Havdala: Shabbos vs. Yom Kippur

אמר רב יהודה אמר שמואל אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא

כי הא דאמר ר' בנימן בר יפת אמר רבי יוחנן מברכין על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים וכן עמא דבר

הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות - נסתכל בו בפנים זועפות כלומר אתה אמרת בשם רבי יוחנן והוא לא אמר כן אלא אף במוצאי יוה"כ מברכין עליו הואיל ודבר חדש הוא שנאסר בו כל היום ועכשיו נהנה ממנו:

(א) מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, אִם יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרָיו. וְהָנֵי מִילֵי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְחַזֵּר אַחֲרָיו. הַגָּה: מִי שֶׁאֵין לוֹ כּוֹס לְהַבְדִּיל, כְּשֶׁרוֹאֶה הָאֵשׁ מְבָרֵךְ עָלָיו, וְכֵן הַבְּשָׂמִים (טוּר).

במוצאי י"כ י"א כו'. היינו להורות שיום זה קדוש משאר י"ט שנאסר להבעיר אור:

אר"י אמר רב אין מחזירין על האור כדרך שמחזירין על המצות. כתב הראב"ד ז"ל: וכל שכן על הבשמים דאינה אלא הנאה דנפשיה, ואור דנקט לרבותא נקטי דכיון דעל האור דמעשה בראשית מברך, סלקא דעתך אמינא ליהדר קא משמע לן דלא. והני מילי במוצאי שבת, אבל על אור ששבת ביום הכיפורים איכא למימר דמהדר, לפי שהיא כברכת הבדלה שמברך לבורא יתברך שהבדיל לנו בין זה היום לשאר הימים שכל היום היינו אסורים להשתמש בו ועכשיו אנו מותרין בו.

ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה לא קשיא כאן באור ששבת כאן באור היוצא מן העצים ומן האבנים תני חדא אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליו ותני חדא אין מברכין עליו לא קשיא כאן במוצאי שבת כאן במוצאי יום הכפורים

באור ששבת - שהיה בשבת שדלק היום ומכל מקום ממלאכת עבירה שבת שדלק בהיתר כגון של חיה ושל חולה או נר הדולק מערב יום הכפורים מברכין אף במוצאי יום הכפורים דההיא ברכה משום דדבר חידוש הוא לו שלא נהנה מן האור היום:
באור היוצא מהעצים - דנברא עכשיו אין מברכין עליו במוצאי יוה"כ אלא במוצאי שבת שאף הוא תחילת בריית אור:
ת"ר אור ששבת מברכין עליו ושלא שבת אין מברכין עליו (מאי שבת) ומאי לא שבת
Our Rabbis have taught : We say a benediction over the light which rested but not if it has not rested. What means "rested" and "not rested"?

אי נימא לא שבת מחמת מלאכה אפילו ממלאכה דהתירא והתניא אור של חיה ושל חולה מברכין עליו אר"נ בר יצחק מאי שבת ששבת מחמת מלאכת עבירה תנ"ה עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו למ"ש מברכין עליה:

If we would say that it has not rested because of work [which has been done on the Sabbath by its illumination], even if it be work which is permitted, there is a teaching : We may say the benediction over the light used [on the Sabbath] by a woman in confinement or an invalid ! Rab Nahman b. Isaac said : What means "rested"? It rested from work which is a transgression [on the Sabbath]. There is a teaching to the same effect : We may at the conclusion of the Sabbath say the benediction over [the light of] a lantern which has been burning the whole day.

ואין מברכין על הנר עד שיאותו: אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום וכן אמר רב אשי ברחוק מקום שנינו

Nor do we say the benediction over the light until one can make use of its illumination. Rab Judah said in the name of Rab : The phrase "until one can make use of its illumination" does not mean that one must actually use it, but if one who stands near to it can use its light, then even those who are at a distance [may say the benediction]. Similarly said Rab Ashe : We have learnt that one at a distance [may say the benediction]. Against this is quoted : If he had a light hidden in his bosom or in a lantern or saw a flame but made no use of its light or used its light without seeing its flame, he must not say the benediction until he sees the flame and makes use of its light ! It is quite right that one uses the light without seeing the flame, for it may happen to stand in a corner ; but how is it possible to see the flame without using its light? Is it not when it is far off? No, it refers to when it keeps growing dimmer.
ורבא אמר יאותו ממש וכמה אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון חזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של צפורי רב יהודה מברך אדבי אדא דיילא רבא מברך אדבי גוריא בר חמא אביי מברך אדבי בר אבוה אמר רב יהודה אמר רב אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצות א"ר זירא מריש הוה מהדרנא כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב אנא נמי לא מהדרנא אלא אי מקלע לי ממילא מבריכנא:
Raba said : [The statement of the Mishnah means] one must actually use the illumination. And how [near must he be to the light] ? 'Ulla said : Sufficient for one to be able to distinguish between an as and a dupondium. Hezekiah said : Sufficient for one to be able to distinguish between the stamp of a Tiberian coin and a Sepphorian coin. Rab Judah said the benediction over the light in the house of Ada the waiter. Raba said it over the light in the house of Guria b. Hamma. Abbai said it over the light in the house of Bar Abbuha. Rab Judah said in the name of Rab : One does not go looking for a light as we do for other commandments. R. Zera said : At first I used to go about [searching for a light] but since I heard the statement of Rab Judah in the name of Rab, I also do not go searching for it ; but should it chance to me of its own accord, I say the benediction.

רב הוה מברך אדבי אדא דיילא, אביי הוה מברך אדבי גוריא בר חמא, רבה אדבי רב בר חמוה. איכא מ"ד דמהכא שמעינן דלא יאותו ממש אלא כל שיכול להשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום דהני כולהו ברחוק מקום הוא ואפ"ה מברכין עליו.