הדף מאת: רז איל / המרכז החינוכי חנתון
ויקיפדיה
עבודה עברית כערך
עשייה ועבודת כפיים:
הצבר קידש את חיי המעשה ודחה כל מה שקשור לרוחניות שאפיינה את העולם הישן בגלות. על האתוס האנטי-אינטלקטואלי של הצבר כתב שלונסקי: "אתמול משכילים היום בורים בגאווה. פשוטים וגסים מתוך פרנציפ את התרבות מעיקרה בקשנו להשליך אחרי גוונו הכפוף מרוב עיון בספרים." .[14] בקרב החלוצים קודש האתוס של עבודת הכפיים ( השיא במשנתו של א"ד גורדון ב"דת העבודה"), וכן האתוס שצמח בארגון "השומר" פולחן הצבאיות והגבורה, על פי החזון של נורדאו על "יהדות השרירים". הגבריות ואומץ הלב בשילוב של עבודת כפיים, הם התכונות הבולטות המתארות את דמות הצבר. ב-1918 כתב מאיר יערי: "אנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק, ולא רכרוכי ושוגה בדמיונות. הדור שלנו צריך להתכונן לחיי עמל.
"הארץ הזאת... נותנת תקווה לאיש העתיד לעבודה, עבודה גדולה וחשובה... העבודה הגדולה והפורייה מולידה גם כוחות גדולים. עמנו צריך להבין זאת, לחשוב את עצמו למאושר שבגורלו נפלה עבודה שכזו... אנו אשמנו ואשמים כלפי מולדתנו, ועלינו למצוא כפרה בעבודה עצמית, אם אנו רוצים לחיות חיים לאומיים. רק בעבודה הצלחתנו. ועוד יותר אומר לך גם להטבת מצב החינוך בארץ-ישראל צריך להתחיל מהטבת היחס של תושבי ארץ-ישראל לעבודה עצמית על הקרקע... מאיזה צד שנשקיף על זה דרושים לנו אנשים ודרושה עבודה." א.ד גורדון".
עבודה עברית כערך
עשייה ועבודת כפיים:
הצבר קידש את חיי המעשה ודחה כל מה שקשור לרוחניות שאפיינה את העולם הישן בגלות. על האתוס האנטי-אינטלקטואלי של הצבר כתב שלונסקי: "אתמול משכילים היום בורים בגאווה. פשוטים וגסים מתוך פרנציפ את התרבות מעיקרה בקשנו להשליך אחרי גוונו הכפוף מרוב עיון בספרים." .[14] בקרב החלוצים קודש האתוס של עבודת הכפיים ( השיא במשנתו של א"ד גורדון ב"דת העבודה"), וכן האתוס שצמח בארגון "השומר" פולחן הצבאיות והגבורה, על פי החזון של נורדאו על "יהדות השרירים". הגבריות ואומץ הלב בשילוב של עבודת כפיים, הם התכונות הבולטות המתארות את דמות הצבר. ב-1918 כתב מאיר יערי: "אנו רוצים לחנוך דור קשה וחזק, ולא רכרוכי ושוגה בדמיונות. הדור שלנו צריך להתכונן לחיי עמל.
"הארץ הזאת... נותנת תקווה לאיש העתיד לעבודה, עבודה גדולה וחשובה... העבודה הגדולה והפורייה מולידה גם כוחות גדולים. עמנו צריך להבין זאת, לחשוב את עצמו למאושר שבגורלו נפלה עבודה שכזו... אנו אשמנו ואשמים כלפי מולדתנו, ועלינו למצוא כפרה בעבודה עצמית, אם אנו רוצים לחיות חיים לאומיים. רק בעבודה הצלחתנו. ועוד יותר אומר לך גם להטבת מצב החינוך בארץ-ישראל צריך להתחיל מהטבת היחס של תושבי ארץ-ישראל לעבודה עצמית על הקרקע... מאיזה צד שנשקיף על זה דרושים לנו אנשים ודרושה עבודה." א.ד גורדון".
דיון
שאלות מנחות
1. האם גם היום יש חשיבות לעבודה עברית ואם כן מה עושים עם זה?
2. האם לדעתכם עבודה עוד קימת?
3. האם זה מתאים לחיים המודרניים (האם זה היה תקופתי)?
שאלות מנחות
1. האם גם היום יש חשיבות לעבודה עברית ואם כן מה עושים עם זה?
2. האם לדעתכם עבודה עוד קימת?
3. האם זה מתאים לחיים המודרניים (האם זה היה תקופתי)?
