What are the two reasons for not eating before davening? What might be a nafka mina between them?
(ג) אָסוּר לוֹ לְהִתְעַסֵק בִּצְרָכָיו אוֹ לֵילֵךְ לַדֶּרֶךְ עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י''ח וְיֵשׁ מְקִלִּין לְאַחַר שֶׁאָמְרוּ מִקְצָת בְּרָכוֹת קֹדֶם שֶׁאָמְרוּ בָּרוּךְ שֶׁאָמַר, וְטוֹב לְהַחְמִיר בָּזֶה (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' י''ח) וְלֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, אֲבָל מַיִם מֻתָּר לִשְׁתּוֹת קֹדֶם תְּפִלָּה, בֵּין בְּחֹל וּבֵין בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְכֵן אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לִרְפוּאָה מֻתָּר.
ביאור הלכה סימן פט סעיף ג
* ולא לאכול - ונ"מ בזה הטעם השני לאסור אפילו אחר שקבל עליו מלכות שמים בק"ש כ"ז שלא התפלל תפלתי"ח ע"כ נ"ל דאפילו מי שמוכרח לאכול לרפואה קודם התפלה יקרא עכ"פ ק"ש קודם:
But I Can't Do Anything Without My Coffee!
משנה ברורה סימן פט
(כב) מים מותר - דלא שייך בהו גאוה ודוקא בלא צוקער אבל עם צוקער אסור וכ"ש [כט] משקה שכר (שקורין ביער) ודאי אסור. וטה'"א וקאפ"ע מותר לשתותוקודם תפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם וכ"ז בלא צוקער ובלא חלב [אחרונים] והעולם נוהגין להקללשתות עם צוקער ואפשר דכוונת האחרונים וכן הרדב"ז שכתב דעם צוקער אין לך גאוה גדולה מזו קודם התפלה רק אם נותן הצוקער בתוך הטה'"א למתקו דזהואסור קודם התפלה אבל אם לוקח מעט צוק"ר בפיו בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות הטה'"א אין זה בכלל גאוה. היוצא מדברינו דבנתינת הצוקע"ר בתוךהטה'"א או לאכול מעט מיני תרגימא בעת השתייה כדי שלא לשתות הטה'"א וקאפ"ע אליבא ריקנא אין שום צד להקל בזה קודם התפלה אם לא מי שיש לו חלישת הלב והוא צריך זה לרפואה. ומ"מ טוב שיאמר מתחילה עכ"פ פרשת שמע ישראל. כתב בספר פ"ת החדש דיש למנוע מלשתות הטה'"א בבוקר קודם התפלה באסיפת חבירים עי"ש טעמו.
ערוך השולחן אורח חיים סימן פט
וכן המנהג הפשוט לשתות מים חמים עם עשב שקורין טה קודם התפלה וע"פ רוב מועיל לנקיות כידוע ויששאסרו לשתות עם צוקע"ר ואיני יודע הטעם דאטו שם אכילה יש בזה והרי אינה אלא להטעים את החמין קצת ויש שהתירו לשתות עם צוקר כשהצוקע"ר בפיו אבללהטילה בהחמים ולעשות מים מתוקים אסור [עבאה"ט סקי"א ומ"ב] ואינו עיקר אבל עם חלב נ"ל דאסור דחלב משביע ועוד דבא מדם דדם נעכר ונעשה חלב ושייךבזה קודם שתתפללו על דמכם והעולם נוהגים היתר גם בחלב לפי שאינו בא אלא להטעים המים וגם קאוו"א מותר לשתות אע"ג דנראה דקאוו"א משביע מ"מכתבו הגדולים דמותר [ע"ש בבאה"ט] ויש להסתפק אם מותר לשתות מימי סעלצי"ן או לימינא"ד כשאינו שותה לרפואה דלרפואה פשיטא שמותר כמו שיתבארונראה שאין חילוק בין סתם מים למים אלו:
Is It Different for Women?
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קא
גם יש נשים שמקילות באכילה קודם התפלה לאחר שאמרו איזהבקשה מטעם המ"א סימן ק"ו סק"ב שכתב שרוב נשים לא נהגו להתפלל בתמידות דסומכות על מה שמדאורייתא סגי בכל בקשה שהיא ומוסיף שאפשר שגםחכמים לא חייבום יותר, ואני תמה על לשון זה דאם חכמים חייבום בתפלת י"ח כאנשים איך שייך שרוב נשים ינהגו לעבור על חיוב דרבנן, וא"כ בהכרח שגםחכמים לא חייבו להם, שלכן אף אלו היודעות להתפלל ומתפללות בכל יום יש שלא קבלו עלייהו איסור אכילה קודם תפלתם שנהגו ואוכלות אחר שאמרו איזהבקשה וצ"ע לדינא,
What if I Stayed Up All Night?
(א) זְמַן תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל עִם הָנֵץ הַחַמָּה, כְּדִכְתִּיב יִרָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ, וְאִם הִתְפַּלֵּל מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר וְהֵאִיר פְּנֵי הַמִּזְרָח, יָצָא.
(1) The time for the morning tefillah is commanded that it begin with the rising of the sun, as it is written, "They will revere You with the sun (Psalm 72:5)." And if one prays from the time of dawn and the illumination of the east, one has fulfilled his obligation and continues until the fourth hour which is a third of the day. And if one errs or transgresses and prays after the fourth hour until noon, even though he does not earn the reward for praying at the proper time, he has still fulfilled the obligation. [Isserles: And after noon it is forbidden to pray the Tefillah of the morning (Beit Yosef in the name of the Rashba [Rabbi Shlomo ben Adret], Chapter Morning Prayer) . See below the beginning of Siman 108].
ע''ה. היינו האור הנוצץ לפאת המזרח קודם עלית השמש שעה וחומש שעה. עמ''א מ''ש.
(ה) וְאִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, צָרִיךְ לְהַפְסִיק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק.