סוכות- חג האסיף, באומנות ובמקרא.

בדף הלימוד נתמקד בשמו הנוסף של חג סוכות- חג האסיף. מהו אסיף? מדוע האיכר שמח באוספו את היבול? כיצד בימים עברו אספו מן השדה ומה אפשר ללמוד מכך?

מתוך המקרא
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-ה', שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹוקיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה', שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, ה' אֱלֹוקיכֶם. מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶת-מֹעֲדֵי ה', אֶל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל.
(ויקרא כ"ג ל"ט- מ"ג)

וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.
(שמות כ"ג, ט"ו)
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ
(דברים ט"ז, י"ג)

הסברים

• שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות, ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים
  (רש"י בפירושו לפסוק ט"ו מספר שמות פרק כ"ג)

מילים

• יקב- - הוא מתקן שבו פירות (בדרך כלל ענבים) מעובדים ליין.
• גורן- - מקום ששימש בעבר לריכוז החיטה על מנת לבצע בה דישה. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את הלחם, מהמוץ ומן התבן.

דיון
דיון

נקרא את הפסוקים

נשאל, לחג סוכות שם נוסף- מהו? מדוע?

נעמוד על כך כי חג סוכות נקרא גם חג האסיף כי זה הזמן בשנה בו החקלאים, עובדי האדמה סיימו לאסוף מהשדות ומהכרמים את היבול.

נשאל, מדוע זה כל כך חשוב שאפילו ציינו את זה בשמותיו של חג סוכות?

נחשוב על הסיפוק שאנו מרגישים כאשר בסוף היום סיימנו לאסוף את כל המשחקים ולסדר את הגן, או כאשר אנו אוספים בחצר את המשחקים. כמה קשה לנו ואין חשק בהתחלה. אבל בסוף אנו שמחים במעשה ידינו ומלאים סיפוק מהסדר והנקיון. כך גם החקלאים- לאחר עבודת האיסוף הקשה בימים החמים של הקיץ שמחים שהשלימו את המשימה.

דיון
דיון ופעילות

נבקש מהילדים להתבונן בתמונה, נשאל- מה הם רואים?

נעמוד על כך כי זוהי תמונה מימים עברו. בטרם היו טרקטורים ובני האדם עשו את כל עבודות השדה בעצמם.

בתמונה אנו עדים לאיסוף היבול. כנראה חיטה או שעורה.

נשאל את הילדים, כיצד הם מתרשמים מן התמונה- האם טוב לפועלים? מה הם מרגישים?

נעמוד על כך כי אנו רואים קשר מבורך והרמוני בין אדם לאדמה ובין בני האדם לבין עצמם, כפי שמתבטא בקו המעוגל של האלומות, הגבעות, הגווים הכפופים, הצמחייה והנוף בכללותו יוצרים תחושה של שלמות והרמוניה.

נדגיש את העובדה כי בזמן אסיף תמיד נדרשו הרבה פועלים למלאכה, כי בעל השדה לא יכול לאסוף לבדו כמות כזו. ולכן הציבור התאגד יחד וכולם עזרו זה לזה בשדותיהם.

הילדים יצרו תמונת אסיף משלהם בהשראת התמונה הנלמדת.

אפשרות נוספת: נמחיז את התמונה בהשתתפות הילדים ובליווי מוזיקלי. הדמויות יוכלו לדבר זו עם זו ולספר איך הן מרגישות.

מילים: שרה לוי תנאי
חג אסיף

מילים: שרה לוי תנאי
לחן: משה רפפורט
חג אסיף, חג אסיף
כן ירבה וכן יוסיף.

בשדה חלף קציר,
ובכרם תם בציר
ועתה עם בוא הסתיו
חג אסיף, נחוג בשיר.

חג אסיף...

ליוגב ולאיכר
שנת שלום ושנת מטר.
ועמל בכל פינה
שי לחג אסיף רינה.

חג אסיף...
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il

דיון
פעילות

נקריא את מילות השיר

נבאר מילים קשות: "קציר", "בציר", "יוגב", "איכר", "עמל"

נעמוד על כך כי הביטוי "שי לחג" הוא מתנה. והכוונה בשיר היא כי היבול הנאסף מהשדה הוא כמו מתנה לעובד האדמה.

נקשיב לשיר מספר פעמים.

נצטרף בשירה.