chumash paper

Bydee elle

אבן עזרא על בראשית כ״ג:י״ט:א׳

ואחרי כן קבר אברהם את שרה. ומאז נתקיים השדה לאחוזת הקבר

לו ולזרעו ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל

הארצות לחיים ולמתים ועוד לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה:

Ibn Ezra on Genesis 23:19:1

...

רמב"ן על בראשית כ״ג:י״ט:א׳

וטעם ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה וגו' היא חברון בארץ כנען - כי שב לבאר השדה והמקום והארץ בעבור כי כל הפרשה הזכירה בני חת ועפרון החתי, לפיכך הזכיר בסוף כי הוא בארץ כנען אשר היא ארץ ישראל, וכן אמר בתחילת הפרשה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען, וכל זה לבאר כי הצדקת מתה בארץ ישראל ושם נקברה, כי החתים ממשפחות כנען: ולפי דעתי כי טעם הכתובים אינו אלא להזכיר כי היא ארץ כנען לא ארץ פלשתים, כי מפני שאמר ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים (לעיל כא לד), וכל מגוריו בארץ ההיא בגרר ונחל גרר ובאר שבע ומשם לחברון ומחברון לשם, על כן הזכיר כי חברון הוא בארץ הכנעני היושב בהר ההוא, לא בארץ פלשתים הנזכרת לאברהם. והוסיף בסוף להודיע המערה שהיא בשדה המכפלה על פני ממרא, שזה השם הנודע אליה: ונכתבה זאת הפרשה להודיע חסדי השם עם אברהם שהיה נשיא אלוהים בארץ אשר בא לגור שם והיחיד, וכל העם היו קוראין לו "אדוני", והוא לא אמר להם כן שהיה שר וגדול, וגם בחייו קיים לו ואגדלה שמך והיה ברכה, ואשתו מתה ונקברה בנחלת ה'. ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. ורבותינו אמרו (ב"ב טז א): שגם זה מן הנסיונות של אברהם שבקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה אותו: ולא ידעתי טעם לדברי רבי אברהם שאומר להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים, ועוד לקיים לו דבר השם להיות לו נחלה, כי מה מעלה לארץ בזה כי לא יוליכנה אל ארץ אחרת לקברה, ודבר השם לאברהם על כל הארץ היה ונתקיים רק בזרעו.

Ramban on Genesis 23:19:1

...

בבא בתרא ט״ו ב:י״ב

ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם

ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן וגו' אמר לפניו רבש"ע

שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם שאמרת

לו (בראשית יג, יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה

ואפילו הכי בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה [עד שקנה בד'

מאות שקל כסף] לא הרהר אחר מדותיך

Bava Batra 15b:12

...

רש"י על בראשית י״ב:ט׳:א׳

"הלוך ונסוע" - לפרקים יושב כאן חדש או יותר ונוסע משם ונוטה

אהלו במקום אחר וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של א"י והוא

לצד ירושלים (פי' ירושלים היתה באמצע העולם וסוף ארץ ישראל

כן פי' בישעי') שהיא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של א"י הר

המוריה שהיא נחלתו בב"ר

Rashi on Genesis 12:9:1

(1) Continually traveling: lit. going and traveling. [He traveled] in intervals, staying here for a month or more, traveling from there, and pitching his tent elsewhere. And all his travels were southward, to go to the south of the Land of Israel, and that is to the direction of Jerusalem, which is in the territory of Judah, who took [his portion] in the south of the Land of Israel, to Mount Moriah, which was his [Judah’s] heritage. (Gen. Rabbah 39:16).

רמב"ן על בראשית כ״ג:ד׳:א׳

גר ותושב אנכי עמכם - היה המנהג להיות להם בתי קברות, איש

לבית אבותיו, ושדה קבורה אחד יקברו בו כל הגרים. והנה אברהם

אמר אל בני חת, אני גר מארץ אחרת ולא הנחלתי מאבותי בית

הקברות בארץ הזאת, והנה עתה אני תושב עמכם, כי חפצתי לשבת

בארץ הזאת, ולכן תנו קבר להיות לי לאחזת עולם כאחד מכם, ומפני

שאמר "תנו", חשבו שבקש אותה מהם במתנה, וענו אותו אינך נחשב

בעינינו כגר ותושב, אבל אתה מלך, המליכך האלוהים עלינו ואנחנו

ואדמתנו עבדים לך, תקח כל בית הקברות שתחפוץ בו וקבור מתך

שם, ויהיה לך לאחזת קבר לעולם, כי איש ממנו לא ימנעהו ממך:

Ramban on Genesis 23:4:1

...