(יב) כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (ס)
אני ה' אלהיכם. אתה ואביך חיבים בכבודי, לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי
בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה לט
ז ויאמר ה' אל אברם לך לך מה כתיב למעלה מן הענין וימת תרח בחרן ...לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר אצא ויהיו מחללין בי שם שמים ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו,אמר ליה הקב"ה לך אני פוטרך מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם, ולא עוד אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתך, בתחלה וימת תרח בחרן ואח"כויאמר ה' אל אברם.
פנים יפות בראשית פרשת לך לך
במדרש [ב"ר לט, ז] לך לך, לך אני פוטר מכיבוד אב ואם. נראה פירושו, דאם אביו בח"ל אין מצות עליית הבן בא"י דוחה מצות כיבוד אביו, ודוקא לך אני פוטר משוםדתרח אינו עושה מעשה עמך, אבל לאחר אין מצות עליית א"י דוחה מצות כיבוד, דה"א דהואיל דעליית א"י מצוה רבה היא, כמ"ש [כתובות קי ב] כל הדר בח"ל כמושאין לו אלוה. ועוד שאחז"ל בריש יבמות [דף ו א] יכול אמר לו אביו הטמא או שאמר לו אל תחזיר יכול ישמע לו, ת"ל איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרוכולכם חייבים בכבודי, וה"נ כיון שכולם מצווים על עליית א"י, לכך אמר ואין אני פוטר לאחר.
שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן סט
והנה בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס ברלין שער ב' סימן כ"ח) פסק, שאין לבן לשמוע לאביו כשמצוהו שלא לעלות לארץ ישראל, כיון שמצוה היא לעלות לארץישראל, וכבר דרשו חז"ל (ביבמות ה' ע"ב), איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה', כולכם חייבים בכבודי. ולכן בכל דבר שיש בו מצוה לא ישמע לאביו,שכבוד המקום קודם ע"כ. ונראה שסובר כדברי הרמב"ם (פרק ו' מהלכות ממרים), שאפילו אמר לו אביו לבטל מצות עשה של דבריהם לא ישמע לו, שנאמר אישאמו ואביו תיראו, אני ה', כולכם חייבים בכבודי. וכן פסק בשלחן ערוך יורה דעה (סימן ר"מ סעיף ט"ו).
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קב
ובדבר שאלתך אם יש מצוה עכשיו לדור בא"י כהרמב"ן או כהר' חיים בתוס' כתובות דף ק"י דאינה מצוה בזה"ז. הנה רוב הפוסקים סברי דהוא מצוה. אבל פשוטשאין זה בזה"ז מצוה חיובית שעל הגוף דא"כ היה ממילא נמצא שאסור לדור בחו"ל משום שעובר על עשה כמו מי שילבש בגד של ד' כנפות בלא ציצית שיש איסורללבוש כדי שלא יעבור על עשה דציצית, ולא הוזכר איסור אלא על הדר בא"י שאסור לצאת ע"מ לשכון בחו"ל