הדף מאת: מעגלי צדק / מעגלי צדק
בשנים האחרונות שעות העבודה הולכות ומתארכות, עובדים נתבעים להיעדר מביתם לצורך נסיעות לחו"ל למשך שהות ממושכת ולעיתים אף המשפחה כולה מעתיקה את מקום מגוריה בעקבות ההורה ועבודתו. מאפיינים אלה נובעים מסיבות שונות הקשורות בגלובליזציה, בהגדרת המימוש העצמי של האדם, בעלייה המתמדת של רמת החיים ועוד. נראה כי מעטים עוצרים על מנת לשאול מהן זכויותיו של העובד, שאמנם מקבל תגמול כספי להשקעתו אך משלם מחירים אחרים המקרינים בין היתר על היותו איש משפחה.
דפי לימוד אלה יבחנו את נקודת ההשקה בין ההתמסרות המקצועית לתפקוד המשפחתי, תוך התמקדות ביחסי הורים וילדים: מיהו דור העתיד שיהיה מורכב מילדים שגדלו ללא נוכחות עקבית של מבוגר משמעותי בבית, ומה יהיו מטרותיה, ערכיה ופניה של החברה ההולכת ומתהווה?
תעסוקה: ממקור פרנסה למימוש עצמי
חיים עמית, מתוך: הורים כבני אדם, הוצאת ספרית הפועלים, 1997
קונפליקט הנאמנות בהורות מוחרף מאוד בתקופה המודרנית...כך למשל, בחברה המודרנית, מתייחסים נשים וגברים לעבודה לא רק כאל מילוי של צורך כלכלי, אלא גם כאל אפשרות להגשמתם העצמית כבני אדם. לכן, נוטים היום גם נשים וגם גברים לראות בהתמסרות מוחלטת לתפקיד גידול הילדים עול המעכב את התפתחותם האישית בעבודה...סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אצלנו מצביע על כך שב-1970 חמישית מהמשפחות היו בנות שלושה ילדים ויותר. לאחר 25 שנה, ב-1995, פחות מעשרה אחוז מן המשפחות הן בסדר גודל כזה. גם כאשר הם מביאים ילדים לעולם, נמצאים עימהם הוריהם פחות ופחות...
במחקרים אחרים התגלה, שהזמן הכולל שהורים וילדים מבלים ביחד- בין אם הם מקדישים תשומת לב ישירה אלה לאלה, ובין אם לאו-ירד בדור אחד ב-40%! אחת הסיבות לכך היא, שהמבוגרים שוהים כיום יותר זמן בעבודה. החברה התחרותית של ימינו דורשת מעובדיה להצטיין ולהתקדם, כדי לשרוד בעולם העסקים האכזר. מה שעובד נדרש להשקיע כדי להצליח בעבודתו הוא מעבר לשעות העבודה הרגילות. עולם העבודה תובע התמסרות מלאה, פיזית ורגשית, וזו באה על חשבון ההתמסרות למשפחה...
הירידה בשהות המשותפת של הורים עם ילדיהם נגרמת לא רק בגלל השעות הארוכות יותר שההורים מבלים במקום העבודה, אלא גם בגלל יציאתן הגוברת של נשים לעבוד מחוץ לבית.. אמהות עבדו גם בעבר, אולם כיום אנו מצפים מאמהות להגשים את עצמן דרך העבודה ולא רק לעבוד.
© כל הזכויות שמורות לספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
קונפליקט הנאמנות בהורות מוחרף מאוד בתקופה המודרנית...כך למשל, בחברה המודרנית, מתייחסים נשים וגברים לעבודה לא רק כאל מילוי של צורך כלכלי, אלא גם כאל אפשרות להגשמתם העצמית כבני אדם. לכן, נוטים היום גם נשים וגם גברים לראות בהתמסרות מוחלטת לתפקיד גידול הילדים עול המעכב את התפתחותם האישית בעבודה...סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אצלנו מצביע על כך שב-1970 חמישית מהמשפחות היו בנות שלושה ילדים ויותר. לאחר 25 שנה, ב-1995, פחות מעשרה אחוז מן המשפחות הן בסדר גודל כזה. גם כאשר הם מביאים ילדים לעולם, נמצאים עימהם הוריהם פחות ופחות...
במחקרים אחרים התגלה, שהזמן הכולל שהורים וילדים מבלים ביחד- בין אם הם מקדישים תשומת לב ישירה אלה לאלה, ובין אם לאו-ירד בדור אחד ב-40%! אחת הסיבות לכך היא, שהמבוגרים שוהים כיום יותר זמן בעבודה. החברה התחרותית של ימינו דורשת מעובדיה להצטיין ולהתקדם, כדי לשרוד בעולם העסקים האכזר. מה שעובד נדרש להשקיע כדי להצליח בעבודתו הוא מעבר לשעות העבודה הרגילות. עולם העבודה תובע התמסרות מלאה, פיזית ורגשית, וזו באה על חשבון ההתמסרות למשפחה...
הירידה בשהות המשותפת של הורים עם ילדיהם נגרמת לא רק בגלל השעות הארוכות יותר שההורים מבלים במקום העבודה, אלא גם בגלל יציאתן הגוברת של נשים לעבוד מחוץ לבית.. אמהות עבדו גם בעבר, אולם כיום אנו מצפים מאמהות להגשים את עצמן דרך העבודה ולא רק לעבוד.
© כל הזכויות שמורות לספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
רונית ויסמל-מנור, ממשפחה אובדת למשפחה עובדת: שינוי המדיניות או שינוי הארגון, מתוך אתר פרלמנט נשים
יותר ויותר עובדים חווים קשיים בשילוב בין דרישות העבודה ודרישות המשפחה. הצטרפותן של נשים נשואות בכלל, ואמהות לילדים בפרט, לשוק העבודה הביא לשינויים דרמטיים במבנה המשפחה- ממשפחות שבהן הגבר הוא המפרנס היחידי והאישה מטפלת בבית ובילדים, למשפחות של שני מפרנסים... יותר מבעבר, חברות מציעות כיום סיוע אשר מיועד לעזור לעובדיהן לנהל טוב יותר את דרישות העבודה ודרישות חייהם הפרטיים. סיוע זה מכונה לעיתים "מדיניות תומכת משפחה", וכולל לדוגמה סיוע שקשור לטיפול בילדים, זמני עבודה גמישים, ועבודה מהבית.
עם זאת, הצעה של תכניות ושירותים כגון אילו, אינם ערובה לכך שהעובדים יתפסו את הארגון כ"תומך משפחה" או לכך שחייהם של העובדים יהיו פחות לחוצים. למעשה, מספר מחקרים לא מצאו קשר, או קשר חלש, בין הטבות אלה או השימוש בהן לבין קונפליקט עבודה-משפחה. אחד המחסומים הבולטים לקידומה של "מדיניות תומכת משפחה" או להפחתת האפקטיביות שלה בארגונים, הם אותם ערכים תרבותיים והנחות משורשות לגבי עבודה ומשפחה שלא נעלמו מן העולם, לפיהם האישה היא אחראית מרכזית לבית ולטיפול בילדים והגבר צריך לפרנס את המשפחה. ערכים אלו משפיעים על האופן בו עובדים ומעסיקים כאחד חושבים על חיי העבודה והמשפחה. ....
בעולם הארגוני, גם באותם ארגונים המציעים "מדיניות תומכת משפחה", מעסיקים מצפים למחויבות גבוהה ובלעדית לעבודה והשקעת רוב מרצם וזמנם של העובדים בה. ציפות אלו מה"עובד האידיאלי", למרות שאינן מתאימות יותר לחייהם של רוב העובדים, אם התאימו בכלל, מקובעות ומוטמעות בארגונים בהתנהגויות ובתרבות הארגונית. על פי הגיון זה של "הספירות הנפרדות" נוצרים לחצי זמן ומתחים בקרב העובדים אשר מקשים עליהם למלא באופן משביע רצון את מטלות הטיפול במשפחה והעבודה בשכר.
© כל הזכויות שמורות לפרלמנט נשים
womenparlament.com
יותר ויותר עובדים חווים קשיים בשילוב בין דרישות העבודה ודרישות המשפחה. הצטרפותן של נשים נשואות בכלל, ואמהות לילדים בפרט, לשוק העבודה הביא לשינויים דרמטיים במבנה המשפחה- ממשפחות שבהן הגבר הוא המפרנס היחידי והאישה מטפלת בבית ובילדים, למשפחות של שני מפרנסים... יותר מבעבר, חברות מציעות כיום סיוע אשר מיועד לעזור לעובדיהן לנהל טוב יותר את דרישות העבודה ודרישות חייהם הפרטיים. סיוע זה מכונה לעיתים "מדיניות תומכת משפחה", וכולל לדוגמה סיוע שקשור לטיפול בילדים, זמני עבודה גמישים, ועבודה מהבית.
עם זאת, הצעה של תכניות ושירותים כגון אילו, אינם ערובה לכך שהעובדים יתפסו את הארגון כ"תומך משפחה" או לכך שחייהם של העובדים יהיו פחות לחוצים. למעשה, מספר מחקרים לא מצאו קשר, או קשר חלש, בין הטבות אלה או השימוש בהן לבין קונפליקט עבודה-משפחה. אחד המחסומים הבולטים לקידומה של "מדיניות תומכת משפחה" או להפחתת האפקטיביות שלה בארגונים, הם אותם ערכים תרבותיים והנחות משורשות לגבי עבודה ומשפחה שלא נעלמו מן העולם, לפיהם האישה היא אחראית מרכזית לבית ולטיפול בילדים והגבר צריך לפרנס את המשפחה. ערכים אלו משפיעים על האופן בו עובדים ומעסיקים כאחד חושבים על חיי העבודה והמשפחה. ....
בעולם הארגוני, גם באותם ארגונים המציעים "מדיניות תומכת משפחה", מעסיקים מצפים למחויבות גבוהה ובלעדית לעבודה והשקעת רוב מרצם וזמנם של העובדים בה. ציפות אלו מה"עובד האידיאלי", למרות שאינן מתאימות יותר לחייהם של רוב העובדים, אם התאימו בכלל, מקובעות ומוטמעות בארגונים בהתנהגויות ובתרבות הארגונית. על פי הגיון זה של "הספירות הנפרדות" נוצרים לחצי זמן ומתחים בקרב העובדים אשר מקשים עליהם למלא באופן משביע רצון את מטלות הטיפול במשפחה והעבודה בשכר.
© כל הזכויות שמורות לפרלמנט נשים
womenparlament.com
דיון
מהו ערכה של העבודה בחייו של האדם המודרני?
כיצד מקרין תפקידה של העבודה כמימוש עצמי על חייהם של היוצאים לעבוד? כיצד משפיע תפקיד זה על התנהלות התא המשפחתי?
זכויותיהם של עובדים לשעות מנוחה מעוגנות בחוק. האם מתכונת ההתנהלות הנוכחית של מקומות עבודה מאפשרת את מיצוי הזכויות הללו?
מהו ערכה של העבודה בחייו של האדם המודרני?
כיצד מקרין תפקידה של העבודה כמימוש עצמי על חייהם של היוצאים לעבוד? כיצד משפיע תפקיד זה על התנהלות התא המשפחתי?
זכויותיהם של עובדים לשעות מנוחה מעוגנות בחוק. האם מתכונת ההתנהלות הנוכחית של מקומות עבודה מאפשרת את מיצוי הזכויות הללו?
חשיבות נוכחותם של ההורים עם ילדיהם
מריו מיקולינסר אטי ברנט, מתוך: מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, גליון 21, יוני 2005
תיאוריית ההיקשרות של בולבי:
J. Bowlby פסיכואנלטיקאי בריטי, הניח יסודות מוצקים לתיאורית ההתקשרות, אשר נבחנה ונחקרה באלפי מאמרים.
בטרילוגיה הקלאסית שלו התקשרות ואבדן, (שנות השבעים והשמונים) העלה בולבי את השאלה: מדוע לקשר הרגשי הראשון עם המטפל העיקרי בעת הינקות והילדות יש השפעה כה משמעותית על התפתחות האישיות? (מטפל עיקרי: בדרך כלל שני ההורים, אך לעיתים גם הסבים, אחים בוגרים או מטפלים).
בהביאו בחשבון מגוון של מקורות מקשת רחבה של תחומים, הסיק בולבי כי תחושת הביטחון הבסיסית של הפרט, ההערכה העצמית שלו והרווחה הנפשית שלו מושתתות על איכותן של מערכות היחסים החברתיות עם הדמויות המטפלות. מעבר לכך, כאשר לילד אין מערכת יחסים המשרה ביטחון ואמון בדמות המטפלת, מהלך ההתפתחות של האישיות מופרע בדרך המובילה להפרעות אישיות, הנעות מחרדה ודיכאון עד להפרעות אישיות קשות יותר....
בולבי הניח כי איכות תפקודה של מערכת ההתקשרות והשגת קרבה וביטחון תלויות בתקינותה של מערכת ההתקשרות של הילד, אך גם בזמינותו של השותף לקשר בעת הצורך, ברגישותו ובהיענותו לרמזים של חיפוש קרבה ותמיכה וביכולתו להקל את הדחק....כאשר השותף לקשר איננו זמין או אינו מגיב על צורכי ההתקשרות, חיפוש הקרבה אינו מקל את הדחק. במצב זה הפרט אינו משיג תחושת ביטחון בהתקשרות, נוצרים אצלו ייצוגים שליליים של העצמי ושל האחר, ומתפתחות אצלו אסטרטגיות אחרות, שונות מחיפוש קירבה, על מנת להשיג ויסות רגשי.
© כל הזכויות שמורות לעמותת אפשר
www.efshar.org.il
תיאוריית ההיקשרות של בולבי:
J. Bowlby פסיכואנלטיקאי בריטי, הניח יסודות מוצקים לתיאורית ההתקשרות, אשר נבחנה ונחקרה באלפי מאמרים.
בטרילוגיה הקלאסית שלו התקשרות ואבדן, (שנות השבעים והשמונים) העלה בולבי את השאלה: מדוע לקשר הרגשי הראשון עם המטפל העיקרי בעת הינקות והילדות יש השפעה כה משמעותית על התפתחות האישיות? (מטפל עיקרי: בדרך כלל שני ההורים, אך לעיתים גם הסבים, אחים בוגרים או מטפלים).
בהביאו בחשבון מגוון של מקורות מקשת רחבה של תחומים, הסיק בולבי כי תחושת הביטחון הבסיסית של הפרט, ההערכה העצמית שלו והרווחה הנפשית שלו מושתתות על איכותן של מערכות היחסים החברתיות עם הדמויות המטפלות. מעבר לכך, כאשר לילד אין מערכת יחסים המשרה ביטחון ואמון בדמות המטפלת, מהלך ההתפתחות של האישיות מופרע בדרך המובילה להפרעות אישיות, הנעות מחרדה ודיכאון עד להפרעות אישיות קשות יותר....
בולבי הניח כי איכות תפקודה של מערכת ההתקשרות והשגת קרבה וביטחון תלויות בתקינותה של מערכת ההתקשרות של הילד, אך גם בזמינותו של השותף לקשר בעת הצורך, ברגישותו ובהיענותו לרמזים של חיפוש קרבה ותמיכה וביכולתו להקל את הדחק....כאשר השותף לקשר איננו זמין או אינו מגיב על צורכי ההתקשרות, חיפוש הקרבה אינו מקל את הדחק. במצב זה הפרט אינו משיג תחושת ביטחון בהתקשרות, נוצרים אצלו ייצוגים שליליים של העצמי ושל האחר, ומתפתחות אצלו אסטרטגיות אחרות, שונות מחיפוש קירבה, על מנת להשיג ויסות רגשי.
© כל הזכויות שמורות לעמותת אפשר
www.efshar.org.il
Contact with non-custodial fathers and children's wellbeing, Paul R Amato, Family Matters, December .1993, 32-34
למרות שבדרך כלל מקובל שאימהות הן המטפלות העיקריות בילד, גם לאבות יש תפקיד חשוב בהתפתחות הילד. לצד הבטחת מקורות כלכליים, אבות הם גם מקור לתמיכה רגשית, עזרה מעשית, מידע הדרכה ופיקוח.
קבוצת מחקרים גדולה מראה, שהתמיכה והמעורבות של שני ההורים גורמת למספר תוצאות חיוביות אצל הילד, כולל הישגים אקדמיים, התנהגות טובה, התאמה פסיכולוגי, תפיסה עצמית חיובית והשתלבות חברתית.
יותר מזה, כששני ההורים מפעילים בקרה ופיקוח ההולמים לשלב ההתפתחות של הילדים, הילדים יוצאים נשכרים בשורה של תחומים.
למרות שבדרך כלל מקובל שאימהות הן המטפלות העיקריות בילד, גם לאבות יש תפקיד חשוב בהתפתחות הילד. לצד הבטחת מקורות כלכליים, אבות הם גם מקור לתמיכה רגשית, עזרה מעשית, מידע הדרכה ופיקוח.
קבוצת מחקרים גדולה מראה, שהתמיכה והמעורבות של שני ההורים גורמת למספר תוצאות חיוביות אצל הילד, כולל הישגים אקדמיים, התנהגות טובה, התאמה פסיכולוגי, תפיסה עצמית חיובית והשתלבות חברתית.
יותר מזה, כששני ההורים מפעילים בקרה ופיקוח ההולמים לשלב ההתפתחות של הילדים, הילדים יוצאים נשכרים בשורה של תחומים.
דיון
מהי החשיבות הגדולה שמייחסים מחקרים אלו לנוכחותו של ההורה בבית?
האם מחקרים אלו תומכים במושג המקובל "זמן איכות"?
מהי החשיבות הגדולה שמייחסים מחקרים אלו לנוכחותו של ההורה בבית?
האם מחקרים אלו תומכים במושג המקובל "זמן איכות"?
מתח בין משפחה לקריירה: נשים לעומת גברים
אבות המוותרים על טיפול בעבודה לטובת הטיפול בילדיהם, הודעה לעיתונות, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה 18.2.07
7.4% מהאבות היהודים לעומת 22.8% מהאמהות העובדות (לילדים עד גיל 13) וויתרו על שינוי בתפקיד בשל המחויבות לטפל בילדיהם.
שיעור הוויתור של האמהות קשור לא רק למחויבות לילדים אלא גם להיקף ההצעות הנמוך שהוצע להן ביחס לגברים. הגורמים התרבותיים המסורתיים המשפיעים על נכונות זו מקבלים חיזוק מהמערכת הנוכחית של התגמולים בעבודה, שבה עדיין שכר העבודה של הורה-גבר גבוה בממוצע מזה של אישה-אם. ועל כן כלכלית, כדאי ליחידת המשפחה שהויתור יהיה של מי ששכרו נמוך יותר יחסית, קרי של האם.
פערי הוויתור בין גברים ונשים הם גבוהים ביותר בקרב הורים צעירים. נראה כי אבות בראשית דרכם המקצועית מבקשים להשקיע את מיטבם במקום העבודה, ועל כן נכונותם לוותר על תפקיד שהוצע להם היא נמוכה. ואילו אמהות בגיל הצעיר, בשלבים הראשונים של האמהות, נוטות יותר לוותר על תפקיד בעבודה ולהתמקד בתפקידיהן במשפחה. בגיל מבוגר יותר, הנכונות לוויתור בקרב אמהות יורדת בעיקר בשל העובדה שנטל הטיפול בילדים מצטמצם ככל שהילדים גדלים, אך לא בשל הגידול בשיעור הויתור של האבות.
ככל שעולה רמת הדתיות, גדל שיעור ההורים- אבות ואמהות, המוותרים על תפקיד בעבודה בגלל טיפול בילדים.
שיעורי ויתור נמוכים יחסית נתגלו בקרב אבות המועסקים במשלחי יד יוקרתיים- מנהלים, או בכאלו הדורשים רמת השכלה גבוהה: אקדמאים. בעיסוקים אלו העובד מגלה נכונות נמוכה לוותר על תפקיד שהוא רואה בו תמורה להשקעה בהשכלה או לזמן שהשקיע בתפקיד הניהולי שלו. בהתאמה, שיעורי הויתור נמצאו גבוהים יחסית בקרב אבות המועסקים במשלחי יד שההשקעה בהכשרתם נמוכה יחסית, כגון סוכנים ועובדי מכירות.
לפיכך, מפתיע כי שיעורי הנכונות לויתור בקרב אימהות אקדמאיות נמצאו גבוהים מהנכונות שנתגלתה בכל משלחי היד האחרים: 26.7% לעומת 24% נכונות לויתורים בקרב אימהות העובדות במכירות. נראה כי רמת שכר נמוכה יחסית של אימהות אקדמאיות, אינה מהווה תמריץ לבחירה בתפקיד החדש לעומת הקדשת זמן לטיפול בילדים.
חיזוק לממצא האחרון ניתן למצוא בשיעורי הויתור על תפקיד, הקטנים ככל שעולה רמת השכר. הנכונות לויתור ברמות השכר הגבוהות מעל 10,000 ₪ לחודש נתגלתה כנמוכה ביותר בקרב אבות והיא עומדת על 5.1%.
לעומת זאת, בקרב אימהות שיעורי הויתור בקרב המשתכרות מעל 10,000 ₪ יורדים רק מעט בהשוואה לירידה בקרב אבות המשתכרים מעל 10,000 ₪. נראה כי זו אוכלוסיית אימהות הממוקמת זה מכבר בתפקיד בכיר בארגון, וממילא משאבי הזמן שהן משקיעות בעבודה הם מירביים. על כן קבלת הצעה לתפקיד חדש, על ההשקעה הנוספת מזמנן הנדרשת בו, כרוכה בויתור גדול מדי על הזמן הקצוב ממילא שיש להן לטיפול בילדים.
למקור השלם
7.4% מהאבות היהודים לעומת 22.8% מהאמהות העובדות (לילדים עד גיל 13) וויתרו על שינוי בתפקיד בשל המחויבות לטפל בילדיהם.
שיעור הוויתור של האמהות קשור לא רק למחויבות לילדים אלא גם להיקף ההצעות הנמוך שהוצע להן ביחס לגברים. הגורמים התרבותיים המסורתיים המשפיעים על נכונות זו מקבלים חיזוק מהמערכת הנוכחית של התגמולים בעבודה, שבה עדיין שכר העבודה של הורה-גבר גבוה בממוצע מזה של אישה-אם. ועל כן כלכלית, כדאי ליחידת המשפחה שהויתור יהיה של מי ששכרו נמוך יותר יחסית, קרי של האם.
פערי הוויתור בין גברים ונשים הם גבוהים ביותר בקרב הורים צעירים. נראה כי אבות בראשית דרכם המקצועית מבקשים להשקיע את מיטבם במקום העבודה, ועל כן נכונותם לוותר על תפקיד שהוצע להם היא נמוכה. ואילו אמהות בגיל הצעיר, בשלבים הראשונים של האמהות, נוטות יותר לוותר על תפקיד בעבודה ולהתמקד בתפקידיהן במשפחה. בגיל מבוגר יותר, הנכונות לוויתור בקרב אמהות יורדת בעיקר בשל העובדה שנטל הטיפול בילדים מצטמצם ככל שהילדים גדלים, אך לא בשל הגידול בשיעור הויתור של האבות.
ככל שעולה רמת הדתיות, גדל שיעור ההורים- אבות ואמהות, המוותרים על תפקיד בעבודה בגלל טיפול בילדים.
שיעורי ויתור נמוכים יחסית נתגלו בקרב אבות המועסקים במשלחי יד יוקרתיים- מנהלים, או בכאלו הדורשים רמת השכלה גבוהה: אקדמאים. בעיסוקים אלו העובד מגלה נכונות נמוכה לוותר על תפקיד שהוא רואה בו תמורה להשקעה בהשכלה או לזמן שהשקיע בתפקיד הניהולי שלו. בהתאמה, שיעורי הויתור נמצאו גבוהים יחסית בקרב אבות המועסקים במשלחי יד שההשקעה בהכשרתם נמוכה יחסית, כגון סוכנים ועובדי מכירות.
לפיכך, מפתיע כי שיעורי הנכונות לויתור בקרב אימהות אקדמאיות נמצאו גבוהים מהנכונות שנתגלתה בכל משלחי היד האחרים: 26.7% לעומת 24% נכונות לויתורים בקרב אימהות העובדות במכירות. נראה כי רמת שכר נמוכה יחסית של אימהות אקדמאיות, אינה מהווה תמריץ לבחירה בתפקיד החדש לעומת הקדשת זמן לטיפול בילדים.
חיזוק לממצא האחרון ניתן למצוא בשיעורי הויתור על תפקיד, הקטנים ככל שעולה רמת השכר. הנכונות לויתור ברמות השכר הגבוהות מעל 10,000 ₪ לחודש נתגלתה כנמוכה ביותר בקרב אבות והיא עומדת על 5.1%.
לעומת זאת, בקרב אימהות שיעורי הויתור בקרב המשתכרות מעל 10,000 ₪ יורדים רק מעט בהשוואה לירידה בקרב אבות המשתכרים מעל 10,000 ₪. נראה כי זו אוכלוסיית אימהות הממוקמת זה מכבר בתפקיד בכיר בארגון, וממילא משאבי הזמן שהן משקיעות בעבודה הם מירביים. על כן קבלת הצעה לתפקיד חדש, על ההשקעה הנוספת מזמנן הנדרשת בו, כרוכה בויתור גדול מדי על הזמן הקצוב ממילא שיש להן לטיפול בילדים.
למקור השלם
דיון
מהן קבוצות ההתייחסות השונות הנבדקות בסקר?
כיצד ניתן להסביר כי ההבדל בין המינים עובר כחוט השני בכל אחת מן הקבוצות שנבדקו?
מהן קבוצות ההתייחסות השונות הנבדקות בסקר?
כיצד ניתן להסביר כי ההבדל בין המינים עובר כחוט השני בכל אחת מן הקבוצות שנבדקו?
מירה אריאל, עובד עובדת עובדים עובדות, נגה: כתב עת פמיניסטי, חורף 1989, גיליון 17.
עבודות הבית והטיפול במשפחה אינם נחשבים, לא רק בעיני האישה והאם, גם בעיני החברה.
כך למשל עקרת הבית הישראלית אינה מבוטחת באופן אוטומטי בביטוח לאומי. הרי רק עובדים "אמיתיים" מבוטחים שם. גם התוצר הלאומי הגולמי אינו משקף ולו מעט מהשעות הארוכות, המאמץ והתוצרת שמפיקות עקרות הבית בביתן. למרות שעבודה כמעט חשאית זו היא- היא הבסיס המאפשר את קיומה של הכלכלה הגלויה, זו ששכרה בצידה, רואה החברה בעקרת הבית שאינה עובדת מחוץ לביתה אזרחית התלויה בחסדי אחרים- בעלה או סוכנויות הסעד השונות- לשם פרנסה.
© כל הזכויות שמורות לעמותת נגה
עבודות הבית והטיפול במשפחה אינם נחשבים, לא רק בעיני האישה והאם, גם בעיני החברה.
כך למשל עקרת הבית הישראלית אינה מבוטחת באופן אוטומטי בביטוח לאומי. הרי רק עובדים "אמיתיים" מבוטחים שם. גם התוצר הלאומי הגולמי אינו משקף ולו מעט מהשעות הארוכות, המאמץ והתוצרת שמפיקות עקרות הבית בביתן. למרות שעבודה כמעט חשאית זו היא- היא הבסיס המאפשר את קיומה של הכלכלה הגלויה, זו ששכרה בצידה, רואה החברה בעקרת הבית שאינה עובדת מחוץ לביתה אזרחית התלויה בחסדי אחרים- בעלה או סוכנויות הסעד השונות- לשם פרנסה.
© כל הזכויות שמורות לעמותת נגה
דיון
מהו לדעתך המניע המסתתר מאחורי חוסר ההערכה, המהותית והכלכלית, שיש כלפי נשים הנשארות לעבוד בבית?
מהו לדעתך המניע המסתתר מאחורי חוסר ההערכה, המהותית והכלכלית, שיש כלפי נשים הנשארות לעבוד בבית?
פתרונות?!
רונית ויסמל-מנור, ממשפחה אובדת למשפחה עובדת: שינוי המדיניות או שינוי הארגון, מתוך אתר פרלמנט נשים, תשס"ט
אין מתכון פשוט ומהיר ליצירת שינוי יסודי בארגונים, במיוחד כאשר השינוי חייב להתרחש במספר מוסדות חברתיים ולא רק בשוק העבודה.
המטרה היא לארגן את העבודה מחדש תוך בחינה וחשיבה על הנחות הארגון לגבי מחויבות העובד/ת. למשל, על פי הנחות ה"עובד האידיאלי" נאמנות ועבודה נמדדות באופן ישיר על ידי מספר שעות העבודה ובעיתוים. לפיכך, יש לבחון האם מנהל אשר אומר " אני יודע מי הם העובדים הכי טובים שלי- אלה החבר'ה שעוזבים מאוחר בלילה" או ממונה המקבל מייל מהעובדת שלו, שנכתב אחרי חצות, וחושב לעצמו " איזו משקיענית", אכן מעריכים נכונה את נאמנותם או תפוקתם של כפיפיהם. האם נוהגי עבודה אלו תורמים או פוגמים בתפוקתם ונאמנותם של העובדים? לכן רצוי כי הערכת העובדים תסתמך על הערכת התפוקה ולא על פי זמן בבד (כנהוג בארגונים גדולים).
© כל הזכויות שמורות לפרלמנט נשים
womenparlament.com
אין מתכון פשוט ומהיר ליצירת שינוי יסודי בארגונים, במיוחד כאשר השינוי חייב להתרחש במספר מוסדות חברתיים ולא רק בשוק העבודה.
המטרה היא לארגן את העבודה מחדש תוך בחינה וחשיבה על הנחות הארגון לגבי מחויבות העובד/ת. למשל, על פי הנחות ה"עובד האידיאלי" נאמנות ועבודה נמדדות באופן ישיר על ידי מספר שעות העבודה ובעיתוים. לפיכך, יש לבחון האם מנהל אשר אומר " אני יודע מי הם העובדים הכי טובים שלי- אלה החבר'ה שעוזבים מאוחר בלילה" או ממונה המקבל מייל מהעובדת שלו, שנכתב אחרי חצות, וחושב לעצמו " איזו משקיענית", אכן מעריכים נכונה את נאמנותם או תפוקתם של כפיפיהם. האם נוהגי עבודה אלו תורמים או פוגמים בתפוקתם ונאמנותם של העובדים? לכן רצוי כי הערכת העובדים תסתמך על הערכת התפוקה ולא על פי זמן בבד (כנהוג בארגונים גדולים).
© כל הזכויות שמורות לפרלמנט נשים
womenparlament.com
דיון
אילו דפוסי חשיבה ומוסכמות צריכים לעבור טלטול על מנת שהעבודה תשוב למימדיה הערכיים הנכונים ועל מנת שגברים ונשים יבלו יותר זמן עם משפחותיהם?
אילו דפוסי חשיבה ומוסכמות צריכים לעבור טלטול על מנת שהעבודה תשוב למימדיה הערכיים הנכונים ועל מנת שגברים ונשים יבלו יותר זמן עם משפחותיהם?
