הלל הזקן - על גג בית המדרש
הדף מאת: בית מדרש אלול / בית מדרש אלול
האם ראוי לשלם עבור השתתפות בלימוד בבית המדרש? מה עשה הלל כדי להשתתף בלימוד? דף זה עוסק בסוגיית התשלום עבור לימוד דרך דמותו ופועלו של הלל הזקן בראשית דרכו ובהמשכה כחכם, מורה ומנהיג.
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת
They said about Hillel the Elder that each and every day he would work and earn a half-dinar, half of which he would give to the guard of the study hall and half of which he spent for his sustenance and the sustenance of the members of his family. One time he did not find employment to earn a wage, and the guard of the study hall did not allow him to enter. He ascended to the roof, suspended himself, and sat at the edge of the skylight in order to hear the words of the Torah of the living God from the mouths of Shemaya and Avtalyon, the spiritual leaders of that generation. The Sages continued and said: That day was Shabbat eve and it was the winter season of Tevet, and snow fell upon him from the sky. When it was dawn, Shemaya said to Avtalyon: Avtalyon, my brother, every day at this hour the study hall is already bright from the sunlight streaming through the skylight, and today it is dark; is it perhaps a cloudy day? They focused their eyes and saw the image of a man in the skylight. They ascended and found him covered with snow three cubits high. They extricated him from the snow, and they washed him and smeared oil on him, and they sat him opposite the bonfire to warm him. They said: This man is worthy for us to desecrate Shabbat for him. Saving a life overrides Shabbat in any case; however, this great man is especially deserving. Clearly, poverty is no excuse for the failure to attempt to study Torah.
דיון
  • מה לומדים מהקטע על הלל ועל הבחירות שלו?
  • מה אפשר ללמוד על האופי של בית המדרש ועל שמעיה ואבטליון?
  • 'ראוי לחלל עליו את השבת' - כיצד אפשר להבין אמירה זאת?
הוא היה אומר, אם אין אני לי, מי לי; וכשאני לעצמי, מה אני; ואם לא עכשיו, אימתיי.
He [also] used to say: If I am not for myself, who is for me? But if I am for my own self [only], what am I? And if not now, when?
תניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן: אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן. הוא היה אומר כן: למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי, אם תבא אל בית - אני אבא אל ביתך, אם אתה לא תבא אל ביתי - אני לא אבא אל ביתך שנאמר (שמות כ) "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך"
It is taught in the Tosefta: They said about Hillel the Elder that when he was rejoicing at the Celebration of the Place of the Drawing of the Water he said this: If I am here, everyone is here; and if I am not here, who is here? In other words, one must consider himself as the one upon whom it is incumbent to fulfill obligations, and he must not rely on others to do so. He would also say this: To the place that I love, there my feet take me, and therefore, I come to the Temple. And the Holy One, Blessed be He, says: If you come to My house, I will come to your house; if you do not come to My house, I will not come to your house, as it is stated: “In every place that I cause My name to be mentioned, I will come to you and bless you” (Exodus 20:20).
גומל נפשו איש חסד, זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם. אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצוה! אמרו לו: וכי מה מצוה זו? אמר להן: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצוה היא? אמר להם: הן. מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות, מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות. ולא עוד, אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות. אני שנבראתי בצלם ובדמות, דכתיב (בראשית ב): כי בצלם אלהים עשה את האדם עאכ"ו! דבר אחר: גומל נפשו איש חסד, זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם. אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לגמול חסד עם הדין אכסניא בגו ביתא.(בתוך ביתי) אמרו לו: כל יום אית לך (יש לך) אכסניא? אמר להם: והדין נפשא עלובתה לאו אכסניא הוא בגו גופא יומא דין היא הכא, למחר לית היא הכא. (וכי נפש עלובה זו לא אכסניא היא בתוך הגוף? היום היא כאן, למחר אינה כאן)
Another Thing: 'But if he is impoverished', here it is written, "The merciful man does good to his own soul (Proverbs 11:17)," this [refers to] Hillel the Elder, who, at the time that he was departing from his students, would walk with them. They said to him, "Rabbi, where are you walking to?" He said to them, "To fulfill a commandment!" They said to him, "And what commandment is this?" He said to them, "To bathe in the bathhouse." They said to him: "But is this really a commandment?" He said to them: "Yes. Just like regarding the statues (lit. icons) of kings, that are set up in the theaters and the circuses, the one who is appointed over them bathes them and scrubs them, and they give him sustenance, and furthermore, he attains status with the leaders of the kingdom; I, who was created in the [Divine] Image and Form, as it is written, "For in the Image of G-d He made Man (Genesis 9:6)," even more so!...
הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם
A widow is paid back [her kethubah] from the property of orphans only by taking an oath. [When the court] refrained from imposing an oath on her, Rabban Gamaliel the Elder established that she could take any vow which the orphans wanted and collect her kethubah. Witnesses sign their names on a get because of tikkun olam. Hillel instituted the prosbul because of tikkun olam.
י,ג פרוזבול, אינו משמיט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן; כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, ועוברין על מה שכתוב בתורה שנאמר "הישמר לך פן יהיה דבר . . ." (דברים טו,ט), התקין הלל הזקן פרוזבול.
י,ד זה הוא גופו של פרוזבול--מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי, שאגבנו כל זמן שארצה; והדיינים חותמין מלמטן, או העדים.
[A loan secured by] a prozbul is not cancelled. This was one of the things enacted by Hillel the elder; for when he observed people refraining from lending to one another, and thus transgressing what is written in the Torah, “Beware, lest you harbor the base thought, [‘The seventh year, the year of remission, is approaching,’ so that you are mean to your needy kinsman and give him nothing.” Hillel enacted the prozbul. This is the formula of the prozbul: “I turn over to you, so-and-so, judges of such and such a place, that any debt that I may have outstanding, I shall collect it whenever I desire.” And the judges sign below, or the witnesses.
תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף סז:ב
תנו רבנן: "די מחסורו" - אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו. "אשר יחסר לו" - אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין.
דיון
  • נסו למצוא זיקה בין סיפור חייו של הלל לבין אמירותיו והנהגותיו?
  • מהי תפיסת ה'אני' של הלל, ומהו המתח המפרה בין 'אם אין אני לי מי לי' לבין 'כשאני לעצמי מה אני'.
  • איך מתייחס הלל לגוף שלו?
  • מהו פועלו של הלל כמנהיג בסוגיית העוני, ברמה הציבורית וברמה האישית?
  • מה היחס של הלל אל תלמידיו?