רק בישראל -רעינות טריטוריאלים מוקדמים

הדף דן בהצעות היסטוריות שונות להקמת מדינה יהודית שלא בארץ ישראל. מדינת אררט תכנית אוגנדה תכנית אל עריש הכירות עם התומכים והמתנגדים לכל תכנית

נווה סמל, אישראל.
אישראל/ נווה סמל- ספר קריאה
כל ההודעות על נעדרים מסתיימות בצירוף המזוקק הזה, ספק נואש, ספק משלים עם אירוע שהתחולל מחוץ לסדר המוכר. כשחקן בחזרה, מדקלם סיימון טי. לנוקס את ההמשך הבלתי נמנע, "כאילו בלעה אותו האדמה," ... אין לו שום כוונה להתיש את עצמו במרדף סרק אחרי איזה ישראלי שנעלם באמריקה. . ......גבר בן גילו, פחות או יותר, ובעמדה ייצוגית. שום תו מיוחד. הוא לא נראה ישראלי במיוחד, אם יש דבר כזה בכלל, מראה ישראלי. ....... . מאז נעלמו עקבותיו. נוסח מוקפד, מכמין את הצער. כך ראוי. המקום זר ורק הפנקס מוכר. סיימון טי. לנוקס אוסף את עצמו ורושם: לכבוד תת-ניצב יואב רוזן- ורדי, נספח משטרת ישראל בארצות הברית, וושינגטון. התבקשתי על ידי הממונים עלי לחקור עבור מדינת ישראל את פרשת היעלמותו של מר ליעם עמנואל, וקיבלתי ברצון את המשימה. אגב, האם אין לנעדר שם אמצעי, כמקובל אצלנו.? ...... אילו היה הוא נעלם לפתע, מי היה מודיע לרשויות על היעדרו?הרהור שראוי לרמוס אותו באיבו. רחמים עצמיים הם מותרות, ומעורבות אישית רק מחבלת בחקירה. יעשה את הנדרש, אך לא מעבר לזה. הוא לא חייב לישראלים דבר. הוא אפילו לא מכיר ישראלים, אלא ממסך הטלוויזיה. CNN. פריצה לחדשות. הם כבשו אותנו. אנחנו כבשנו אותם. הרגו, הורגים, יהרגו. אין לו עניין במעגל הדמים האינסופי במזרח התיכון. מטריחים את העולם בעניינם כבר למעלה ממאה שנים. כשעולה שמה של ישראל, הוא ממהר ללחוץ על השלט ולהעביר לערוץ הטבע. ...... ואף על פי כן, נעדר ישראלי. ישראלים זה מין יהודים, לא? איזה מין יהודים הם, הישראלים?
© כל הזכויות שמורות לידיעות ספרים הוצאה לאור
www.text.org.il

דיון
איזה מין יהודים הם הישראלים?
מה קדם למה ישראליות או יהודיות ?

דיון
שאלות לדיון
1. אז מי היה בעצם עמנואל נח שיש רחוב על שמו?
2. מה דעתכן על הרעיון שלו?
3. האם מגיע לו שיהיה רחוב על שמו?

דיון
עבודה בזוגות
"הפגישו" בן עמנואל נח לאחד ממתנגדו בעל מניע חילוני/דתי (לא שניהם ביחד) לשיחה על הפיתרון שהציע עמנואל נח

יואל רפל, ארץ מולדת, עמודים 137-143. 1993.
תיבת נח בהאררט
בשנת 1825, השנה בה בוטלה רשמית האינקוויזיציה בספרד, נעשה אחד הניסיונות המרתקים ביותר להקים מדינה יהודית עצמאית. יוזם הרעיון היה מרדכי מנואל נוח בן למשפחה יהודית-פורטוגלית. שנולד ב-1775 בפילדלפיה .ובשנת 1813 מונה כקונסול ארה"ב בתוניס. ...... לאחר שהיה עד במסעותיו לרדיפת יהודים מתמשכת, החליט לקרוא להקמת "מולדת חדשה שבה יהיו (היהודים) חופשיים לשמר את לאומיותם". .... ב-1820 פתח נוח במו"מ לרכישת אדמות האי גראנד איילנד, שהיו אז ברובן אדמות בלתי מיושבות, במטרה להכין את השטח לייעודו כמעין "ירושלים חדשה" שבה יוכלו יהודים מכל העולם להתיישב. .... ב-1825 פנה נוח בכרוז ליהודים ברחבי העולם ללכת אחריו "...בחסד האל מושל ושופט ישראל" אל המדינה שכונן עבורם. באותו כרוז מינה ל"מורשים" את הרבנים הראשיים של לונדון ופאריס, את רי"ט ליפמן צונץ ואחרים, ופקד עליהם לגבות מס בסך שלושה שקלים לגולגולת למימון הגירתם של צעירים יהודים למדינה החופשית.

לדבריו, המדינה החדשה תהיה מדינת מקלט ליהודי כל העולם, ותפעל על פי חוקת ארצות הברית. בעיתונות הבינלאומית הופיעו דיווחים על הפרויקט. מנהיגים יהודיים אחדים דרשו לדעת אם אכן הפרויקט הוא ברשות ובסמכות של הממשל האמריקני וסרקאזם מהול בלעג ביקשו ממנו להציג את הטקסט הנבואי הקובע כי גאולת ישראל אמורה להתרחש דווקא באי מלא ביצות בנהר הניאגרה שבאמריקה. נוח השיב להם בפשטות כי אמריקה, "תחת השפעת החופש המוחלט", מספקת את התנאים הטובים ביותר להקמתה של מדינה יהודית מודרנית. ....
הביקורת הנוקבת הגיעה כמעט מייד. יצחק הארבי , עורכו של עיתון יהודי ידוע בצ'ארלסטון, האשים את נוח כי הוא מתיימר להיות המשיח האמיתי, שיום אחד "ינהיג את (העם היהודי) לירושלים חדשה ולא לניו יורק". העיתונות החילונית תייגה את נוח כספסר קרקעות אופורטוניסטי המשתמש בדרך מקורית לצורך מכירת האדמות ואינו בוחל בנגינה על מיתרים דתיים במטרה להוציא ממאמיניו את חסכונותיהם. ....
בסופו של דבר הסתלק נוח מהפרויקט, קיבל מינוי כשופט בניו יורק, נשא לו יהודיה עשירה לאישה וב-1833 מכר את חלקו בגראנד איילנד . יחד עם זאת, המשיך לפעול בהתמדה להקמת מולדת יהודית עצמאית, ובסוף ימיו (הוא מת ב-1851) תמך בגלוי בהקמתה בארץ ישראל.
כיום, לא נותרה מרעיון אררט אלא מצבה קטנה בגראנד איילנד ועליה מילות קריאת שמע ומשפטים ספורים על טקס הנחת אבן הפינה שנערך כאן.
© כל הזכויות שמורות לכנרת זומרה ביתן
www.e-mago.co.il

בית מדרש לצינות (חטיבה ד') המכון לאסטרטגיה ציונית ,מרכז מורשת מנחם בגין
הקונגרס הציוני הראשון
בקונגרס הציוני הראשון, שהתכנס ב1897 בבזל, שבו נקבעה תכניתה הרשמית של התנועה הציונית, נקבעה בהבלטה הזיקה בין תחיית העם היהודי לבין ארץ ישראל. בהשפעת "חובבי ציון" ברחבי העולם היהודי נקבעו מטרות הציונות ב"תכנית בזל" בלשון חד משמעית:

הציונות שואפת להקים לעם ישראל בארץ ישראל מקלט בטוח במשפט גלוי (של העמים)

אבל, מאחר שמעמדם של יהודי אירופה ויהודי ארצות האיסלם לא שופר במידה ניכרת בסוף המאה ה-19, לא חדלו החיפושים בקרב התנועה הציונית גם אחר ארץ אחרת הברטים הציעו שתי תכניות מעשיות לתנועה הציונית: ב1902 הוצעה להרצל תוכנית על עריש, תוכנית להתיישבות יהודים בחצי האי סיני. התוכנית ירדה מהפרק עקב התנגדותו של הנציב הברטי במצרים (ראה מפה)
© כל הזכויות שמורות להמכון לאסטרטגיה ציונית

י"ל פינסקר, אַבְטוֹאֵימַנְצִיפַצִיָא. 1882.
י"ל פינסקר / אַבְטוֹאֵימַנְצִיפַצִיָא (1882)
מן התולדות האלה היא קודם כל אותה ההכרה המתפשטת יותר ויותר, שבשום מקום אין אנו בביתנו ושסוף סוף צריך שיהיה לנו איזה מקום מיוחד לעצמנו, אם לא ארץ-אבות שלנו. [...] ואולם בבואנו עתה להשתדל בדבר בנין בית נאמן לנו, למען נחדל מהיות נודדי עולם ולמען הרים כבוד אומתנו בעיני עצמנו ובעיני זרים, הנה קודם כל אַל לנו לחלום על דבר תקומת ארץ יהודה הקדמונית. אַל לנו לשוב ולקשר את חיינו המדיניים בו במקום שנפסקו ונהרסו ביד חזקה בימים מקדם. כדי שנגיע באיזה זמן לפתרון שאלתנו, צריך שלא נהיה תופסים מרובה. גם בלעדי זה קשה הדבר למדי. לא אל ארץ "קדשנו" עלינו לשׂאת נפשנו אתה, כי אם אל ארץ "שלנו". אין אנו דורשים מאומה זולתי כברת-ארץ גדולה לאחינו העניים, ארץ אשר לנו תהיה לעולם ואדונים זרים לא יוכלו לגרשנו מעליה. שמה נביא אתנו את קדשי-קדשינו, אשר הצלנו מתוך הפכת ארץ-מולדתנו מקדם: את רעיון האלהות וכתבי הקודש. כי אך אלה, ולא ירושלים או הירדן, הם אשר עשׂו את ארץ-מולדתנו הקדומה לארץ הקודש. אפשר אמנם, שארץ-קדשנו תוּכל להיות גם לארצנו. אם כה יהיה, מה טוב. אבל ק ו ד ם כל צריך שיבורר הדבר ורק בזה הכל תלוי איזו היא, בכלל, הארץ אשר נוכל להשׂיג ואשר תכשר עם זה להיות למקלט בטוח שאין עליו עוררים ולמקום עבודה פוריה ליהודים מכל הארצות האנוסים לעזוב את מקום מושבם.
למקור השלם

בנימין זאב הרצל, מדינת היהודים. 1896.
ב"ז הרצל / מדינת היהודים (1896)
הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגֻודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רב בני עמנו, האגֻודה תחליט באיזה מהן נבחר. ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם, ארץ רחבת ידים מאד ואקלימה ממוצע. ממשלת העם בארגנטינא תתן לנו בחפץ לב כברת ארץ להאחז בתוכה, הגרת היהודים שעד כה לא הפיקה רצון מאת יושבי הארץ; עתה עלינו להעיר את אזן הממשלה בארגנטיא על ההבדל הרב שבין הגרתנו עד כה ובין הגרתנו החדשה.

ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקות לשוב אליה. לו חפץ הדר כבוד השולטן לתת לנו את הארץ הזאת כי עתה נָתַנו לו ידינו להביא סדרים בעניני האוצרות של ממלכתו, ולאירופא נהיה אנחנו כחומה בצורה נגד אַזיא, ועמדנו על המצפה להגן עד התרבות מפני פראי האדם. בתור ממלכה בפני עצמה לא יחדל מהיות קשר ויחס בינינו ובין עמי אירופא, והם יהיו ערבים בעד קיומנו. בנוגע למקומות הקדושים לנוצרים שבארצנו נבקש תחבולה עפ"י חקות העמים ומשפטיהם, כי יבדלו מתוך אחוזתנו, ואנחנו נשמור על המקומות ההם ובקיומנו נהיה אחראים על מלוי חובתנו זאת. משמרתנו, משמרת הכבוד הזאת תהיה לעַד, כי נפתרה שאלת היהודים אחרי אלף ושמונה מאות שנות עמל ונדודים.

בית מדרש לצינות (חטיבה ד') המכון לאסטרטגיה ציונית ,מרכז מורשת מנחם בגין
תוכנית אוגנדה
תכנית אוגנדה 1903 התוכנית השניה הייתה תכנית אוגנדה 1903,שהובאה על ידי הרצל לדיון בקונגרס הציוני השישי. הרצל הבאי תוכנית זו, לאחר שמאמצו הרבים להשגת צ'רטר להתיישבות בארץ ישראל לא נשאו פרי.

© כל הזכויות שמורות להמכון לאסטרטגיה ציונית

כיוונים; כתב-עת לציונות וליהדות. ירושלים תשל"ט
האקטואליות בויכוח אוגנדה/ אהוד לוז (1979)
הצעת אוגנדה העמידה בפני הציונים את הצורך לנקוט עמדה עיונים- עקרונית כלפי א"י ומשום כך היתה המחלוקת עליה מציוני הדרך החשובים ביותר בתולדות הציונות. מעבר לשיקולים הפולטים והמעשים שהועלו ע"י כל אחד מבני הפלוגתא נגעה המחלוקת בשאלות היסוד הנוקבות ביותר של הציונות. כפי שניסח זאת מיכאל היימן: השאלה שנצבה בפני הקונגרס אלצה את ציריו ליתן לעצמם דין וחשבון מחודש על משמעות הציונות, להבהיר לעצמם מה רצו להשיג כציונים וכיצד ציוניותם מתייחסת לצרכים הבוערים של יהדות מזרח- אירופה.

ואמנם כבר כשבועיים לאחר נעילת הקונגרס הששי, שבו נפלה ההכרעה בזכות ההצעה, כתב עורך "הצפה" הוורשאי:

היא נגעה בבת ענינו: היא נגעה במטרתנו העיקרית והיסודית: היא נגעה עד לב שאיפתנו; היא היתה, אם אפשר לומר כן, כדקירת מחט בעורק היותר חי והיותר מרגיש של הכרתנו הלאומית.

© כל הזכויות שמורות לכיונים כתב עת לצינות וליהדות
aleph.nli.org.il:80

אלכס ביין 'תיאדור הרצל : ביוגרפיה' , (1983) עמ' :593-600
תמכו משיקולים טקטים
א. תמכו בהצעה בעיקר משיקולים טקטיים- בין אם מתוך נאמנות אישית להרצל ובין מתוך ההרגשה שיש צורך דחוף לעשות משהוא למען פתרון ההגירה היהודית. שנתפס בעיניים בדרך כלל כפתרון זמני . וכהגדרת נורדאו-"מקלט לילה".

בין התומכים העיקרים : "תנועת המזרחי"

קטע מתוך נאום בקונגרס אוגנדה 1903/ מאכס נורדאו

לפני המטרה הניצבת איתן. לפני התיישבות היהודים בא"י , יכולה להיות רק תחנה בדרך ועבודה ארעית: הקמת בנין לשעה בשביל מאות אלפי אחינו האומללים- בין אם הם ציונים ובן שאינם ציונים: דים שהם יהודים .

....

© כל הזכויות שמורות לאלכס ביין

ציון או אוגנדה (2006), יוסי לנג
תמכו משיקולים אסטרטגים
ב. תמכו בהצעה משיקולים אסטרטגים כוללים. כדי להגיע למטרת הציונות היו מוכנים להמיר את ציון בכל טריטוריה אחרת כפיתרון קבע.

בין התומכים: אליעזר בן יהודה, ישראל זנגויל, הלל ציטלין,וכן בעיקר ציונים סוצילאסטים וקבוצות של "פועלי ציון"

אליעזר בן יהודה והעמדה האוגנדיסטית בקרב יושבי הארץ/ מתוך מכתב גלוי בעיתנו לציוני רוסיה

" אתם קוראים את עצמכם ציונים, ארץ ישראלים, ואותנו-אפריקניים אוגנדים. אדוני אין אנו מתביישים הלילה בשם זה. אבל לא אפרקניים אנו ולא אוגנדיים אנו, אלא עמיים הנה מה אנו! אתם ארציים ואנו עמיים.

לנו העם הוא העיקר [...] ולכם, אדוני הארץ היא העיקר! ואתם אומרים: אם אפשר העם בהארץ הרי מוטב , ואם אין [...] יאבד העם ואל נותר אנו קוצה של יוד מחבת ציון שלנו! אתם קוראים כי לכם יש אידאל, אידאל יפה באמת!"

© כל הזכויות שמורות ליוסי לנג

בית מדרש לצינות (חטיבה ד') המכון לאסטרטגיה ציונית ,מרכז מורשת מנחם בגין
שללו את הצעת אוגנדה
. שללו את הצעת אוגנדה וראו בה בגידה ביעודה של הצינות. קבוצה זו כונתה "ציוני ציון" בין התומכים: הפרקציה הדמוקרטית, אחד העם, זאב זבוטינסקי, ד.ב בורכוב .

"על הטריטוריאליזם",1905/ זאב ז'בוטנסקי"

[...] ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה ומסתימת בארץ ישראל, ואילו כל מה שבה אחרי כן לא הייה אלה מה שעמים אחרים עוללו ליהודים. [...] גדולי ערכי המוסר אשר חדרו להכרת העולם התרבותי כולו, נוצרו על ידינו בארץ ישראל,- ומחוץ לארץ ישראל רק רשמנו, ביררנו ואף תיקנו את הישן: את הארצישראלי, או הלכנו בכלל לרעות בשדות זרים. יווכחו ויעקבו צעד אחר צעד, כיצד בדרכו הארוכה,בשביל העקרבים של הגלות , היה עם ישראל נושא על שפתו את שמה של ארץ ישראל, כאילו הוא נהפך לאלת- השבעה כנגד עצמת האויב: היה עושה אותה מגן וצינה ליחוד הלאומי. ואת עצם קיומו של יחוד זה היה מציר לעצמו כשיבה לארץ ישראל לעתיד לבוא.

© כל הזכויות שמורות לבית מדרש לצינות (חטיבה ד') המכון לאסטרטגיה ציונית ,מרכז מורשת מנחם בגין

דיון
סיכום
בחרו נושא אקטואלי לימינו ותקפו אותו על בסיס מניעים אסטרטגיים, דתיים ותרבותיים