאין לנו קרבן. ומתחיל בגנות וקורא עד שגומר דרש פרשת ארמי אובד אבי כולה.

(2) Begin with the blessing "who brought forth from the ground" and take a vegetable and dip it in charoset and eat a kazait, he and everyone reclining with him should not eat less than a kazait. Afterwards, take away the table from in front of him and he reads the hagaddah to himself. Mix the second cup, and here the seder leader asks . Why is this night different from all other night? On all other nights we don't dip even once, tonight twice. On all other nights we eat hametz and matzah, tonight only matzah. On all other nights we eat meat roasted, boiled, or cooked, tonight only roasted. On all other nights we eat all kinds of vegetables, tonight only maror. On all other nights we eat while sitting or reclining, tonight we all recline. (3) In today's times we don't say "tonight only roasted" because we don't have a [pascal] sacrifice. Begin with shame and read until completion of the entire section "arami oved avi".

15 טו

The Seder Night: An Exalted Evening, Rav Soloveitchik (29)

Mah Nishtana can be understood as a single affirmative statement (How Different is this night from all other nights!) similar to the phrase "Mah Nora Hamkom Hazeh", how awesome is this place" (Gen. 28:17)... It highlights the fact that we do not just perform the mizvah without experiencing its normative character and great importance. We declare that we are ready, with all of our heart and soul and body to fulfill the mizvah will full awareness and to do G-d's will.

16 טז

(א) מצות ספור יציאת מצרים - לספר בענין יציאת מצרים בליל ט''ו בניסן, כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח לשם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם. שנאמר (שמות יג ח) והגדת לבנך. וכבר פרשו חכמים, (מכילתא בא שם) דמצות הגדה זו הוא בליל ט''ו בניסן בשעת אכילת מצה. ומה שאמר הכתוב לבנך, לאו דוקא בנו, (פסחים קטז, א) אלא אפילו עם כל בריה. (ב) וענין המצוה, שיזכר הנסים והענינים שארעו לאבותינו ביציאת מצרים, ואיך לקח האל יתברך נקמתנו מהם, ואפילו בינו, לבין עצמו, אם אין שם אחרים, חיב להוציא הדברים מפיו, כדי שיתעורר לבו בדבר, כי בדבור יתעורר הלב (עי' סהמ''צ להרמב''ם מ''ע קנז).

17 יז

YU Pesach Haggadah 2014, President Richard Joel (7)

Among the most important and unique aspects of Jewish identity is that we are a people mandated to ask. Informed by the Pesach Seder, we are keenly aware that the mark of true freedom is the acceptance of responsibility and willingness to ask questions... Questioning is an essential tool to help us clarify our values; at the end of the day though, those values must endure...The most basic lesson of the Pesach Seder is that freedom carries with it the opportunity- indeed the requirement - to question. Slaves don't get to ask questions; they simply follow orders. As free individuals, not only are we permitted to question, but we are indeed mandated to do so.

18 יח

(יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ.

(13) And he went out the second day, and, behold, two men of the Hebrews were striving together; and he said to him that did the wrong: ‘Wherefore smitest thou thy fellow?’

19 יט

(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.

(3) And Moses said: ‘I will turn aside now, and see this great sight, why the bush is not burnt.’

20 כ

(כב) וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יקוק וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי.

(22) And Moses returned unto the LORD, and said: ‘Lord, wherefore hast Thou dealt ill with this people? why is it that Thou hast sent me?

21 כא

Rabbi Jonathan Sacks Haggadah (108)

Judaism is G-d's question mark against the random cruelties of the world. It is His call to us to 'mend the world' until it become s a place worthy of the Divine presence, to accept no illness that can be cured,no poverty that can be alleviated,no justice that can be rectified. To ask the prophetic question is not to seek an answer but to be energized to action. This is what it is to meet G-d in redemption.

22 כב

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני

. Rab Judah said in the name of Rab, When Moses ascended on high he found the Holy One, blessed be He, engaged in affixing coronets to the letters. Said Moses, ‘Lord of the Universe, Who stays Thy hand?’ He answered, ‘There will arise a man, at the end of many generations, Akiba b.Joseph by name, who will expound upon each tittle heaps and heaps of laws’. ‘Lord of the Universe’,said Moses; ‘permit me to see him’. He replied, ‘Turn thee round’. Moses went and sat down behind eight rows [and listened to the discourses upon the law]. Not being able to follow their arguments he was ill at ease, but when they came to a certain subject and the disciples said to the master ‘Whence do you know it?’ and the latter replied ‘It is a law given unto Moses at Sinai’ he was comforted. Thereupon he returned to the Holy One, blessed be He, and said, ‘Lord of the Universe, Thou hast such a man and Thou givest the Torah by me!’ He replied, ‘Be silent, for such is My decree’...

23כג

Avot D'Rebi Natan 1:6

מה היה תחילתו של רבי עקיבא ?אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.פעם אחת היה עומד על פי הבאר.אמר: מי חקק אבן זו?אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום.אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם.מיד חזר ללמוד תורה.הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות אמר לי , רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח מלמדי תינוקות אמר לי ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה אלף היו ולמדה ״ תורת כהנים ולמדה היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כלה הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לי הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר אלף זו למה נכתבה בית זו למה נכתבה דבר זה למה נאמר חזר ושאלן והעמידן בדברים

How did Rabbi Akiva start out? They said: he was forty years old and had never studied anything. Once he stood at a well. He said, "Who engraved this stone?" They told him, "[It was] the water, which drips upon it every day." And they said to him, "Akiva, are you not familiar [with the verse,] 'As the waters wear away the stones'?" On the spot, Rabbi Akiva made the following deduction: If something soft [like water] could chisel its way through something hard [like stone], then surely the words of Torah, which are as hard as iron, can penetrate my heart, which is flesh and blood!" Immediately, he returned to studying Torah. Rebbe Akiva started learning Torah when he was 40 having never studied Torah beforehand…. Rabbi Akiva and his son went together to a teacher of little children. ―Rabbi, teach me Torah, Rabbi Akiva said.

Rabbi Akiva held up one side of the blackboard, and his son held up the other. The teacher wrote down alef, beit until tav, and he learned it. Then he taught him Torat Kohanim [the book of vayikra], and he learned it. He went on learning until he knew the whole Torah. Then he went to [the yeshiva of] Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua, ―My rabbis, he said to them, ―explain the Mishnah to me. When they told him one Mishnah, he secluded himself. He wondered: ―why is the alef shaped like this? Why is the beit shaped like this? Why does it say this and that? He returned and asked the rabbis, but they could not answer [about the shapes of the letters, even though they knew how to explain the Mishnah].

24 כד

RavKook Orot Hakodesh 2:517

An epiphany enables you to sense creation not as something completed, but as constantly becoming, evolving ,ascending. This transports you from a place where there is nothing old, where everything renews itself, where heaven and Earth rejoice as at the moment of creation.

25 כה

Rav Tzadok Hakohen MiLublin in "Pri Tazadik"

26 כו

(י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃

(10) And he said: ‘I heard Thy voice in the garden, and I was afraid, because I was naked; and I hid myself.’

27 כז

(ט) וַיֹּ֤אמֶר יקוק אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃

(9) And the LORD said unto Cain: ‘Where is Abel thy brother?’ And he said: ‘I know not; am I my brother’s keeper?’