הדף מאת: ורד רגב / בינ"ה
אותיות ומשמעותם הרוחנית
מותו של רבי חנניה בן תרדיון
מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בס"ת, והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה.
אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך?
אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי, מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה?
אמר להן: גליוןן נשרפין ואותיות פורחות.
אף אתה פתח פיך ותכנס [בך] האש!
אמר להן: מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו.
אמר לו קלצטונירי: רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו: הן.
השבע לי! נשבע לו.
מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה. אף הוא קפץ ונפל לתוך האור.
יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא.
מושגים
מילים
מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בס"ת, והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה.
אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך?
אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי, מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה?
אמר להן: גליוןן נשרפין ואותיות פורחות.
אף אתה פתח פיך ותכנס [בך] האש!
אמר להן: מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו.
אמר לו קלצטונירי: רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא? אמר לו: הן.
השבע לי! נשבע לו.
מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה. אף הוא קפץ ונפל לתוך האור.
יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא.
מושגים
- רבי חנינא - רבי חנינא (חנניא) בן תרדיון היה תנא בדור השלישי, מעשרת הרוגי מלכות. בתו היא ברוריה אשת רבי מאיר.
מילים
- גויל - אבנים לא מסותתות
The Sages said: Not even a few days passed before Rabbi Yosei ben Kisma died of his illness, and all of the Roman notables went to bury him, and they eulogized him with a great eulogy. And upon their return, they found Rabbi Ḥanina ben Teradyon, who was sitting and engaging in Torah study and convening assemblies in public, with a Torah scroll placed in his lap. They brought him to be sentenced, and wrapped him in the Torah scroll, and encircled him with bundles of branches, and they set fire to it. And they brought tufts of wool and soaked them in water, and placed them on his heart, so that his soul should not leave his body quickly, but he would die slowly and painfully. His daughter said to him: Father, must I see you like this? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to her: If I alone were being burned, it would be difficult for me, but now that I am burning along with a Torah scroll, He who will seek retribution for the insult accorded to the Torah scroll will also seek retribution for the insult accorded to me. His students said to him: Our teacher, what do you see? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to them: I see the parchment burning, but its letters are flying to the heavens. They said to him: You too should open your mouth and the fire will enter you, and you will die quickly. Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to them: It is preferable that He who gave me my soul should take it away, and one should not harm oneself to speed his death. The executioner [kaltzatoniri] said to him: My teacher, if I increase the flame and take off the tufts of wool from your heart, so that you will die sooner and suffer less, will you bring me to the life of the World-to-Come? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to the executioner: Yes. The executioner said: Take an oath for me, that what you say is true. Rabbi Ḥanina ben Teradyon took the oath for him, and the executioner immediately increased the flame and took off the tufts of wool from his heart, causing his soul to leave his body quickly. The executioner too leaped and fell into the fire and died. A Divine Voice emerged and said: Rabbi Ḥanina ben Teradyon and the executioner are destined for the life of the World-to-Come. Upon hearing this, Rabbi Yehuda HaNasi wept and said: There is one who acquires his share in the World-to-Come in one moment, such as the executioner, and there is one who acquires his share in the World-to-Come only after many years of toil, such as Rabbi Ḥanina ben Teradyon.
ירושלמי, תענית סח ע"ג
שבירת הלוחות
וכן בתלמוד הירושלמי:
כיון שעשו ישראל אותו מעשה, ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה, וגברה ידו של משה, וחטפן ממנו. הוא שהכתוב משבחו בסוף, ואומר: "ולכל היד החזקה" - ייא שלמא על ידא דגברת עליה מינא. רבי יוחנן בשם רבי יוסה בר אביי: הלוחות היו מבקשין לפרוח, והיה משה תופשן, דכתיב: "ואתפוש בשני הלוחות". תני בשם רבי נחמיה: הכתב עצמו פרח. רבי עזרה בשם רבי יהודה בי רבי סימון: הלוחות היו משאוי ארבעים סאה, והכתב היה סובלן. כיון שפרח הכתב, כבדו
על ידיו של משה, ונפלו ונשתברו
לוחות, ספרים ואף מקדשים והיכלות משפט אינם העיקר. הם החומר. ה"כתב" האוצר את הרוח, הוא העיקר. לעולם גדול כוח הרוח - הרעיון - מכוח החומר. לעולם גוברת הרוח על החומר ולעולם נשארת הרוח גם אחרי אובדנו של החומר.
שבירת הלוחות
וכן בתלמוד הירושלמי:
כיון שעשו ישראל אותו מעשה, ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה, וגברה ידו של משה, וחטפן ממנו. הוא שהכתוב משבחו בסוף, ואומר: "ולכל היד החזקה" - ייא שלמא על ידא דגברת עליה מינא. רבי יוחנן בשם רבי יוסה בר אביי: הלוחות היו מבקשין לפרוח, והיה משה תופשן, דכתיב: "ואתפוש בשני הלוחות". תני בשם רבי נחמיה: הכתב עצמו פרח. רבי עזרה בשם רבי יהודה בי רבי סימון: הלוחות היו משאוי ארבעים סאה, והכתב היה סובלן. כיון שפרח הכתב, כבדו
על ידיו של משה, ונפלו ונשתברו
לוחות, ספרים ואף מקדשים והיכלות משפט אינם העיקר. הם החומר. ה"כתב" האוצר את הרוח, הוא העיקר. לעולם גדול כוח הרוח - הרעיון - מכוח החומר. לעולם גוברת הרוח על החומר ולעולם נשארת הרוח גם אחרי אובדנו של החומר.
