הסימנים של מדרשת
הדף מאת: צוות אתר מדרשת
בליל ראש השנה נהוג לתת 'סימנים' בשנה החדשה - מאכלים שונים שמסמלים את הברכות לשנה טובה יותר - שירבו זכויותינו כרימון, שתהא שנה מתוקה כתפוח בדבש, שנהיה לראש ולא לזנב, ועוד. גם אנו במדרשת רוצים לתת סימנים בעזרת מקורות מיוחדים שאספנו, ולאחל דרכם את איחולינו לכל אחד מכם לשנה טובה. צוות אתר מדרשת מבקש לברך את עשרות אלפי הגולשים (כן, זה אתם!) המשתמשים במגוון דפי הלימוד והמקורות שבאתר ומשתפים בהם את חבריכם. כל תגובה וכל ביקור שלכם באתר מתוק מדבש ומשמח את הלב. ושמחה זו מה היא עושה? דף לימוד חדש כמובן... לחצו כאן, הדפיסו, הפיצו, לימדו ולמדו על ראש השנה וברכתו, ושתתחדש על כולנו שנה טובה ומתוקה!
סימן שהכול יכול לקרות
אנדה פינקרפלד-עמיר, חבצלות לראש השנה, ארז, העלייה השלישית, בתוך: מוטי זעירא, קרועים אנו, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2002, ע"מ 209-210
לפתע הושלך חג
תיאור ראש השנה בקבוצת השומר הצעיר שהתיישבה ליד בנימינה, שנות ה-20: לא נחוג אותו [ראש השנה] כלל, לא נעשה כל חג, אמרנו, "מרבית חברינו חולים, והמעטים הבריאים [...] מושכים בעול, וכיצד נטיל עליהם עומס נוסף? לא נערוך כל חגיגה, אלא פשוט, לא נעבוד אותו יום, וחסל". אך בבוא היום הזה הופתענו בעצמנו. החג בא ונחוג מאיליו [...] חברים אחדים שעלו עמנו ארצה לפני חודשים אחדים באו לבקרנו [...] למרבה הפתעה ראינו בידי אחת האורחות זר גדול של חבצלות לבנות, הפרחים החדשים שלנו בארץ. [...] רקדנו, שרנו ושמחנו על הפרחים הנפלאים האלה. לפתע הושלך חג, כמו מובן מאליו, בכל.
סימן שמותר להתווכח
תניא,

רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.

רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.

הסברים
  • לפי התורה (שמות יב; ויקרא, כג), השנה מתחילה בחודש ניסן הוא חודש הגאולה, וראש השנה ויום הכיפורים נקבעו "בחודש השביעי". החודשים תשרי וניסן התחרו ביניהם על הבכורה. חז"ל ביקשו לחזק את מקומו של חודש תשרי בלוח השנה העברי יתכן בשל הקשרו אוניברסאלי יותר היות, ועל-פי חז"ל, נבראו בו העולם והאדם החודשים על הבכורה. בבסיס אמירות אלה ניצבת ההכרה בהתחדשות העולם והאדם - בריאת העולם, מעגל הלידה והמוות של האבות (יסודות האומה הישראלית), עקרות מול פריון, יציאה לחופשי מבית האסורים ותחילת הגאולה.
It is taught in a baraita that the tanna’im disagreed about this point: Rabbi Eliezer says: In Tishrei the world was created; in Tishrei the Patriarchs were born; in Tishrei the Patriarchs died; on Passover Isaac was born; on Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered by God and conceived; on Rosh HaShana Joseph came out from prison; on Rosh HaShana our forefathers’ slavery in Egypt ceased; in Nisan the Jewish people were redeemed from Egypt; and in Tishrei in the future the Jewish people will be redeemed in the final redemption with the coming of the Messiah.
סימן שצריך לחלום
אריה בן גוריון, ראש השנה, מתוך: אתר מכון החגים
ראש השנה
חגי ישראל ברובם הם חגי זיכרון, פרט, משפחה וקהילה נקראים להזכיר ולשחזר בצורה טקסית, אירוע היסטורי משמעותי שקרה בעברנו.
הפרט היהודי נקרא לשאול את עצמו ולחנך את בנו לשאול: מאין באתי, מה מכילה הביוגרפיה שלי?
בפסח, בסוכות ובשבועות אנו שואלים: מתי ואיפה נולדתי: במצרים כעבד, ויצאתי משוחרר. הייתי במעמד הר סיני. נדדתי במדבר לקראת הארץ המובטחת, התנחלתי ועיבדתי אדמתה.
אבל לראש השנה ויום כיפור אין היסטוריה, אין זיכרון, אין עבר, אין סיפור, אין דרמה. לכן, לא הזמן, לא הלידה ולא הזהות קובעים את תוכנם. לא מה קרה בעבר, אלא מה אפשר שיקרה. הפנים והלב מכוונים למימד הזמן - עתיד. שני מועדים אלה שואלים: מה כיוון חייך? כיצד בחרת לחיותו? האם יש לך חלום, שאיפה למימוש? האם יש לך תמונת עולם אנושית וחברתית? מה דמות החברה הישראלית בעיניך? מה פני קיבוצך? מה פני ביתך ומשפחתך? אם אתה רוצה ליצור מציאות אחרת, טובה צודקת יותר, זה תלוי בך בלבד. בשאיפתך לשינוי. בשאיפתך לגאול את עצמך ואת חברתך. זה תלוי בנדר שלך עכשיו, בהווה, אבל פניך אל העתיד. לפי זה ראש השנה ויום כיפור הם חגים אנושיים ואופטימיים ופניהם אל האדם ותמונת עתידו.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.chagim.org.il
סימן שצריך צבעים
בנימין טנא, שנה כי תכלה
שָׁנָה כִּי תִּכְלֶה / בִּנְיָמִין טֶנֶא
שָׁנָה כִּי תִּכְלֶה - שָׁנָה כִּי תָּבוֹא

בְּמָה הִתְבָּרֵךְ אָז כָּל אִישׁ בִּלְבָבוֹ

הֲיִי הַשָּׁנָה הַבָּאָה שְנַת צְבָעִים

ירקוּת יעָרוֹת שֶׁבָּרוּחַ זָעִים,

וְזָהָב שִׁבֳּלִים בַּקָּמָה הבְּשֵּׁלָה,

וְאֹדֶם לִבְלוּב שֶׁל אַלּוֹן וְאֵלָה,

וְסוֹמֵק תַּפּוּחַ וורדות אֲפַרְסֵק

וְצָהֹב אַגָּס לַקּוֹטֵף הוּא שׁוֹקֵק.

וְשָׁחֹר רְגָבִים וּשְׁחִימוּת התלמים

וְלוֹבֵן קִירוֹת שֶׁל בָּתִּים שֶׁקָּמִים

וּתְכוֹל הַשָּׂמִים עִם שַׁחַר צוֹהֵל -

פּוֹרֵחַ, זוֹרֵחַ לָעַם העָמֵל!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
סימן שהכול פשוט וקרוב
הרב שלמה קרליבך, מתוך: אורות שלמה, תורגם ונערך ע"י יחד ויט, עמ' 12
מצאתי!
ידוע לכולם שבראש השנה, אנחנו תוקעים בשופר ובורא עולם תוקע בשופר. מדוע אני תוקע בשופר? כי אני קורא: עם ישראל, איבדתי את ליבי, איבדתי את נשמתי, ואיבדתי כל כך הרבה זמן, הצילו!
ובורא עולם גם הוא תוקע בשופר, הוא משיב לי: מצאתי כל כך הרבה חלקים מנשמתך, מצאתי את הזמן האבוד שלך, בבקשה, בוא, קח אותם.
בראש השנה כשאנחנו תוקעים בשופר, אנחנו אוספים את כל מה שאיבדנו.
סימן שאפשר לתקן
יונה וולך, 'החיים שיש לך', מתוך: מופע, הקיבוץ המאוחד: 1985. עמ' 32
החיים שיש לך/יונה וולך
החיים שיש לך
הם החיים שחיית
הבט אחורה בהבנה
מצא את נקודת הבראשית
הבריאה
ברא את עצמך
זה העולם הטוב ביותר
היחיד שתוכל לברוא
כל זה מצוי בתוכך
גלה אותו
התחל מהתחלה
הבט על חייך
כעל שיעור רע
על מה שהיה
כעל עונש
הרחקה
עמידה בפינה
נוקאאוט בסיבוב הראשון
תקן
כאחד שהבריא
כאחד שחלה
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
שנה טובה! מאחלים צוות אתר מדרשת