הדף מאת: אלי קנאי
בתקופה האחרונה ישנו מהלך בחברה הישראלית של התרחקות בין מגזרים שמחזיקים בדעות שונות. למשל, מכיוון שבבחירות האחרונות ובהרכבת הממשלה מפלגת הבית היהודי,בראשות נפתלי בנט זכתה בחלק נרחב בהנהגת המדינה, בעוד שהמפלגות החרדיות נותרו באופוזיציה. הדתיים לאומיים לכאורה העדיפו את החילונים של "יש עתיד", על פני החרדים.
בעקבות זאת, לא פעם מכנים החרדים את אנשי הבית יהודי בפרט הדתיים לאומיים בכלל כיותר גרועים מחילונים אפילו. "ממשלת זדון", "זכור אשר עשה לך הבית היהודי", ועוד אמרות שנאה וכעס נשמעות ונתבות ברחבי העולם החרדי. העניין מחזיר אותנו לדין סביב חשיבות האחדות בעמ"י, לעומת חשיבות המחלוקת. ומתי כדאי לנו לחלוק זה על זה, ובאיזו דרך. ומדוע אסור לנו לעולם לשכוח שאנו עם אחד, שמאמין בתורה אחת. שלא נשנא זה את זה ובסוף נגיע למצב של 2 דתות חלילה.