צירוף מחללי שבת למניין: עיון בשו"ת של רבי חיים דוד הלוי

במפגש זה נעיין בשו"ת של רבי חיים דוד הלוי העוסק בשאלת צירוף יהודים שאינם שומרים שבת למניין. עיון בשו"ת מלמד על תהליך פסיקת ההלכה ועל הערכים המתנגשים המונחים בפני הפוסק, ודרכם מוצג עולמו הרוחני הייחודי של רבי חיים דוד הלוי.

תשובת רבי חיים דוד הלוי, 'צירוף מחללי שבת למניין', עשה לך רב, ה, עמ' סט, הוצאת ח"ד הלוי
לפני שנתיים החל אבי להתפלל בבית הכנסת... שהיה סגור זמן מה מחוסר מתפללים. ומאז החל אבי להתפלל שם כחזן וקורא בתורה התאפשר בדוחק קיום מנין קבוע בשבתות... ויש לאבי סיפוק אישי גדול מזה... וחשוב לו מאוד להתפלל שם בשבת. בעייתי היא מאחר שלצערנו הרב מנין המתפללים שם בשבת מונה כששה-שמונה מתפללים דתיים קבועים, והשאר לא דתיים ומחללי שבתות, ולעניות דעתי יהודי לא דתי לא יכול להשלים מנין. אבי בקשני לבוא לשם להשלים מנין... וכך מוטלת עלי מצוות כבוד אב, אולם מאידך... אין אני מרגיש טוב מבחינה הלכתית כשאני יודע שמנין זה משלימים אותו לא דתיים, והייתי דוחה את אבי והוא היה כועס עלי. לי חשוב להתפלל באווירה רוחנית יותר... אבי הציע לשלוח השאלה לרב... ואם לא טוב מבחינה הלכתית להתפלל במקום כזה... אז גם הוא יפסיק... ויתכן שבית הכנסת ייסגר שוב מחוסר מתפללים... אני תלמיד ישיבה... ונמצא בבית אחת לארבע שבתות...

הסברים

• מניין= קבוצה של עשרה יהודים שהתקבצו יחד לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות. אנשים אלו חייבים להיות מבוגרים – החל מגיל שלוש עשרה. לדוגמא, המניין נדרש לאמירת "קדיש" (בתפילה ובשאר טקסי דת - קבורה, אבלות ועוד), "ברכו" ו"קדושה" (בתפילה). על פי ההלכה אישה לא יכולה להצטרף למניין גברים מטעמי צניעות וכן משום שהיא פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא ואיננה יכולה להוציא ידי חובת מניין גבר שמחויב במצוות ממין אלו (שכן ביהדות יש כלל על פיו לא יכול מישהו שאינו חייב במצווה מסוימת להוציא ידי חובה את החייב).

דיון

• מהי הדילמה הניצבת בפני השואל?
• אילו טיעונים ניתן להביא בעד ונגד התפילה במניין שיש בו מחללי שבת?
• אילו אתם הייתם הפוסק, על אילו ערכים הייתם מגנים?

תשובת רבי חיים דוד הלוי, 'צירוף מחללי שבת למניין', עשה לך רב, ה, עמ' סט, הוצאת הועדה להוצאת כתבי הגרח"ד הלוי
...מכל הנכתב לעיל תורה יוצאה, שהעובר עבירה אפילו אחת להכעיס אין מצטרף למניין עשרה. ואילו עבריין לתאבון, אם מחלל שבת בפרהסיא, או עובד עבודה זרה, או שכופר בדברי רבותינו זכרם לברכה, גם הוא אין מצטרף למניין עשרה, אבל בשאר עבירות אינו נפסל אלא אם כן נידוהו. מעתה בנידון שלנו ציינת בשאלתך "לא דתיים ומחללי שבת". ולפי המבואר, מחללי שבת אין לצרפם למניין עשרה.

דיון

• מדוע יש להימנע מצירוף מחללי שבת למניין?

תשובת רבי חיים דוד הלוי, 'צירוף מחללי שבת למניין', עשה לך רב, ה, עמ' סט, הוצאת ח"ד הלוי
אלא שבראותי כל תוכן השאלה, ומתוכה נראה שבפינה מרוחקת זאת אין בית כנסת, ויש כשישה שמונה שומרי תורה ומצוות הבאים להתפלל, ובין היתר מחללי שבת, ואם לא יצרפום הרי שבית הכנסת הזה ייסגר, ושומרי המצוות יפסידו תפילתם, חובה עלינו לחפש דרך להקל, שכן לא מצאתי בעניותי בדברי הפוסקים שידברו בכגון זה, וכל דבריהם הוא למקרה מסוים שחסר מניין בתפילה מסוימת ורוצים להשלים בעבריין, אבל באופן כזה שבית הכנסת ייסגר ויבוטל התמיד באחת משכונות ישראל, קשה עלי הדבר ביותר.

דיון

• מהם שני העקרונות העומדים כאן זה מול זה?

תשובת רבי חיים דוד הלוי, 'צירוף מחללי שבת למניין', עשה לך רב, ה, עמ' סט, הוצאת ח"ד הלוי
והנה מרן פסק לעניין ייהרג ואל יעבור, שבפרהסיא היינו בפני עשרה מישראל, ואמנם דעת רבים מגדולי הפרשנים היא שכל שעשרה מישראל יודעים מהעבירה, אף שלא נעשתה בפניהם ממש נקרא בפרהסיא, וכן כתב הרב שדי חמד אבל האמת היא שלשון "בפני עשרה" משמע דווקא בפניהם, וגם לשון הרשב"א שהעתיק מרן הבית יוסף היא, "ובפני עשרה צריך שיחלל". ...ואולי נסמוך בנדון שלנו על דעת המקלים שבפני עשרה דווקא כדי שלא נגרום לסגירת בית-הכנסת.

הסברים

• מרן פסק לעניין ייהרג ואל יעבור, שבפרהסיא היינו בפני עשרה מישראל= ר' יוסף קארו קבע כי המושג 'פרהסיא' משמעו שעשרה מישראל יודעים על ביצוע עבירה. (קביעה זו נלמדה בדיון של ר' יוסף קארו על שלוש מצוות 'ייהרג ובל יעבור', שיש לתת עליהן את הנפש ובלבד שלא להיכשל בהן). הרב חיים דוד הלוי מדייק בדברי ר' יוסף קארו וקובע כי המושג 'פרהסיא' שנקט דורש שיהיו לפחות עשרה אנשים שראו ממש את העברה, ולא מספיק שהם יודעים על ביצועה.
• הרב שדי חמד הרב חיים חזקיה מדיני (1833- 1905)- מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר ברוסיה ושל חברון. חיבורו "שדי חמד" הוא מעין אנציקלופדיה המרכזת תשובות להלכה יומיומית ומשלבת בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן.

דיון

• מהי משמעות המושג ההלכתי 'פרהסיה' על פי הדעות השונות?
• איזו פרשנות חדשה נותן הרב למושג זה, ותוך איזו מוטיבציה נובעת פרשנותו?

תשובת רבי חיים דוד הלוי, 'צירוף מחללי שבת למניין', עשה לך רב, ה, עמ' סט, הוצאת ח"ד הלוי
[...] זאת ועוד כסניף להיתר נוסיף, שמחלל שבת בפרהסיא שנפסל מלהצטרף למניין עשרה, היינו דווקא בזמנים הראשונים שידעו והעריכו חומר האיסור וגם רוב העולם הקפידו על שמירת שבת כהלכתה, והפורץ גדר נפסל. מה שאין כן בזמנינו שעינינו רואות וכלות ריבוי חילולי שבת, ורוב רובה אינם יודעים ואינם מבינים חומרת האיסור. בוא וראה שבאים הם לבית הכנסת ומתפללים וקוראים בתורה, ולא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו לאחר מכן לחלל השבת. ואולי שעל כגון אלה שהם כתינוק שנשבה. ובצירוף הנכתב לעיל, לא נחמיר ביותר כדי שלא נגרום לסגירת בית הכנסת.

דיון

• כיצד תופס הרב חיים דוד הלוי את החילוניים בימינו, ומה דעתכם על כך?

תשובת רבי חיים דוד הלוי, 'צירוף מחללי שבת למניין', עשה לך רב, ה, עמ' סט, הוצאת ח"ד הלוי
והנה לגביך יש גם מצוות כיבוד אב, שאתה גורם לו נחת רוח בלכתך להתפלל איתו בית-הכנסת זה.
אלא שיש לך גם מצווה לזכות את הרבים המתפללים שם שלא ייסגר בית-הכנסת. ואולי קדושת המקום והתפילה תשפיע עליהם רוח טהרה וקדושה, ויחזרו בתשובה, והלא בתקופה של תשובה אנו חיים.

מושגים

• הרב חיים דוד הלוי (1924–1998) - רב, פוסק והוגה דעות. כיהן כרב הראשי של תל אביב-יפו וכרב הספרדי הראשי של ראשון לציון. נודע ברבים בזכות ספרו "שולחן ערוך – מקור חיים". זוכה פרס ישראל לספרות תורנית.

דיון

• על אילו ערכים מבקש הרב להגן בפסיקתו, ועם אילו ערכים היא מתנגשת?