הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶךְ?
הדף מאת: יעל פיינבלום / מרכז יעקב הרצוג
בדף הזה נעמוד על ירושה בדברים ומורשת בערכים, ומהם התפקידים של מנחיל ומקבל המורשת.
1. יורשים ומורישים בתורה
בקשת בנות צלפחד
(א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף; וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו - מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. (ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד לֵאמֹר. (ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-ה' בַּעֲדַת-קֹרַח, כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ. (ד) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן? תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. (ה) וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'.
(ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ז) כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת - נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. (ח) וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ כִּי-יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ - וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. (ט) וְאִם-אֵין לוֹ בַּת - וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. (י) וְאִם-אֵין לוֹ אַחִים - וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. (יא) וְאִם-אֵין אַחִים לְאָבִיו - וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ; וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה.
Then drew near the daughters of Zelophehad, the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of Manasseh the son of Joseph; and these are the names of his daughters: Mahlah, Noah, and Hoglah, and Milcah, and Tirzah. And they stood before Moses, and before Eleazar the priest, and before the princes and all the congregation, at the door of the tent of meeting, saying: ’Our father died in the wilderness, and he was not among the company of them that gathered themselves together against the LORD in the company of Korah, but he died in his own sin; and he had no sons. Why should the name of our father be done away from among his family, because he had no son? Give unto us a possession among the brethren of our father.’ And Moses brought their cause before the LORD. And the LORD spoke unto Moses, saying: ’The daughters of Zelophehad speak right: thou shalt surely give them a possession of an inheritance among their father’s brethren; and thou shalt cause the inheritance of their father to pass unto them. And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: If a man die, and have no son, then ye shall cause his inheritance to pass unto his daughter. And if he have no daughter, then ye shall give his inheritance unto his brethren. And if he have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his father’s brethren. And if his father have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his kinsman that is next to him of his family, and he shall possess it. And it shall be unto the children of Israel a statute of judgment, as the LORD commanded Moses.’
(טו) כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ-לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה.

(טז) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת-בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת-בֶּן-הָאֲהוּבָה עַל-פְּנֵי בֶן-הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר.

(יז) כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא לוֹ כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה.
If a man have two wives, the one beloved, and the other hated, and they have borne him children, both the beloved and the hated; and if the first-born son be hers that was hated; then it shall be, in the day that he causeth his sons to inherit that which he hath, that he may not make the son of the beloved the first-born before the son of the hated, who is the first-born; but he shall acknowledge the first-born, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he hath; for he is the first-fruits of his strength, the right of the first-born is his.
דיון
  • עמדו על הדומה והשונה במקורות שקראתם - מה עיקר המסר של כל מקור? מיהם בעלי התפקידים ומהם החששות שעולות מהכתוב בענייני ירושה?
2. נדבך נדבך - התהוותה של מורשת
מורשת/https://he.wiktionary.org/wiki
מורשת - הגדרת ויקימילון
  • ירושה, מורשה.
  • מכלול ערכי התרבות כגון שפה, לבוש, מנהגים, מסורות, חינוך והיסטוריה המועברים בעל פה או בכתב על ידי הדורות הקודמים בקבוצה מסוימת.


  • © כל הזכויות שמורות לויקימילון
    מורשת/https://he.wiktionary.org/wiki
    לכל איש יש שם, שירי זלדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 155, תשמ"ה
    לכל איש יש שם/ זלדה
    לכל איש יש שם
    שנתן לו אלוהים
    ונתנו לו אביו ואמו
    לכל איש יש שם
    שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
    ונתן לו האריג
    לכל איש יש שם
    שנתנו לו ההרים
    ונתנו לו כתליו
    לכל איש יש שם
    שנתנו לו המזלות
    ונתנו לו שכניו
    לכל איש יש שם
    שנתנו לו חטאיו
    ונתנה לו כמיהתו
    לכל איש יש שם
    שנתנו לו שונאיו
    ונתנה לו אהבתו
    לכל איש יש שם
    שנתנו לו חגיו
    ונתנה לו מלאכתו
    לכל איש יש שם
    שנתנו לו תקופות השנה
    ונתן לו עיוורונו
    לכל איש יש שם
    שנתן לו הים
    ונתן לו
    מותו.
    © כל הזכויות שמורות ללמחברת ולאקו"ם
    www.acum.org.il
    מדרש תנחומא, פרשת ויקהל
    אתה מוצא שלושה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראים לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו; טוב מכולם מה שקונה הוא לעצמו.
    דיון
    • האם יש שמות שבהם קראו לכם פעם, אבל עכשיו נראה שהם לא מתאימים? שמות שקראו לכם ולא רציתם?
    • מה דעתכם על קביעת המדרש - "טוב מכולם מה שקונה הוא לעצמו"?
    • האם יש שם שאתם נותנים לעצמכם / הייתם רוצים לתת לעצמכם?
    3. נזכור
    קדיש מקבוץ נגבה וקבוצים נוספים, שלום סמיד
    קדיש חילוני
    יתגדל שם האדם
    יתעלה פועל חייו
    ויתברך בזיכרוננו על צרור מעלליו בימי חלדו
    ועל המעש שלא הספיק להשלימו,
    על החלומות שנטוו ונמוגו
    ועל סגולות-יקר ואף חולשות אנוש שנגוזו
    מבעד הדוק הערפילי של הזמן.
    יזהיר זכר האדם והד חייו
    כזוהר הרקיע בליבנו, ושמו לפני שמש ינון,
    כי מותר האדם הוא הזיכרון
    מעבר למחיצות הזמן.
    לא בחושך שמו יכוסה.
    צו המשך החיים יצמיח פורקן
    לכאבנו המשוקע.
    הזמן במהלכו ירחם,
    וננצור את כל פרחי חייו לימים רבים.
    © כל הזכויות שמורות למחבר
    קדיש יגור, צבי שאר
    קדיש יגור
    יִתְגַּדָל הָאָדָם הַשׁוֹמֵר תּוֹחַלְתּוֹ מִבֹּקֶר חַיָיו עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן.
    אֲשֶׁר לִבּוֹ לא סָג וְיָשָׁר מַעֲשֵׂהוּ - וּמִגְאוּלָה לא נוֹאָשׁ.
    אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ סֵבֶל הָעוֹלָם וְשִׂמְחַתוֹ, שֶׁהוּא זִיווֹ בְּגִילוּיוֹ וְסִתְרוֹ.
    לא תִּתּוֹם עִמּוֹ תִּקְוָה וְדֶרֶך יְשָׁרִים לא תֹּאבֵד.
    יְבוֹרָך יְקַר הָאָדָם לָעָד.
    יִתְגַּדָל הָאָדָם הָעִבְרִי עַל אַדְמָתוֹ
    וְיִתְקַדֵּשׁ הֶחַי בְּזִכְרוֹן הַחַיִים שֶׁנִפְקְדוּ.
    יְהִי זִכְרוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹכֵנוּ.

    מושגים
    • צבי שאר - צבי שאר נולד בשנת 1904 בוארשה, פולין, ולאחר לימודיו בתיכון עלה ארצה במסגרת "החלוץ" וב-1926 הצטרף למשק יגור. עשרות שנים עבד במטעים. ובמקביל פעל רבות בתחום החינוך: לימד בחברות-נוער, הדריך במחנות העקורים באיטליה אחרי מלחמת העולם השנייה. צבי שאר היה שותף בחיבור מסכתות לאירועים שונים בקיבוץ, וגולת הכותרת היה חיבור הגדת הפסח היגורית. נפטר בכ"ו בסיון תשמ"ז, 23.6.1987
    • הקדיש היגורי - בילקוט "אבלות" נכתב שנוסח זה נכתב להלוויתו של יהושע גלוברמן, חבר יגור ומפקד בכיר בהגנה, שנפל בחנוכה תש"ח. ע"פ ארכיון קיבוץ יגור, צבי שאר חיבר את הקדיש בהשפעת שיחה עם חברו לעבודה אברהם פטישי, ע"פ עדותו של האחרון, נהגו ביגור לקבור את הנפטרים בדומיה, ללא הספד או תפילה. ב-1964, אחרי הלווייתו של אחד החברים, סיפר אברהם פטישי לצבי שאר כי אחד ממקורביו התפלא על שקוברים אדם בדומיה כזאת, בלי לומר מילה טובה ובלי קדיש. כל הנראה, בעקבות השיחה, חיבר צבי שאר את הקדיש היגורי.
    דיון
    • איזה היבטים של האדם מדגישים בנוסחים אילו של תפילת הקדיש?
    • איך זה שונה מהמקורות שראיתם עד עכשיו?
    4. ולסיום
    אברהם יהושע השל, to Grow in Wisdom, תרגום: דרור בונדי, בתוך - אלוהים מאמין באדם, עמ' 154-155, הוצאת דביר, בית מורשה ומכון שכטר
    מה שמאפיין את המשפחה המודרנית הוא שברמת החוויות האישיות העמוקות, חיים ההורים והילדים בנפרד, החוויות המשותפות בבית רדודות הן, במקום שתהיינה יצירתיות. בעבר היה זה תפקידו של האב להעביר את בנו רגעי התעלות... עתה אנו באים בפתחו של מבנה חברתי שבו האבא נעשה למיושן...
    הילדים חווים את רגעי ההתעלות הגבוהים ביותר שלהם בעולם הילדים, עולם שבו אין מקום להורים. ואולם אם לא תשוב ותיכונן אחוות חוויה רוחנית בין ההורה לילדו, יוותר ההורה זר לנשמתו של הילד. זהו אחד מגילוייה היפים של הרוח האנושית: אנו מוקירים את שאנו חולקים ואינינו מוקירים את שאנו מקבלים. ידידות וחיבה אינן נרכשות באמצעות נתינת מתנות. ידידות וחיבה עולות ובאות כאשר שני אנשים חולקים רגע משמעותי, חוויה משותפת. לא תזכה בחיבתו של בנך המתבגר על ידי שתיתן לו רכב יקר.
    ...
    קשר אמיתי בין דור לדור עולה מן התובנות שהם חולקים, מתחושת ההוקרה שיש להם במשותף, ברגעי ההתנסות הפנימית שבהם הם נפגשים. ההורה אינו רק מקור למחיה, למשחק, להגנה ולחיבה. לאדם יש צורך בביטחון, אך הוא זקוק גם להשראה, להתעלות, ולמשמעות טרנסצנדטית לקיום. ובעבור הילד, ההורה הוא המייצג את ההשראה, ההתעלות והמשמעות. בעבור ילדי, או שהנני התגלמות של הרוח, או שהנני קריקטורה שלה. אין ספר, אין דימוי ואין סמל שיכולים להחליף את תפקידי בדמיונו של ילדי ובחביון נפשו.
    ...
    זוהי אפוא הבעיה הדחופה ביותר: כיצד להעביר מורשת שאינה ניתנת לתיאור במילים, כיצד למסור רגעי תובנה, כיצד להעיר ולעורר את ההתחייבות הבלתי מותנית לצדק ולרחמים, את הרגישות לדומיית הקדוש, את ההתקשרות למילים מקודשות. אין אדם שאינו נושא אוצר בנשמתו; רגע של תובנה, זכר של אהבה, חלום של סגולה, קריאה לעבודת אלוהים.
    משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים, הרבה ועשו סייג לתורה.
    Moses received the Torah at Sinai and transmitted it to Joshua, Joshua to the elders, and the elders to the prophets, and the prophets to the Men of the Great Assembly. They said three things: Be patient in [the administration of] justice, raise many disciples and make a fence round the Torah.
    דיון
    • איזה מקור מבטא טוב יותר את תחושותיכם לגבי העברת מורשת מדור לדור?