(יג) אך ביאור הענין, על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל ז"ל בשער הקדושה (ובעץ חיים-שער נ-פרק ב), דלכל איש ישראל, אחד צדיק ואחד רשע, יש שתי נשמות, וכדכתיב: (ישעיהו נז טז): "ונשמות אני עשיתי", שהן שתי נפשות.
(13) So to explain this idea, based on what Rabbi Chaim Vital ob"m writes in Shar Hakdusha (and in Eitz Chaim-Shar 50 Chapter 2), that every Jew, a Righteous person (Tzadik) and a wicked person (Rasha), has two souls, as it is written (Yeshayahu 57 16) "and I have made 2 souls", and these are the two souls.
ולכן, אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' על הרוב, וסובלים עינויים קשים שלא לכפור בה' אחד, ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים גדולת ה'. וגם במעט שיודעים, אין מתבוננים כלל, ואין מוסרים נפשם מחמת דעת והתבוננות בה' כלל, אלא בלי שום דעת והתבוננות, רק כאילו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד, בלי שום טעם וטענה ומענה כלל. והיינו משום שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש על ידי התלבשותו בבחינת חכמה שבה, שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן.
Therefore even in the most simple of simple and transgressors of the Israelites, in the majority of cases sacrifice their lives for the sanctity of G-d's name and suffer harsh torture rather than deny the one G-d, although they be boors and illiterate and ignorant of G-d's greatness. For whatever little knowledge that they do possess, they do not dvelve therein at all, and so they do not give up their lives by reason of any knowledge and contemplation of G-d. Rather do they stuff from Martyrdom without any knowledge and reflection, but as if it were absolutely impossible to announce the one G-d; Without any reason or hesitation whatever. This is because the one G-d illuminates and animates the entire soul through being clothed in its faculty of "chochmah" which is beyond any graspable and understood knowledge or intelligence.
צריך לבאר היטב מה שכתוב: (משלי כ כז): "נר ה' נשמת אדם". פירוש, שישראל הקרויים אדם, נשמתם היא למשל כאור הנר, שמתנענע תמיד למעלה בטבעו: [מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה, ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח, כמו שכתוב בעץ חיים]
...
וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו בבחינת טעם ודעת, וגם כאן, הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן, אלא למעלה מהדעת ושכל המושג והמובן.
(Translation/Commentary from The Practical Tanya)
We first need to clarify the verse, "Adam's soul is G-d's candle" (Proverbs 20:27). This means that the souls of Israel, which are referred to as "Adam" (Talmud, Yevamos 61a), are comparable to the flame of a candle, which, by nature, continually flickers upwards. Because a fire's flame is naturally inclined to detach itself from the wick, so as to connect with its root, above, in the core element of fire, which is below the moon's orbit, as stated in Etz Chaim.
...
The description of this tendency of the flame and the soul as a 'nature' is non-literal, referring to anything which is not the product of reasoning and logic. Here too, the understanding is that the soul's will and desire is not the product of reasoning and logic, a graspable and intelligible rationale, rather it transcends logic and any graspable intelligible rationale.