(ט) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה (בראשית מט, יא), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר גֶּפֶן שֶׁכֹּחָהּ רַע אוֹסְרִין לָהּ בַּרְקוּם אֶחָד, (בראשית מט, יא): וְלַשׂרֵקָה שְׁנֵי בְּנֵי אֲתוֹנוֹ. (בראשית מט, יא): כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, זֶה הֶחָלָב, (בראשית מט, יא): וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, זֶה הָאָדֹם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, מֵאוֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, (מלכים א יא, לב): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ. וְלַשׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, בָּנִים הָאֵיתָנִים רְאוּיִים לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֲנִי נֶאֱסָר לַגֶּפֶן וְשׂרֵקָה עִירוֹ וְהָאֲתוֹנוֹ לִכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ט, ט): עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וגו'. כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, שֶׁהוּא מְחַוֵּר לָהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, שֶׁהוּא מְחַוֵּר לָהֶם טָעֻיּוֹתֵיהֶן. אָמַר רַבִּי חָנִין אֵין יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְתַלְמוּדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, י): אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרשׁוּ, לֹא יִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן לָמָּה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא וּמַה הוּא בָּא לַעֲשׂוֹת, לְכַנֵּס גָּלֻיּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלִתֵּן לָהֶם שְׁלשִׁים מִצְווֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה יא, יב): וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִם טוֹב בְּעֵינֵיכֶם וגו'. רַב אָמַר אֵלּוּ שְׁלשִׁים גִּבּוֹרִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ שְׁלשִׁים מִצְווֹת. אָמְרֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן לָא שְׁמִיעָא לְרַב שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל זוֹכִין רֻבָּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִעוּטָן בְּבָבֶל.
