[יב] "לא תקם ולא תטר את בני עמך" – נוקם אתה ונוטר לעכו"ם. "ואהבת לרעך כמוך" – רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר "זה ספר תולדות אדם" – זה כלל גדול מזה.
ספרא- מדרש הלכה תנאי לספר ויקרא.
המדרש מצוטט לרוב בתלמוד והוא נלמד על ידי חכמי התלמוד.
להרחבה
היך עבידא הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי תחזור ותמחי לידיה. (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר (בראשית ה) זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה. שמא יעני לא כנולד הוא. אמר רבי זעירא עניות מצויה. כהדא חד בר נש הוה בעל דיניה עתיד אתא בעי מידון קומי רב. שלח רב בתריה אמר עם ההוא אנא בעי מיתי מידון כך אין אתון גמלייא דערבייא לא טענין קורקסייא דאפותיקי דידי שמע ומר מהו מתגאה דלא ליה תהא פחתה בה. מן יד נפקת קלווסים מן מלכותא דייעול הוא ומדליה לטימיון אתא גבי רב א"ל צילי עלי דו נפשי תחזור. צלי עלוי וחזר עלה:
(יז) לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ (יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
ואהבת לרעך כמוך. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה (ספרא):
מצות אהבת ישראל - לאהב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר שנחמל על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו, שנאמר (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך. ואמרו זכרונם לברכה (שבת לא א) דעלך סני לחברך לא תעביד. ואמרו בספרא (קדושים ד יב) אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה,
כלומר, שהרבה מצות שבתורה תלויות בכך,
שהאוהב חברו כנפשו לא יגנב ממונו ולא ינאף את אשתו,
ולא יונהו בממון ולא בדברים,
ולא יסיג גבולו, ולא יזיק לו בשום צד,
וכן כמה מצות אחרות תלויות בזה. ידוע [גלוי] הדבר לכל בן דעת.
ואהבת- אהבת האדם, כבוד, חמלה...
לרעך- האם הכוונה לחבריך? לאנשים בכללי? למשפחה?
כמוך- האם אפשר לאהוב מישהו אחר כמוך? אם אתה שונא את עצמך?
