Drinking During the Ten Days of Repentance

Erev Rosh HaShanah

(ב) נוהגין להתענו' ערב ראש השנה:

הגה והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי ספ"ק דר"ה וריש יומא) וכן נכון לעשות וכל אלו התעניות א"צ להשלים ואין קורין בב' וה' ויחל אפי' בער"ה וע"ל סימן תקס"ב סעיף ב' ואם יש ברית מילה בערב ר"ה יכולים לאכול (ב"י בשם תשובה אשכנזית) ורבים נוהגין לאכול בער"ה קודם עלות השחר (מהרי"ל) משום חוקות העכו"ם הנוהגים להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו (ד"ע):

We are accustomed to fast on the eve of Rosh Hashanah

Rema: And those that are exacting (Hasidim) are accustomed to fast every one of the ten days. And such is correct to do. And all these fasts are not necessary to do, and they are not announced on Monday and Thursday, even the (fast of) the eve of Rosh Hashana. If there is a circumcision on the eve of Rosh Hashana, one may eat. And most people are accustomed to eat on the eve of Rosh Hashana before daybreak; because the non-Jews are accustomed to fast on the eve of their holidays.

Rosh HaShanah

יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא דהיינו תלתן כרתי סילקא תמרי קרא וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכיותינו כרתי יכרתו שונאינו סלקא יסתלקו אויבינו תמרי יתמו שונאינו קרא יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו:

הגה ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש (טור) ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה (אבודרהם) וכן נוהגין ויש אוכלים רימונים ואומרים נרבה זכיות כרמון ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה: (מרדכי דיומא):

...
Note: And there are some who are accustomed to eat a sweet apple with honey. And they say "May You renew upon us a sweet New Year". And thus are we accustomed. And some eat pomegranates and say "May our merits increase like a pomegranate". And we are accustomed to eat fatty meats and all sorts of sweets.

אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ולא בשב' שובה אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם:

One eats, drinks and is merry [on Rosh Hashanah.] We do not fast, neither on Rosh Hashanah, nor on Shabbos Shuva (the Shabbos of Repentance which is between R'H and Yom Kippur). However, people should not eat to complete satiation, so that they do not reach light-headedness, and that the fear of God should remain on them.

(א) אוכלים ושותים ושמחים - ר"ל אף שהוא יום הדין מ"מ מצוה של ושמחת בחגך שייך גם בו שגם הוא בכלל חג כדכתיב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו ונאמר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם:

Which means to say that even though it's the day of judgement, nevertheless, it's a commandment of you shall rejoice on your holiday which is relevant to this because it's also within the category of a festival as it is written and you shall palast a shofar on the month of the hiding of the day of our festival. And it is said in femia they got says each fatty food entry Suites. Because the day is Holy to our Lord and you should not hold yourself back because it's something of the Lord something something something

(ב) בקידוש ליל שני (ילבש בגד חדש) (הגהות מיימוני פ' כ"ט מהל' שבת) או מניח פרי חדש ואומרים שהחיינו ואם אין מצוי (בגד חדש או) פרי חדש עם כל זה יאמר שהחיינו:

(2) 2. During Kiddush on the 2nd night (of R'H) wear a new garment [Haagos Maimoni Chapter 29 from the Laws of Shabbos] or place a new fruit, and say the blessing of Sheychianu. Yet, if there is not found a new garment or a new fruit, nonetheless, say Sheychianu.

Gedaliah's Fast

הגה ומתענים למחרת ראש השנה (טור) והוא תענית צבור

בכל הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים מרבים בתפלו' ובתחנונים:

(Rema) We fast (Tzom Gedaliah) the day following Rosh HaShana [Tur] and it is a Public Fast.

Everyday between Rosh HaShana to Yom Kippur, we increase prayers and supplications.

הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר:

הגה מיהו עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה אין להתענות (הגהות מיימוני והמגיד פ"ה) ואפי' אינן מצטערות אין מחוייבות להתענות אלא שנהגו להחמיר ודוקא בג' צומות אבל בט' באב מחויבות להשלים (כדלקמן סי' תקנ"ד סעיף ה'):

All are obligated to fast on these Four fasts, and it is forbidden to break the fence (i.e. not fast)

Note (Rema): However, those who are pregnant or nursing that are very distressed, do not fast. And even if they (the above) are not distressed, they are not obligated to fast, rather customarily they are strict. (This lack of obligation for those in a lack of distress) is specifically on the 3 fasts, but Tisha B'av, they are obligated to complete (the fast)

ואם הם חלושות נראה דאין להם להחמיר ומ"מ אף הצריך לאכול לא יתענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך. וכן הקטנים שיש להם דעת להתאבל אע"ג שאין מחוייבין לחנכם אפילו בן י"ב שנה ואפילו בתענית שעות מ"מ ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף לחם ומים או שאר מאכל פשוט לפי התנוק כדי שיתאבלו עם הצבור:

If they are weak, it would seem that they should not be stringent. In any case, even someone who needs to eat should not feast on meat and wine, but [should eat] only what they need. And likewise, children who understand [enough] to mourn: although we are not obliged to educate them [to fast] even at age twelve and even for a fast of a few hours, it is in any case appropriate to educate them to eat just enough to sustain their bodies, water and other simple food as they require, in order that they will mourn with the community.

Other Days Between Rosh HaShanah and Yom Kippur

(א) אף מי שאינו נזהר מפת של עכו"ם בעשר' ימי תשובה צריך ליזהר

(1) Even if one whom is not careful regarding non-Jewish bread [during the year], should be careful (during the ten days.)

Erev Yom Kippur

מצוה לאכול בעיוה"כ ולהרבות בסעודה:

הגה ואסור להתענות בו אפי' תענית חלום (מהרי"ל) ואם נדר להתענות בו עיין לעיל סי' תק"ע סעיף ב':

It is a mitzvah to eat on Erev Yom Kippur and even to increase the meal.

Haga: and it is forbidden to fast on this day even if it is a fast due to a bad dream (Maharil) and if one made a vow to fast see above chapter 570:2

(א) סדר סעודה המפסקת. ובו ד סעיפים:
אוכלין ומפסיקין קודם בין השמשו' שצריך להוסיף מחול על הקודש ותוספת זה אין לו שיעור אלא קודם בין השמשו' שזמנו אלף ות"ק אמה קודם הלילה צריך להוסיף מחול על הקודש מעט או הרבה:

We eat and stop before Bein Hashamashos (Twilight). Due to it is necessary to add from the weekday to the Holy (day of Yom Kippur). And this added time does not have a measure (i.e. a Halachic minimum requirement). Rather prior to Twilight whose time is (the amount time to walk) 1500 amah (amah is a halachic measure between 48-60 centimeters) before the Night, it is necessary to add from the weekday to the Holy day, a little or a lot.

(ב) נשים שאוכלו' ושותו' עד שחשכה והן אינן יודעו' שמצוה להוסיף מחול על הקודש אין ממחין בידם כדי שלא יבואו לעשו' בזדון:

Women who eat and drink until dark, and they do not know it is a command to add from the weekday to the Holy day, we do not contest their actions in order that they do not so willingly.

(ד) בערב יום הכפורים אין לו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל:

הגה וכן אין אוכלים דברים המחממים את הגוף שלא יבא לידי קרי וכן אין לאכול מאכלי חלב שמרבים זרע אך בסעודת שחרית נוהגין לאכלן. (מהרי"ל):

On the eve of Yom Kippur, there is to him to only eat light foods for digestion in order that he not be satiated and stuffed when he prays.

Note (Rema): And similarly, we do not eat things that heat the body, so that it does not come to keri (a seminal emission), and not to eat milk products that increase seed (i.e. semen). Yet by the morning meal, the custom is to eat [Maharil].

(טז) דברים המחממין - כגון בשמים וכרכום (שקורין זאפרין) ויין טוב וזה אינו אסור כ"א בסעודה המפסקת אבל דברים המרבים זרע כגון מאכלי חלב וכדלקמיה היה ראוי להיות נזהר שלא לאכול כל היום אכן העולם נוהגין לאכלן בשחרית וזה שמסיים הרמ"א אך בסעודת שחרית וכו' וטעם המנהג לא נתפרש כ"כ המהרי"ל ועיין במ"א שמיישב המנהג ועיקר טעם המנהג משום שהם מאכלים קלים אכן בסעודה מפסקת נהגו לאכול בשר שהיא עיקר הסעודה ודוקא בשר עוף [מ"א] ומפמ"ג משמע דבזמנינו נהגו לאכול בשר עוף בשחרית:

Yom Kippur

יום הכפורים לילו כיומו לכל דבר ומה הם הדברים האסורים בו מלאכה אכילה ושתיה רחיצה סיכה נעילת הסנדל תשמיש המטה ואין חיוב כרת אלא על מלאכה ואכילה ושתיה:

(1) The night of Yom Kippur is identical [in practice] to the day. What is forbidden on Yom Kippur? Labour, eating and drinking, washing, anointment, wearing [leather] shoes, and sexual relations. However, only labour and eating and drinking are punishable by Karet, (divine excommunication).

(ט) השותה ביום הכפורים מלא לוגמיו (פי' מלא פיו) חייב ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ולא מלא לוגמיו ממש אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו והוא פחו' מרביעי' באדם בינוני וכל המשקים מצטרפים לכשיעור:

הגה שתה משקין שאינן ראוין לשתיה כגון ציר או מורייס וחומץ חי פטור אבל חומץ מזוג חייב. (טור):

(י) שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונ' עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעי' מצטרפין לכשיעור ואם לאו אין מצטרפין ויש אומרים ששיעור צירוף השתיו' כדי אכיל' פרס כמו צירוף אכילו':

הגה מותר ליגע ביוה"כ באוכלים ומשקים ליתן לקטנים ולא חיישינן שיאכל או ישתה אם יגע (תה"ד סי' קמ"ז):

(ב) עוברה שהריחה (ופניה משתנים אע"פ שלא אמרה צריכה אני) (רי"ו נכ"ז) לוחשין לה באזנה שיום הכפורים הוא אם נתקררה דעתה בזכרון זה מוטב ואם לאו מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה:

(2) 2. A pregnant woman who smells and her face changes even if she doesn't say "I need it (the food she smells"), we whisper to her in her ear that it is Yom Kippur. If she calms down with this remainder, good. If not, we feed her until she calms down.

(ז) כשמאכילין את העוברות או את החולה מאכילין אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף לשיעור הילכך מאכילין אותו כשני שלישי ביצה בינונית וישהו כדי אכילת ארבעה ביצים והשתיה יבדקו בחולה עצמו כמה היא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו:

(7) 7. When feeding a pregnant woman or sick person, we feed them a little at a time in order that it does not combine to the shiur (Halachic minimum amount to transgress the Biblical prohibition to eat). Therefore, we feed them like 2/3 of a medium-sized egg and wait (the amount of time) necessary to eat 4 eggs. And for drinking, the sick person checks themselves (i.e. prior to the fast) how much in order to fill one side (of the mouth), and it will be shown what a cheekful is (for that person which is the shiur for drinking).

(ח) וישקוהו פחות מאותו שיעור וישהו בין שתיה לשתיה כדי אכילת ארבעה ביצים ולפחו' ישהו בין שתיה לשתיה כדי שיעור שתיית רביעית ואם אמדוהו שאין השיעורים הללו מספיקים לו או שהחולה אומר כן או שנסתפקו בדבר מאכילים ומשקים אותו כל צרכו (מיד):

We give them to drink less from that shiur (see paragraph 7) and wait between each drink (the time) necessary to eat 4 eggs. Or at least, wait between each drink (the time) necessary to drink the shiur reviis (literally a 1/4th because it is 1/4 lug, another Halachic measurement, a reviis is appx 3-5 fl. oz.). Yet, if we calculate that these measurements are insufficient to him (the sick one) or the sick person says so (i.e. they are not enough) or even that we are uncertain in the matter, we give food and drink to him as necessary (i.e. whatever is sufficient even beyond the shiur of transgression) immediately.

ביוהכ"פ ובד' צומות לא יברך על הכוס (טור בשם בעל העיטור וע"פ) מיהו בג' צומות מהם שהיולדת אינה מתענה יכול לברך על הכוס ותטעום ממנו היולדת אם היא שומעת הברכה ומתכוונת שלא להפסיק בדברים בין שמיע' הברכה לשתיית הכוס אבל ביום הכפורים וט' באב שאין היולדת יכולה לשתות אין מברכין על הכוס ובתשעה באב אסא נמי לא מייתינן מטעמא דאין מברכין על הבשמים במוצאי שבת שחל בו תשעה באב:

הגה וי"א דמברך אכוס בכל תעניות ונותנים הברכה לתינוקות קטנים (תוס' בכל מערבין ומרדכי דיומא) וכן פסק בטור א"ח סי' תקנ"ט וכן נוהגין וביום כפורים נוהגין ליתן לתינוק הנימול כמו שנתבאר בא"ח סי' תרכ"א וי"א דאף בלא תענית יוצאים בזה (כל בו) אבל אין נוהגין כן אלא הסנדק שותה כשאינו תענית:

Yom Kippur's Departure

(ג) מבדילים על הכוס ואין מברכים על הבשמים אפי' אם חל להיות בשבת:

We do Havdala on the cup (of wine), but does not bless on spices even if it (Yom Kippur) took place on Shabbos.

הגה ...ואוכלים ושמחים במוצאי יום כיפורים דהוי קצת יום טוב

Note (Rema): ...and we eat and (drink)

upon the departure of Yom Kippur, since it's sort of a holiday.