הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
לאורך כל קורותיה ידעה החברה היהודית מתחים, מחלוקות ושסעים קשים - ולצדם גם ניסיונות לפשרה. דף לימוד זה עוסק במחלוקות ובדרכים לפתרונן.
דף לימוד זה הוא חלק מדפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
דיון
בשנת 67 לפני הספירה, כשבית המקדש השני עדיין עמד במלוא תפארתו, מתה המלכה החשמונאית שלומציון אלכסנדרה. שני בניה, הורקנוס ואריסטובולוס, התחרו על המלוכה בירושלים. הורקנוס הבכור כרת ברית עם חרתת השלישי, מלך פטרה הנבטי, ובכוחות מאוחדים הטילו מצור על ירושלים, שבה התבצר אחיו אריסטובולוס יחד עם רוב הכוהנים שתמכו בו. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר על מעשה שאירע בתקופת המצור:
בשנת 67 לפני הספירה, כשבית המקדש השני עדיין עמד במלוא תפארתו, מתה המלכה החשמונאית שלומציון אלכסנדרה. שני בניה, הורקנוס ואריסטובולוס, התחרו על המלוכה בירושלים. הורקנוס הבכור כרת ברית עם חרתת השלישי, מלך פטרה הנבטי, ובכוחות מאוחדים הטילו מצור על ירושלים, שבה התבצר אחיו אריסטובולוס יחד עם רוב הכוהנים שתמכו בו. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר על מעשה שאירע בתקופת המצור:
יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י"ד, סעיף 22
וצדיק אחד, חביב האלוהים, חוניו שמו - שהתפלל פעם לאלוהים בשעת עצירת הגשמים שיסיר את הבצורת, ואלוהים שמע לקולו והמטיר התחבא בראותו שהמהומה עומדת בתוקפה. והוא הובא למחנה היהודים, והם דרשו ממנו, שכשם שהתפלל והפסיק את הבצורת כך יערוך תפילות נגד אריסטובולוס ובני סיעתו המורדים. וכשהתנגד וסירב - הכריחוֹ ההמון לכך. אז עמד בתוכם ואמר: "אלוהינו מלך העולם, מאחר שאלה העומדים אתי הם עמך, והנצורים כוהניך, בבקשה ממך, שלא תשמע את אלו נגד אלו, ולא תקיים מה שמבקשים אלו נגד אלו". וכשעמד והתפלל תפילה זו, תקפו אותו הרשעים שביהודים והרגוהו בסקילה.
מושגים
וצדיק אחד, חביב האלוהים, חוניו שמו - שהתפלל פעם לאלוהים בשעת עצירת הגשמים שיסיר את הבצורת, ואלוהים שמע לקולו והמטיר התחבא בראותו שהמהומה עומדת בתוקפה. והוא הובא למחנה היהודים, והם דרשו ממנו, שכשם שהתפלל והפסיק את הבצורת כך יערוך תפילות נגד אריסטובולוס ובני סיעתו המורדים. וכשהתנגד וסירב - הכריחוֹ ההמון לכך. אז עמד בתוכם ואמר: "אלוהינו מלך העולם, מאחר שאלה העומדים אתי הם עמך, והנצורים כוהניך, בבקשה ממך, שלא תשמע את אלו נגד אלו, ולא תקיים מה שמבקשים אלו נגד אלו". וכשעמד והתפלל תפילה זו, תקפו אותו הרשעים שביהודים והרגוהו בסקילה.
מושגים
- יוסף בן מתתיהו - היסטוריון יהודי שפעל בשורות הרומאים. 37 - 100 לספירה. שמו הרומי: יוספוס פלביוס.
דיון
- מהו המסר הסמוי בתפילתו של חוני?
- בעת מאבק פנימי מה עדיף לדעתכם: אי-הכרעה מתמשכת - או הכרעה וניצחון של אחד הצדדים?
דיון
פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן גיבשו הצעה לאמנה בין דתיים וחילוניים על עיצוב אורחות החיים במדינת ישראל.
פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן גיבשו הצעה לאמנה בין דתיים וחילוניים על עיצוב אורחות החיים במדינת ישראל.
רות גביזון, מתוך דברי ההקדמה לאמנת גביזון-מדן
מפעל האמנה מבוסס על הרעיון שהסדר כולל של מסגרת משותפת המושג בדיון, במשא ומתן ובהסכמה בין הקבוצות העיקריות בכנסת ומחוצה לה, עדיף מבחינה מעשית על הסדרים המושגים בדרך אחרת, אף אם הם עקביים או אלגנטיים יותר. דו-קיום בהסכמה עדיף על חיים של מאבק בלתי-פוסק לחיים ולמוות. למחנות השונים אין די כוח לחוקק את חזונם הם, אך יש להם מספיק כוח למנוע שינוי במצב הקיים.
במחלוקת מסוג זה, חשוב גם לתכנן היטב את הניסיון להגיע להסכמה. צריך להבחין היטב בין מה שחייבים להסכים עליו ומה שיכול להישאר, וסביר כי יישאר, שנוי במחלוקת. הסכם טוב אינו ניסיון לקדם אינטרס כללי מופשט ולהתעלם מהאינטרסים של הקבוצות, אלא ניסיון למצוא את האינטרס המשותף של הקבוצות.
הסכמתנו היא רק על המסגרת המדינית המשותפת, תוך הודאה מפורשת כי אין בינינו הסכמה על 'מקור הסמכות' ועל תמונת החיים הטובים. אלה שאלות שיישארו במחלוקת.
מפעל האמנה מבוסס על הרעיון שהסדר כולל של מסגרת משותפת המושג בדיון, במשא ומתן ובהסכמה בין הקבוצות העיקריות בכנסת ומחוצה לה, עדיף מבחינה מעשית על הסדרים המושגים בדרך אחרת, אף אם הם עקביים או אלגנטיים יותר. דו-קיום בהסכמה עדיף על חיים של מאבק בלתי-פוסק לחיים ולמוות. למחנות השונים אין די כוח לחוקק את חזונם הם, אך יש להם מספיק כוח למנוע שינוי במצב הקיים.
במחלוקת מסוג זה, חשוב גם לתכנן היטב את הניסיון להגיע להסכמה. צריך להבחין היטב בין מה שחייבים להסכים עליו ומה שיכול להישאר, וסביר כי יישאר, שנוי במחלוקת. הסכם טוב אינו ניסיון לקדם אינטרס כללי מופשט ולהתעלם מהאינטרסים של הקבוצות, אלא ניסיון למצוא את האינטרס המשותף של הקבוצות.
הסכמתנו היא רק על המסגרת המדינית המשותפת, תוך הודאה מפורשת כי אין בינינו הסכמה על 'מקור הסמכות' ועל תמונת החיים הטובים. אלה שאלות שיישארו במחלוקת.
דיון
- האם אתם מסכימים עם התפיסה שמבטאת רות גביזון?
- האם הסכם המושג בדרך זו הוא יציב? מה יכול לייצב אותו?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
נפגשים בשביל ישראל