הדף מאת: שירה חיימוביץ ואלה נעמן / בינ"ה
התבוננות בדימוי הצורר והעמלק לאורך ההיסטוריה היהודית בראי שואת היהודים באירופה
זכור את אשר עשה לך עמלק
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח.
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח.
Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt; how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God. Therefore it shall be, when the LORD thy God hath given thee rest from all thine enemies round about, in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under heaven; thou shalt not forget.
קהלת פרק ג' ,פסוק (טו)
"מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף"
"מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף"
That which is hath been long ago, and that which is to be hath already been; and God seeketh that which is pursued.
הגדה של פסח, והיא שעמדה, המאה העשירית לספירה
והיא שעמדה
אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר
עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
והיא שעמדה
אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר
עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
שלוש מצוות עם ישראל
היה רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה.
היה רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה.
חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י 1950*
חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י 1950*
1.א.אדם שעבר עבירה אחת מאלה
1.בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי :
2.בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי האנושות :
3.בתקופת מלחמת העולם השניה, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע מלחמה,
דינו מיתה.
חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י 1950*
1.א.אדם שעבר עבירה אחת מאלה
1.בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי :
2.בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי האנושות :
3.בתקופת מלחמת העולם השניה, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע מלחמה,
דינו מיתה.
מחה את זכר עמלק? מאת דר. יחיעם שורק 6 במאי 2005 באתר הידען
מחה את זכר עמלק?
...מי הוא אותו עמלק? ובכן, בספר בראשית נזכר ראשון העמלקים כבנם של אליפז ופילגשו תמנע. ומיהו אותו אליפז? בנו של עשו. הנה-כי-כן נפרמת הפקעת: עשו, אחיו למחצה של יעקב, האנטיתזה למי שנחשב לאבי העם, למי שנעטר בתואר הראשוני של ישראל ("כי שרית עם אנשים ואלוהים ותוכל") ולאויבו המושבע, השטני, הנורא מכל, הוא-הוא אבי-אבות הטומאה, ואשר-על-כן, מזומנת לעם מלוא הלגיטימציה לפגוע בו ולשרש את תשתיתו, ממש כמצווה ההרצחה כלפי קין. בשום עם קדמון, בשום חברה וציביליזציה, לא תמצאו את הפנמת השנאה היוקדת כלפי אתנוס כזה או אחר, עד כדי התרת דמו. לפנינו איפוא גזענות לשמה אשר התפתחה בחברה הישראלית הקדומה: ראשיתה בדמוניזציה של עשו והמשכה במלחמת השמד בעמלק, ואם זו איננה ראשית שואה, איני יודע שואה מהי?...
© כל הזכויות שמורות ל
www.hayadan.org.il
מחה את זכר עמלק?
...מי הוא אותו עמלק? ובכן, בספר בראשית נזכר ראשון העמלקים כבנם של אליפז ופילגשו תמנע. ומיהו אותו אליפז? בנו של עשו. הנה-כי-כן נפרמת הפקעת: עשו, אחיו למחצה של יעקב, האנטיתזה למי שנחשב לאבי העם, למי שנעטר בתואר הראשוני של ישראל ("כי שרית עם אנשים ואלוהים ותוכל") ולאויבו המושבע, השטני, הנורא מכל, הוא-הוא אבי-אבות הטומאה, ואשר-על-כן, מזומנת לעם מלוא הלגיטימציה לפגוע בו ולשרש את תשתיתו, ממש כמצווה ההרצחה כלפי קין. בשום עם קדמון, בשום חברה וציביליזציה, לא תמצאו את הפנמת השנאה היוקדת כלפי אתנוס כזה או אחר, עד כדי התרת דמו. לפנינו איפוא גזענות לשמה אשר התפתחה בחברה הישראלית הקדומה: ראשיתה בדמוניזציה של עשו והמשכה במלחמת השמד בעמלק, ואם זו איננה ראשית שואה, איני יודע שואה מהי?...
© כל הזכויות שמורות ל
www.hayadan.org.il
מתוך עדותו של ק. צטניק
פלנטה אחרת
"אושוויץ היתה פלנטה אחרת (...)."אין הזמן שם כפי שהוא כאן על פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו. נשמו לפי חוקי טבע אחרים. הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה מספר". מתוך עדותו במשפט אייכמן.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.ynet.co.il
פלנטה אחרת
"אושוויץ היתה פלנטה אחרת (...)."אין הזמן שם כפי שהוא כאן על פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו. נשמו לפי חוקי טבע אחרים. הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה מספר". מתוך עדותו במשפט אייכמן.
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.ynet.co.il
דוד הרטמן, תרגום: יהב זוהר, עשה לבך חדרי חדרים, 2005, עמוד 192
אושוויץ או סיני? [דוד הרטמן, עשה לבך חדרי חדרים, עמוד 192]
..."אני מאמין שהרסני להפוך את השואה לקטגוריה המארגנת השלטת של הזהות היהודית המודרנית. מסוכן, הן מוסרית הן פוליטית, שאומתנו תראה את מהותה כשארית פליטה מהשואה. הטענה שסבלנו ייחודי בהיסטוריה היא חסרת תוחלת ולעיתים גסת רוח. גופנו ושכלנו טעמו את התוצאות המרות של אדישות אנושית ושל חוסר אנושית. חווינו על בשרנו רוע מוסרי ואי-צדק חברתי. אבל, אל לחוויות אלו לפתותנו להתנשאות מוסרית. סבלנו ראוי שיוביל אותנו לא לצדקנות או לרחמים עצמיים, אלא להבנה מועצמת ולרגישות לגבי כל סבל אנושי... ישראל אינה רק תגובה לאנטישמיות מודרנית: מעל הכל היא ביטוי מודרני של ברית סיני הנצחית..."
..." העם היהודי לא נכנס היישר מייסורי מצרים אל ארץ ישראל. תחילה באנו אל סיני... בילינו שנים במדבר להשליך מעל גוינו את מעטה העבר המיוסר. רק לאחר שהתגברנו על הזיכרון המשפיל של עבדות ושל נגישות... באנו אל הארץ. זכר סבלות מצרים נמזג בתוך הדרישות הנורמטיביות של ברית סיני. מעולם לא התמקדנו בסבל במנותק מהשלכותיו המוסריות והנורמטיביות. הסבל היהודי לא הוליד רחמים עצמים אלא רגישות מוסרית:" ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". אושוויץ כמו כל שאר הסבל היהודי לדורותינו- חייבת להיקלט ולהתפרש בתוך המסגרת הנורמטיבית של סיני. נתאבל לעד בזכרנו את אושוויץ. אך נבנה חברה חדשה בריאה בזכרנו את סיני."
© כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים עם עובד
www.am-oved.co.il
אושוויץ או סיני? [דוד הרטמן, עשה לבך חדרי חדרים, עמוד 192]
..."אני מאמין שהרסני להפוך את השואה לקטגוריה המארגנת השלטת של הזהות היהודית המודרנית. מסוכן, הן מוסרית הן פוליטית, שאומתנו תראה את מהותה כשארית פליטה מהשואה. הטענה שסבלנו ייחודי בהיסטוריה היא חסרת תוחלת ולעיתים גסת רוח. גופנו ושכלנו טעמו את התוצאות המרות של אדישות אנושית ושל חוסר אנושית. חווינו על בשרנו רוע מוסרי ואי-צדק חברתי. אבל, אל לחוויות אלו לפתותנו להתנשאות מוסרית. סבלנו ראוי שיוביל אותנו לא לצדקנות או לרחמים עצמיים, אלא להבנה מועצמת ולרגישות לגבי כל סבל אנושי... ישראל אינה רק תגובה לאנטישמיות מודרנית: מעל הכל היא ביטוי מודרני של ברית סיני הנצחית..."
..." העם היהודי לא נכנס היישר מייסורי מצרים אל ארץ ישראל. תחילה באנו אל סיני... בילינו שנים במדבר להשליך מעל גוינו את מעטה העבר המיוסר. רק לאחר שהתגברנו על הזיכרון המשפיל של עבדות ושל נגישות... באנו אל הארץ. זכר סבלות מצרים נמזג בתוך הדרישות הנורמטיביות של ברית סיני. מעולם לא התמקדנו בסבל במנותק מהשלכותיו המוסריות והנורמטיביות. הסבל היהודי לא הוליד רחמים עצמים אלא רגישות מוסרית:" ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". אושוויץ כמו כל שאר הסבל היהודי לדורותינו- חייבת להיקלט ולהתפרש בתוך המסגרת הנורמטיבית של סיני. נתאבל לעד בזכרנו את אושוויץ. אך נבנה חברה חדשה בריאה בזכרנו את סיני."
© כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים עם עובד
www.am-oved.co.il
דיון
שאלות לדיון ומחשבה
קראו את קטעי המקור, נסו להבין את דימוי העמלק ביחס לעם ישראל לאורך הדורות ודרך נקודות המבט השונות של ההוגים. התבוננו על חייכם ונסו לראות אם נרטיב העמלק נוכח גם במציאות בה את חיים? אם כן, מהו העמלק בעולם שלכם? נסו למתוח קווי דמיון בין זכרון העמלק המקראי לבין נרטיב הנרדף/ רודף כשאנחנו זוכרים את השואה. האם אתם מסכימים עם ההשוואה בין העמלקים לבין הצורר הנאצי, וכך גם בהיתר דמם לפיכך? הרטמן מציע לנו דרך חדשה להתסכל על העם היהודי ביחס לזכרון השואה, כזו שמובילה לשאיפה לנהוג במוסריות כלפי האחר. לפי דעתכם, מה המקום של שאיפה זו בתוך הזכרון הלאומי של השואה? האם זו דרך ראויה לזכור?
שאלות לדיון ומחשבה
