הדרה חברתית
הדף מאת: ממזרח שמש / בית המדרש ממזרח שמש
עוני נתפס בדרך כלל כחסך חומרי, אולם הוא גם עניין של הדרה חברתית, המרחיקה ודוחקת את העניים לשולי החברה עד שהם הופכים לבלתי נראים. מהי בדיוק הדרה חברתית וכיצד ניתן למנוע אותה? בלימוד זה נברר שאלות אלו ואחרות באמצעות שירים של אלברט עמר ושל כנסיית השכל, מסכת ביכורים במשנה, מסכת מועד קטן בתלמוד הבבלי, תקנות ופירושים של הרב רפאל ברדוגו וביקורת על החינוך מאת חגית גור.
פתיחה
דניאלה כרמי, שקוף, לחן: אלברט עמר ואלדד לידור, ביצוע: אלברט עמר, מתוך האלבום: "שקוף" של אלברט עמר, הד ארצי, 1990
שקוף/ דניאלה כרמי
מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף
הן דרכך רואים, אתה לא נראה
יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף
כן, הם עושים אותך שקוף מהתחלה

בן עשר נחתת מצפון אפריקה
והרי לא קוף אתה, אלא אדם
למדבר אתה נזרק, אומרים: זהו ביתך
ומן הגוף הולך אוזל הדם...

זה לא עניין של קושי, גם לא של פרנסה
עניים הן יש בכל מקום לרוב
אתה פשוט שקוף כי הם עושים אותך כזה
וזה עניין של חוסר צבע טוב

מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף...

נזרק מבית הספר, מורחק לפנימייה
וממוסד דתי לישיבה
שקוף כמו נהר, הם לא רואים אותך
מחליק בין הדפים של תלמודך

מביט בך אביך, עיניו מעורפלות
גם הוא אותך הפסיק מזמן לקלוט
שוקע בעצמו ולא מוצא דבר
כי גם דרכו אפשר עכשיו לראות

מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף...

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
יורם חזן ורן אלמליח, איך זה מרגיש, (לחן: יורם חזן ורן אלמליח, ביצוע: כנסיית השכל), מתוך האלבום: "ידיים למעלה", NMC, 2004
איך זה מרגיש/ כנסיית השכל
איך זה מרגיש אין עתיד באופק
אין מקום שיש סיבה טובה
להיות פה איך זה מרגיש
להיות תמיד בצד אף פעם לא באמצע
אף פעם לא קרוב...
קרוב מספיק לא לקחת חלק
איך זה מרגיש ואין לי חלום...

(פזמון):
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע אין לי חלום
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע...
© כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • האם חשתם אי פעם שקופים, בלתי נראים, בצד, לא לוקחים חלק? מתי ובאילו נסיבות?
  • האם חוויית ההדרה מוכרת לכם באופן אישי? האם חשתם אי פעם מודרים מקבוצה, ממקום, או מפעילות שבה רציתם להשתתף?
לימוד בחברותא
בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא, וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא, התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע.

מילים
  • נמנעו מלהביא - אלה שלא ידעו לקרוא, הפסיקו להביא ביכורים ולהגיע לטקס.
Originally all who knew how to recite would recite while those who did not know how to recite, others would read it for them [and they would repeat the words]. But when they refrained from bringing, they decreed that they should read the words to both those who could and those who could not [recite so that they could repeat after them].
תנו רבנן: בראשונה היו מוליכין בבית האבל: עשירים - בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים - בסלי נצרים של ערבה קלופה. והיו עניים מתביישים. התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה, מפני כבודן של עניים.
תנו רבנן: בראשונה היו משקין בבית האבל, עשירים - בזכוכית לבנה, ועניים בזכוכית צבועה, והיו עניים מתביישין. התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה, מפני כבודן של עניים.
בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים, מפני שהיו מושחרין פניהן מפני בצורת, והיו עניים מתביישין. התקינו שיהו מכסין פני הכול, מפני כבודן של עניים.
בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש, ועניים בכליכה, והיו עניים מתביישין. התקינו שיהו הכול מוציאין בכליכה, מפני כבודן של עניים.
בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין. עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.
GEMARA: The Sages taught the following baraita: At first, the meal after the burial would be brought to the house of the mourner in various ways. The wealthy would bring the meal in baskets of silver and gold, and the poor would bring it in baskets of peeled willow branches. And the poor were embarrassed, as everyone would see that they were poor.The Sages instituted that everyone should bring the meal in baskets of peeled willow branches, due to the honor of the poor. The Sages taught a similar baraita: At first, they would serve wine in the house of the mourner during the first meal after the burial; the wealthy would do so in cups made from white glass, and the poor would serve this wine in cups of colored glass. And the poor were embarrassed, as everyone would see that they were poor. The Sages instituted that all should serve drinks in the house of the mourner in colored glass cups, due to the honor of the poor. Furthermore, at first they would uncover the faces of the wealthy who passed away and cover the faces of the poor,because their faces were blackened by famine. And the poor were embarrassed because they were buried in a different manner. The Sages instituted that everyone’s face should be covered, due to the honor of the poor. Additionally, at first the wealthy would take the deceased out for burial on a dargash, and the poor would take the deceased out on a plain bier made from poles that were strapped together, and the poor were embarrassed. The Sages instituted that everyone should be taken out for burial on a plain bier, due to the honor of the poor. Similarly, at first they would place incense under the beds of those who died with an intestinal disease, because the body emitted an especially unpleasant odor. And those who were alive with an intestinal disease were embarrassed when they understood that they, too, would be treated in this manner after their death, and that everyone would know the cause of their death. The Sages instituted that incense should be placed under everyone, due to the honor of those with an intestinal disease who were still living. Moreover, at first they would ritually immerse all the utensils that had been used by women who died while menstruating, which had thereby contracted ritual impurity. And due to this, the living menstruating women were embarrassed. The Sages instituted that the utensils that had been used by all dying women must be immersed, due to the honor of living menstruating women. And, at first they would ritually immerse all the utensils that had been used by zavin, men suffering from gonorrhea, who died, as the utensils had thereby contracted ritual impurity. And due to this the living zavin felt embarrassed. The Sages instituted that the utensils that had been used by all men must be immersed, due to the honor of the living zavin. Likewise, at first taking the dead out for burial was more difficult for the relatives than the actual death, because it was customary to bury the dead in expensive shrouds, which the poor could not afford. The problem grew to the point that relatives would sometimes abandon the corpse and run away. This lasted until Rabban Gamliel came and acted with frivolity, meaning that he waived his dignity, by leaving instructions that he be taken out for burial in linen garments. And the people adopted this practice after him and had themselves taken out for burial in linen garments. Rav Pappa said: And nowadays, everyone follows the practice of taking out the dead for burial even in plain hemp garments [tzerada] that cost only a dinar.
תקנות נגד מותרות משנת תקס"ו [1806], רפאל ברדוגו, תקנה יט'
צמצום הוצאות לסעודת המילה וזבד הבת: מנהג היה פשוט שבסעודת מילה וזבד הבת מחלקים לאנשים המצויים מיני מתיקה, וביטלנו זה ביטול גמור, כי הוא צער גדול לבעלי בתים ויוצא מזה מחלוקת בין איש לאשתו, ובפרט כשהם צריכים ומתביישים. ותודה לה' נתקיים הדבר זה כמה שנים.
צמצום הוצאות לשבתות של שמחה: עוד מנהג היה מכמה וכמה שנים שהיו שולחים בשבתות של שמחה בשר וביצים. יש שולח כ"ד ביצים, ויש שולח יותר, ובעלי השמחה שולחים מעקודא [=פשטידת] ביצים ובשר. והכרזנו וביטלנו זה שלא ישלחו כי אם חמישה ביצים דווקא, ושמחו כל בעלי בתים וכל הבעלי השמחה היה להם נחת לזה ולזה.

מושגים
  • הרב רפאל ברדוגו - (1882-1747)הידוע בכינוי "המלאך רפאל" מגדולי חכמי מרוקו; פוסק, מתקן תקנות, דרשן, ומגדולי הרבנים במאה השמונה-עשרה. חיבר ספרים רבים, בהם "שו"ת משפטים ישרים", "תורות אמת" על השולחן ערוך, ועוד.
דיון
  • מהו העיקרון המשותף לתקנות במשנה ולתקנותיו של ר' ברדוגו?
  • כיצד ניתן ליישם עיקרון זה במציאות החברתית של ימינו?
  • האם, לדעתכם, התקנות המובאות כאן מתקנות את מצב ההדרה, או להפך – משמרות אותו?
פירוש הרא"ש, מסכת מגילה, פרק ג, סימן א'
ומה שנהגו האידנא ששליח ציבור קורא, היינו שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות, כדתנן גבי ביכורים: בתחילה מי שיודע לקרות קורא, ומי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא מחמת הבושה, התקינו שיהו מקרין את הכול. ואין הדמיון נראה לי, דהתם נמנעו מלהביא בכורים, ועברו על מה שכתוב בתורה. אבל הכא בקיאין יקראו, והאחרים ימנעו, ומחמת הבושה יתנו לב ללמוד הפרשה. אלא נראה הטעם, לפי שאין הכל בקיאין בטעמי הקריאה, ואין הציבור יוצאין בקריאתו, והוא בעיניו כיודע, ואם לא יקראוהו בתורה אתי לאינצויי עם שליח ציבור, לכך תיקנו שיקרא שליח ציבור, שהוא בקי בקריאה.

מושגים
  • הרא"ש, רבנו אשר בן יחיאל - (1250-1327) מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית. יצירתו החשובה ביותר נקראת "פסקי הרא"ש" ובה מובא סיכום מוסמך של כל הלכה מתוך בירור יסודי של דעות הראשונים, חכמי צרפת ואשכנז וחכמי ספרד, ומתוך הכרעה עצמית בכל הדינים השנויים במחלוקת.
חגית גור בשיתוף רוברטו ברות', "הוויכוח על שיטות הוראת הקריאה בראייה של הפדגוגיה הביקורתית", אי שוויון בחינוך (בעריכת דפנה גולן-עגנון), בבל, ישראל 2004, עמ' 103-130
הויכוח המתנהל עכשיו על שיטות הקריאה הוא ויכוח עקר, משום שבכל השיטות ילדים עניים נכשלים. הויכוח הזה [על שיטת קריאה זו או אחרת] מונע התבוננות ודיון במנגנונים הדוחקים ילדים שחיים בשולי החברה למסלולים הנמוכים של החינוך. החינוך כפי שהוא מובנה היום אינו נותן הזדמנות שווה בלימודים לילדים מקבוצות חברתיות שונות: בנות, ילדים ערבים, ילדים ממעמדות נמוכים, אתיופים, ילדי זרים, ילדי מהגרים. שאלת השיטה של הוראת הקריאה וראשית הקריאה היא רק מרכיב אחד במכלול המרכיבים היוצרים ריבוד קבוצתי ומעמדי במערכת החינוך. זהו ריבוד "שקוף", בלתי-נראה, לא תמיד ברור איך הוא נעשה, והוא אינו אלא חיקוי של הריבוד הכללי בחברה הבוגרת.
בשם הויכוחים המדעיים כבר הוכחו בעבר טענות אבסורדיות רבות... למשל, שילדים שמשוחחים אתם בארוחת ערב משפחתית מגיעים להישגים גבוהים יותר בקריאה מאשר ילדים שלא משוחחים אתם בארוחת הערב. אלה ממצאים בעייתיים כי הם מנותקים מהקשר חברתי. בטענה זאת, למשל, מונחת הנחת היסוד שכל הילדים סועדים ארוחת ערב, ועוד עם כל בני המשפחה. אני כלל לא בטוחה שהכללה זו נכונה לגבי חצי מליון הילדים בישראל שנמצאים מתחת לקו העוני. היא בוודאי אינה נכונה לגבי ילדים שאין להם שולחן ואוכל על השולחן. מחקרים על שיטות הוראה ממקמים את הגורמים לכישלונות של ילדים מקבוצות מדוכאות בשיטה, ולא במערך הכוחות ובדיכוי החברתיים, ובזה הם מטשטשים את המציאות הפוליטית שגורמת באמת להבדלים... המערכת משקיעה בלימוד תכנים הגמוניים שאין להם הד בחייהם של ילדים מקבוצות שוליים. המסר המובלע שהיא מוסרת להם הוא שהעולם שלהם אינו מעניין, אינו נראה לעין, צריך להתבייש בו ולשאוף לעולם אחר.
© כל הזכויות שמורות להוצאה ולמחברים
דיון
  • מה ההבדל בין קריאת פרשיית ביכורים לבין הקריאה בתורה, על פי הרא"ש?
  • מהם מנגנוני ההדרה הסמויים המתוארים בשני המקורות?
  • כיצד הם ניתנים לתיקון?
סיכום
רב פנינים, הרב רפאל ברדוגו, "כל דכפין ייתי וייכול"
וסיים ואמר, כל דכפין ייתי וייכול וכו', יען כי העני העומד על פתח יבוש ליכנס לפנים, מפאת שני דברים. אם כי יאמר: איך איכנס לפני בעל הבית אשר הוא שרוי בשמחה ובטוב לבב מרוב כול, ושולחנו מלא דשן בבשר שמן ויין משובח, ואני רש ונקלה חסר כול. והיה כראותו יתעצב אל לבו בזוכרו צרות הזמן וגלגל החוזר, ותיהפך שמחתו לאבל. טוב לי פת חרבה יוציאוה לי פתח השער, ואת הבית לא אבוא. אם מצד אחר, כי אם יהיה לפני בעל הבית מזונות פחותים בזול, לא יבוש מהיכנס. לא כן כאשר לפניו מזונות יקרים, אשר טרח ויגע בהם למלא נפשו, כי יתאווה לשולחן מלכים. יבוש העני ליכנס, כי ירע בעיני בעל הבית ליתן לו מהם. לזה, הוא נמנע. לזה אמר הנה הלילה הזה אין כי אם לחם עוני, וכבר נזכרים אנו עוניינו ועוני אבותינו, ולא ימנע העני מליכנס להעציבנו, כי עצבים אנחנו בצרות שעברו על אבותינו. ואם לסיבת לפנינו מזונות יקרים, אין זה כי אם לחם עוני, ולזה כל דכפין ייתי ויכול.

מילים
  • כל דכפין ייתי וייכול - כל הרעב יבוא ויאכל, מתוך ההגדה של פסח
דף הנחיות למנחה:
הדרה.rtf