חייב אדם ללמד את בתו תורה!
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
דף הלימוד עוסק בשאלת הדרת נשים מידע. נעיין בשורשי האיסור ללמד נשים תורה, ונתמקד בדעת המיעוט המחייבת לימוד כזה. מהעיון ההלכתי שעוצב בבית המדרש הגברי נעבור לנקודת מבט נשית על סוגיית השכלת נשים, כפי שמובאת בספרה של ווירג'יניה וולף, 'חדר משלך'.
אינה מספקת לשתות,
עד שפניה מוריקות, ועיניה בולטות, והיא מתמלא גידים;
והן אומרין הוציאוה הוציאוה, שלא תטמא את העזרה.
אם יש לה זכות, הייתה תולה לה:
יש זכות תולה לה שנה אחת, יש זכות תולה שתי שנים, יש זכות תולה שלוש שנים.
מכאן אמר בן עזאי,
חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה;
רבי אליעזר אומר, המלמד את בתו תורה, מלמדה תפלות.
רבי יהושע אומר, רוצה אישה בקב ותפלות, מתשעה קבין ופרישות.
She had barely finished drinking when her face turns yellow, her eyes protrude and her veins swell. And [those who see her] exclaim, “Remove her! Remove her, so that the temple-court should not be defiled”. If she had merit, it [causes the water] to suspend its effect upon her. Some merit suspends the effect for one year, some merit suspends the effects for two years, and some merit suspends the effect for three years. Hence Ben Azzai said: a person must teach his daughter Torah, so that if she has to drink [the water of bitterness], she should know that the merit suspends its effect. Rabbi Eliezer says: whoever teaches his daughter Torah teaches her lasciviousness. Rabbi Joshua says: a woman prefers one kav (of food) and sexual indulgence to nine kav and sexual separation. He used to say, a foolish pietist, a cunning wicked person, a female separatist, and the blows of separatists bring destruction upon the world.
דיון
שאלות לעיון
  • מה יכולים להיות שני המובנים של המילה 'תורה' במשנה?
  • איזו "זכות תולה לה", בהתאם לכל מובן?
  • מה יכולים להיות שני המובנים של המילה 'תפלות'? (ראו רמז בדברי רבי יהושע)
  • על מי מגן בן עזאי בדבריו? ועל מי מגן רבי אליעזר?
  • מהו שורש המחלוקת בין רבי אליעזר לבן עזאי?
  • שימו לב להקשר שבו נאמרו הדברים. מה ההבדל במשמעות אם ההלכה נאמרת בהקשר של לימוד תורה או בהקשר של דיון על הסוטה?
דיון
קראו את הלכות יא-טו מתוך הלכות לימוד תורה, ושימו לב להדגשת מצוות לימוד תורה. למי היא מכוונת בדברי הרמב"ם?
הלכות תלמוד תורה
יא כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים--חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א,ח).
יב גדולי חכמי ישראל--היה מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים, ומהם סומין. ואף על פי כן היו עוסקין בתורה, ביום ובלילה; והם מכלל מעתיקי השמועה, איש מפי איש מפי משה רבנו. יג עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה--עד יום מותו, שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כול, ימי חייך" (דברים ד,ט); וכל זמן שלא יעסוק בלימוד, הוא שוכח.
יג וחייב לשלש את זמן למידתו: שליש בתורה שבכתב; ושליש בתורה שבעל פה; ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, וידין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שיידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה--ועניין זה, הוא הנקרא תלמוד. יד כיצד: היה בעל אומנות--יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע: אותן התשע--קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב; ובשלוש, בתורה שבעל פה; ובשלוש, מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן; ופירושן, בכלל תורה שבעל פה; והעניינות הנקראין פרדס, בכלל התלמוד.
טו במה דברים אמורים, בתחילת תלמודו של אדם; אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב, ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה--יקרא בעיתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה, כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה, וייפנה כל ימיו לתלמוד בלבד, לפי רוחב ליבו ויישוב דעתו.
טז אישה שלמדה תורה, יש לה שכר; אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו, אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו. ואף על פי שיש לה שכר, ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה: מפני שרוב הנשים, אין דעתן מכוונת להתלמד, והן מוציאין דברי תורה לדברי הבאי, לפי עניות דעתן.
יז אמרו חכמים, כל המלמד את בתו תורה, כאילו לימדה תפלות. במה דברים אמורים, בתורה שבעל פה. אבל תורה שבכתב, לא ילמד אותה לכתחילה; ואם לימדה, אינו כמלמדה תפלות.


מושגים
  • הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".
Every man in Israel is obliged to study the Torah, whether he be poor or rich, whether he be physically healthy or ailing, whether he be in full vigor of youth or of great age and weakened vitality; even if he be dependent upon alms for his livelihood, or going around from door to door begging his daily bread, yea, even he who has a wife and children to support is obliged to have an appointed time for the study of the Torah, both during the day and at night, for it is said: "But thou shalt meditate therein day and night" (Joshua, 1.8.).9Yoma, 35a; Menahot, 99b. G. G. Some of the great scholars in Israel were hewers of wood, some of them drawers of water, and some of them blind: nevertheless they engaged themselves in the study of the Torah by day and by night. Moreover, they are included among those who translated the tradition as it was transmitted from mouth of man to mouth of man, even from the mouth of Moses our Master. Until what age in life is one obliged to study the Torah? Even until the day of one's demise; for it is said: "And lest they depart from thy heart all the days of thy life" (Deut. 4.9.) Forsooth, as long as one will not occupy himself with study he forgets what he did study.10Kiddushin, 29b. G. One is obligated to divide his time of study by three; one third for the study of Holy Writ, one third for the study of the Oral Torah, and one third for thinking and reflecting so that he may understand the end of a thing from its beginning, and deduct one matter from another, and compare one matter to another, and reason out by the hermeneutical rules in which the Torah is expounded to the end that he may know which are the principal rules and how to deduct therefrom that which is forbidden and that which is permitted, and other like matters which he studied from oral tradition. This subject of study is called Gemara.11Ibid. 30a; Abodah Zarah, 19b. C. For instance? If one was a craftsman and engaged himself three hours daily to his work and to Torah nine hours, of those nine hours he should devote three hours to the study of Holy Writ, and three hours to the Oral Torah and the last three hours to mental reasoning, to deduct one matter from another. Matters pertaining to tradition are included in Holy Writ, but their oral explanation is included in Oral Torah. The subjects designated as Pardas12Vineyard, Works of the Chariot, Cosmogony, Metaphysics etc. G. are included in the Gemara. These rules are spoken of man's beginning of study, but when he matures in wisdom and has no need either for further study of Holy Writ or for continuous devotion to the study of Oral Torah, he should read Holy Writ and traditional matters at appointed times merely so as not to forget any matter pertaining to the laws of the Torah, and turn his attention to a continuous study of Gemara, of course, in proportion to the broadness of his heart and peacefulness of his mind.13Abodah Zarah, 19b. G. A woman who studied the Torah has a reward coming to her but it is incomparable to the reward of a man because she was not commanded to do so, and whosoever does something which is not mandatory upon him to perform receives not a hire equal to the hire of him who is commanded to perform it but less than he. And, although she has a reward coming the sages commanded that a man shall not instruct his daughter in the Torah, because most women have no set mind to be instructed therein, but, on the contrary, are apt to divert matters of the Torah to nonsensical matters, of course, in proportion to the inferiority of their mind. The sages said: "Whosoever instructs his daughter in Torah does no better than if he instructed her in matters of profanity." (Sotah, 21b). These matters are thus spoken of only concerning the Oral Torah, but respecting Holy Writ it is best not to begin to instruct her therein but if he did instruct her it is not as if he instruct her in profanity.14Abodah Zarah, 3b; Kiddushin, 31a. C.
דיון
שאלות לעיון
  • על פי הלכות טז-יז, האם הרמב"ם ממשיך את בן עזאי או מתנגד לדבריו?
  • מדוע לדעתכם 'נעלמו' דברי בן עזאי ונשכחו?
וירג'יניה וולף, חדר משלך, משכל הוצאה לאור, 2004, עמ' 17-18
חדר משלך
.... אבל כאן כבר הייתי ממש בפתח הספרייה עצמה. נראה שפתחתי את הדלת, כי בו-ברגע הופיע, כמו מלאך שומר החוסם את הדרך בגלימה שחורה במקום בכנפיים צחורות, ג'נטלמן כסוף, חביב, מוחה, שהביע בקול חרישי את צערו, בזמן שהורה לי לסגת, על כך שמותר לגברות להיכנס לספרייה אך ורק בליווי מרצה מן המכללה, או כשהן מצוידות במכתב הפניה. הספרייה המהוללת ספגה קללה של אשה, אבל הספרייה המהוללת אדישה לזאת לחלוטין. הבניין המכובד והשלו, כל אוצרותיו נעולים ומוגנים בחובו, ממשיך לישון בשאננות מדושנת, וימשיך, ככל הנוגע לי, לישון כך לנצח. לעולם לא אעיר את ההדים האלה, לעולם לא אבקש להתקבל בשעריו, כך נדרתי בזמן שירדתי במדרגות בכעס.
דיון
שאלות לעיון
  • האם נטרקה בפניכן אי-פעם דלת? מה הרגשתן? האם החלטתן שלא לשוב למקום או לסיטואציה, או ניסיתן להיכנס בדרך אחרת?
  • האם "הספרייה" הייתה אדישה להחלטתכן זו?
  • האם ישנו קשר בין הסיטואציה המתוארת כאן, לבין הלכות תלמוד תורה שראינו בדברי הרמב"ם? מה דומה? מה שונה?
וירג'יניה וולף, חדר משלך, משכל הוצאה לאור, 2004, עמ' 124
נשים צעירות, הייתי אומרת לכן, כאן מתחיל הסיכום המחייב תשומת-לב, בורותכן מחפירה בעיני. מעולם לא הגעתן לתגלית חשובה בתחום כלשהו. מעולם לא זיעזעתן אימפריה או הובלתן צבא לקרב. מחזותיו של שיקספיר לא נכתבו על ידיכן, ומעולם לא הצגתן בפני שבטים ברבריים את ברכותיה של ציוויליזציה. מהו התירוץ שלכן? אתן יכולות אומנם להצביע על הרחובות והכיכרות והיערות ברחבי כדור-הארץ, המלאים בני אדם שחורים ולבנים ושחומים כקפה, שחייהם מוקדשים למסחר, ליוזמה ולאהבה, ולומר שהייתן עסוקות בדברים אחרים. ילדנו וגידלנו ורחצנו ולימדנו, עד גיל שש או שבע שנים, את אלף שש-מאות עשרים ושלושה מיליוני האדם הקיימים כיום, על פי הסטטיסטיקה, ועבודה זו, גם אם חלק מהנשים זכו לעזרה, גוזלת זמן. יש בכך מן האמת – לא אכחיש זאת. אבל האם יורשה לי להזכיר לכן כי היו באנגליה לפחות שתי מכללות לנשים מאז שנת 1866; ולאחר 1880 ניתנה לנשים נשואות זכות חוקית מלאה על רכושן ורווחיהן; וב-1918 – לפני עשר שנים תמימות – ניתנה לחלק מהן זכות הצבעה? והאם יורשה לי להזכיר לכן שרוב המקצועות גם הם פתוחים בפניכן כבר עשר שנים כמעט? כאשר מביאים בחשבון זכויות כה מרחיקות לכת ופרק זמן כה נכבד מאז שנשים החלו ליהנות מהן, ומוסיפים לכך את העובדה שישנן כרגע לפחות אלפיים נשים המצליחות להרוויח בדרך זו או אחרת חמש-מאות ליש"ט בשנה, הרי שתיאלצו להסכים איתי כי התירוץ של חוסר הזדמנויות, הכשרה, עידוד, פנאי וכסף אינו תקף עוד.
דיון
שאלות לעיון
  • מדוע רק נשים ספורות בהיסטוריה הגיעו להישגים ידועים?
  • האם בימינו פתוחים רוב המקצועות בפני נשים?
  • האם בימינו "התירוץ של חוסר הזדמנות, הכשרה, עידוד, פנאי וכסף אינו תקף עוד"?
וירג'יניה וולף, חדר משלך, משכל הוצאה לאור, 2004, עמ' 14
כל שאוכל להציע לכן הוא דעה בעניין משני אחד - אשה חייבת שיהיו לה כסף וחדר משלה אם היא רוצה לכתוב רומנים.
דיון
שאלות לעיון
  • מהו ה'חדר משלך' וה'כסף' הנחוצים לך כדי ליצור ולהתפתח?
  • ומה ברצונך לעשות, אם יעמדו לרשותך אמצעים אלה?
דיון
דיון מסכם
  • אילו שינויים התחוללו בעולם כתוצאה מכניסת הנשים ל'ספרייה'?
  • אילו שינויים התחוללו ויתחוללו לדעתכם כתוצאה מכניסת נשים לבית המדרש?