אלי אלי – על הדברים שלא ייגמרו לעולם ועל תפילת האדם

לימוד הפיוט 'הליכה לקיסריה' שכתבה חנה סנש - שיר שהפך ברבות הימים לכפיוט בסידור התפילה בבתי הכנסת הפלוראליסטיים ומעין תפילה ישראלית הנאמרת באירועי זיכרון והתכנסות. הלימוד יתמקד בדברים שהיינו רוצים שלא ייגמרו לעולם, במושג 'תפילת האדם' ובשני ביצועים שונים של הפיוט, המבטאים, כל אחד בדרכו, את תפילת האדם.

חנה סנש, הליכה לקיסריה, (שירים ופרקי יומן), הוצ' הקיבוץ המאוחד, 2005
הליכה לקיסריה
אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.

הסברים

• תיאור כללי של הפיוט וייחודו: .
  השיר 'הליכה לקיסריה' נכתב על ידי"י חנה סנש בהיותה חברה בקיבוץ שדות- ים, זמן קצר לפני שיצאה צאתה כצנחנית בשליחות לאירופה הכבושה - שליחות שממנה לא שבה.
  הפיוט הולחן על ידי"י דוד זהבי והפך למורשתה הרוחנית של הכותבת ולביטוי לרוח האדם שפיעמה בה, בעיקר לנוכח האימה והרשע ששטפו את העולם באותם הימים. בניגוד לסגנון השירי המקובל בתקופת טרום שלפני קום המדינה, שהעמיד במרכז את החברה והלאום והשאיפות הלאומיות הציוניות - השיר זה מתמקד ביחיד ובתפילתו האישית- האוניברסאלית; זאת בתקופה בה רוב השירים התמקדו בחברה ובלאום ובשאיפות לאומיות-ציוניות.
  השיר 'הליכה לקיסריה' מרגש עד היום, מקובל ומושמע, כשבעים שנה לאחר כתיבתו, והוא עדיין השיר המושמע ביותר ביום השואה בישראל.
  מבוסס על תוך ויקיפדיה - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%94]
  
  

פרקי דרבי אליעזר, פרק ל"ד
שישה דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואין קולן נשמע, ואלו הן:
בשעה שכורתין את עץ האילן שהוא עושה פרי,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע;
ובשעה שהנחש מפשיט את עורו,
הקול יוצא מסוף העולם עד סופו ואין הקול נשמע;
ובשעה שהאישה מתגרשת מבעלה,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע;
ובשעה שהאישה עם בעלה בעילה ראשונה,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע;
ובשעה שהוולד יוצא ממעי אימו,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע;
ובשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע.

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת
דַּע כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא עוֹלָם מָלֵא. וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּמְדַבֵּר דִּיבּוּרי הַתְּפִלָּה אֲזַי הוּא מְלַקֵּט צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִים נָאִים אַחַת לְאַחַת עַד שֶׁעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אַחַת, וְכֵן הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כַּמָּה וְכַמָּה אֲגֻדּוֹת יָפִים וְנָאִים.

זלדה שניאורסון-מישקובסקי, שירי זלדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1985
קדושת השם / זלדה
בְּמַלְכוּת הַשְׁקִיעָה אֲפִילוּ קוֹץ מֵפִיק נֹגַהּ.

פִּתְאֹם נְמוֹגִים כְּתָרִים

וְקוֹץ חוֹזֵר לִהְיוֹת קוֹץ

וְהַר שָׁב לְגָלְמִיוּתוֹ,

נֶחְשְׂפָה מִדַת הַדִין

מְבַצְבֵּץ שֶׁלֶד הַיְקוּם.

אַךְ אֵינֶנוּ מֵתִים מִפַּחַד

כִּי מַגִיעַ חֶסֶד הַלַיְלָה

וְהַנֶפֶשׁ מַמְרִיאָה לְהַשָׂגָה חֲדָשָׁה

שֶׁל הַבּוֹרֵא

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il

אמיר גלבע, כחולים ואדומים, ת"א 1963, עמ' 153
תפילה כיריעת פלאים / אמיר גלבע
תְּפִלָּה כִּירִיעַת פְּלָאִים פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי מֶרְחָב עָצוּם וְהִיא אֶת לִבִּי רוֹצָה לחֹן.

עִמָּהּ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלֵּיל אֲנִי עוֹרֵךְ קְרָב עָצוּם

לְהוֹכִיחָהּ כִּי אֵין זֶה לָהּ מָקוֹם נָכוֹן.

וּכְבָר כָּל הַחֲרוּזִים הַנְּבֻכִים בְּעֵינָם קָרְצוּ

לָעֵטי הָרָכוּן עַל נְיָר לְבָרְכוֹ

עַד פִּתְאֹם מֵעֲבָרִים רוּחוֹתַי הִתְפָּרְצוּ

וּצְחוֹק מוֹלֵךְ הֵאִיר דְּמָעַי

כִּי שִׁיר הֵחֵל לִבְכּוֹת.

תְּפִלָּה כִּירִיעַת פְּלָאִים פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי מֶרְחָב עָצוּם

וְהִיא אֶת לִבִּי רוֹצָה לָחֹן.

לָכֵן רַגְלֵי אֵל רָחוֹק מְאֹד פָּרְצוּ

וּכְבָר טַל הַרְבֵּה שָׁתוּ עֵינַי וּכְבָר מִטַּל הַרְבֵּה עֵינַי לַחוֹת.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il