מטרת התפילה בבי"ס- יצירת הרגלים או הכוונה לכוונה?
הדף מאת: ליאת פרבר
מיועד למורים/מחנכים/מדריכים בבתי"ס דתיים המתמודדים עם השאלה
תפילת קבע?
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע (וּבִתְפִלָּה). וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב,) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ:
Rabbi Shimon said: Be careful with the reading of Shema and the prayer, And when you pray, do not make your prayer something automatic, but a plea for compassion before God, for it is said: “for he is gracious and compassionate, slow to anger, abounding in kindness, and renouncing punishment” (Joel 2:13); And be not wicked in your own esteem.
ספר הכוזרי לריה"ל, חלק ג', ה
כוחו של הרגל
ונמצא שאין תפילת החסיד דבר שבמנהג ובהרגל, כשיחת הזרזיר והתוכי, אלא כל מילה מחשבה עמה וכוונה בה
דיון
כיצד רואה רבי שמעון את התפילה?
דיון
מהו החשש בתהליך הקניית הרגלים?
האם אתן רואות חשש זה מתקיים בתפילה בבי"ס?
ירושלמי, ברכות פ"ד, ה"ד
רבי אבהו בשם ר"א: ובלבד שלא יהא כקורא באגרת, ר' אחא בשם ר יוסי: צריך לחדש בה דבר בכל יום
עולת ראיה, חלק א', עמ' שי"ט
ההתמדה
והנה עיקר ההבדל בין מי שפעל על טבעו ולבבו את פעלתו השכלית למי שרק בשכלו ישכיל הדרך הטוב, אף שהוא כופה לזה את מהלך טבעו- הוא ההתמדה. כי מי שכבר התרומם טבעו למגמת השכל הוא בטוח שלא ישתנה מצדקו, אבל כל זמן שהטבע הנפשי עומד בפראותו, גם אם לשעה יתרומם לנשגבות, בעבור שעת הכושר יפול ממעלתו. על כן אמר שיסוד ההפעלה על הטבע הנפשי בעבודת התפילה מוכח ממקרא שכתוב "אשרי יושבי ביתך", שעליהם תפעל הישיבה לישר טבעם לאור השכל, ומזה תבוא ההתמדה בארח צדיקים.
רבי ישראל סלנטר
האדם נמשל לציפור:
בכוחה של ציפור לדאות למעלה למעלה, אבל בתנאי שתניע את כנפיה בלי הרף. אם היא מפסיקה ממעופה לרגע - הרי היא נופלת וצונחת למטה.
דיון
מדוע נצרכת ההתמדה בתפילה?
עין איה, ברכות, פרק ראשון, נה
קביעות מקום
כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו. יסוד האמונה, שההשגחה העליונה גדולה מאוד על כל הדברים שהם מתיחסים להשלמת הכח המוסרי שבאדם, ולהדריכו בדרך ישרה ונעלה...ע"כ השגחת השי"ת גדולה מאד ג"כ על כל הדברים שגורמים להיות משלימים את הכח המדמה שבאדם, באופן שיעזרהו אל המעשים הטובים ומדות הטובות. ובאשר להשלמת כח המדמה מועילה מאד קביעות המקום לתפילה, וקדושת המקום פועלת לקדש רגשותיו, ע"כ השגחת ד' ית' ע"ז ביותר להצליחו לתכלית זו.
חינוך לתפילה, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
חינוך לתפילה
אם אנסה לתאר מה שנעשה כעת, בחיי המציאות בעניין החינוך לתפילה, הייתי אומר שהחינוך לתפילה מתמצה בפועל ממש בשני תחומים. התחום האחד הוא שמחנכים את הילדים להיות ילדים טובים, כלומר להתפלל שלוש פעמים ביום. יש מוסדות והורים שלדידם עיקר המשמעות של חינוך לתפילה- ולמעשה כל מה שהם עושים בעניין זה- הוא להביא לידי כך שהתלמידים יתרגלו באופן כמעט מכאני להתפלל. ברוב המוסדות הדתיים החינוך לתפילה מתמצה בהקניית הרגל של תפילה סדירה בכל בוקר.
התחום האחר של החינוך לתפילה מתמצה ב"כוונת התפילה". עיקר עניינו הוא להבין את הכתוב בסידור התפילה...אך אין זה החינוך לתפילה לאמיתו ולעומקו...הדבר שאני אומר, לרוב פשיטותו אין צורך לומר אותו, אלא שעדיין צריך הוא להיאמר ולהיות מודגש: תפילה היא הבעה של אמונה. אי אפשר להתפלל אלא על סמך אמונה זו.
דיון
ממה צריך להיות מורכב החינוך לתפילה ע"פ הרב שטיינזלץ?
כיצד את מבינה את המשפט האחרון בקטע? האם צריכות להיות לו השלכות מעשיות?
אברהם חלפי
כאלמונים בגשם / אברהם חלפי
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה.
כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאִלְּמוֹת אֲפֵלָה.

אַךְ עֲדַיִן רוֹאוֹת עֵינַי
זוֹהַר עֵינָיו שֶל יֶלֶד.
וְעוֹד רוֹאוֹת עֵינַי:
כּוֹכָב אֵין דוֹמֶה לוֹ בַּזֹּהַר.
וְאִמָּהוֹת דְּאוּגוֹת-פָּנִים
נוֹהֲגוֹת אֶל הָאוֹר יַלְדֵיהֶן הַקְּטָנִּים.

מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם? מַה יִהְיֶה?
שִמְעוּ שִׂמְחָתָם הַנּוֹשֶמֶת
כְּאָבִיב, שֶנִּדְמֶה כִּי לֹא יַחֲלוֹף עַד עוֹלָם.
כָּרוֹעַ אֶכְרַע לִפְנֵי דְּמוּת אֱלֹהִים
אַף אִם מֵעֵינַי נֶעְלָם.
אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים,
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ
בָּרָק פּוֹגֵעַ בְּעֵץ
הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ לְתֻמּוֹ.
אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים.
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים
מַדּוּעַ אָדָם מְחַלֵּל אֶת צַלְמוֹ.

- - אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה.
כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאִלְּמוֹת אֲפֵלָה.

© כל הזכויות שמורות למחבר ואלקו"ם
www.acum.org.il


מושגים
  • אברהם חלפי - אברהם חלפי (1 במרץ 1904 – 8 ביוני 1980), משורר ושחקן ישראלי. חלפי נולד בעיר לודז' בפולין ועלה ארצה בשנת 1924. בהגיעו לארץ עבד בבניין ובחקלאות. מאוחר יותר הצטרף לתיאטרון "האהל" ובשנת 1954 עבר לתיאטרון הקאמרי. חלפי היה גם משורר מוערך, שחלק משיריו הולחנו בידי טובי המלחינים בארץ. שיריו התחילו להופיע בשנות השלושים, בכתב העת "כתובים", ובשנת 1939 יצא לאור קובץ ראשון משיריו.