שלמה מלך השלום
הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
דף לימוד זה עוסק בשאלה מדוע הועדף שלמה על פני דוד אביו לבנות את המקדש. כיצד בא לידי ביטוי ערך השלום בדמותו של שלמה המלך באופן תאורטי ובאופן מעשי? דף לימוד זה הוא חלק מדפי הלימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
(ה) וַיֹּאמֶר דָּוִיד, שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַה' לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל הָאֲרָצוֹת, אָכִינָה נָּא לוֹ. וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ: (ו) וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (ז) וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה, בְּנִי אֲנִי הָיָה עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי: (ח) וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי: (ט) הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו: (י) הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן וַאֲנִי לוֹ לְאָב וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם: (יא) עַתָּה בְנִי יְהִי ה' עִמָּךְ וְהִצְלַחְתָּ וּבָנִיתָ בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר עָלֶיךָ: (יב) אַךְ יִתֶּן לְּךָ ה' שֵׂכֶל וּבִינָה וִיצַוְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁמוֹר אֶת תּוֹרַת ה' אֱלֹהֶיךָ: (יג) אָז תַּצְלִיחַ אִם תִּשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת:
And David said: ‘Solomon my son is young and tender, and the house that is to be builded for the LORD must be exceeding magnificent, of fame and of glory throughout all countries; I will therefore make preparation for him.’ So David prepared abundantly before his death. Then He called for Solomon his son, and charged him to build a house for the LORD, the God of Israel. And David said to Solomon: ‘My son, as for me, it was in my heart to build a house unto the name of the LORD my God. But the word of the LORD came to me, saying: Thou hast shed blood abundantly, and hast made great wars; thou shalt not build a house unto My name, because thou hast shed much blood upon the earth in My sight. Behold, a son shall be born to thee, who shall be a man of rest; and I will give him rest from all his enemies round about; for his name shall be Solomon, and I will give peace and quietness unto Israel in his days. He shall build a house for My name; and he shall be to Me for a son, and I will be to him for a father; and I will establish the throne of his kingdom over Israel for ever. Now, my son, the LORD be with thee; and prosper thou, and build the house of the LORD thy God, as He hath spoken concerning thee. Only the LORD give thee discretion and understanding, and give thee charge concerning Israel; that so thou mayest keep the law of the LORD thy God. Then shalt thou prosper, if thou observe to do the statutes and the ordinances which the LORD charged Moses with concerning Israel; be strong, and of good courage; fear not, neither be dismayed.
דיון
  • אם מובטחת לשלמה עזרת האל, מדוע צריך דוד להזהיר אותו "אַךְ יִתֶּן לְּךָ ה' שֵׂכֶל וּבִינָה"?
  • מהן הסכנות בשלום של שלמה?
  • למה דוד פסול לבניית המקדש?
  • האם אנחנו ראויים לבנות מקדש?
(י) וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ: (יא) חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל: (יב) וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו: (יג) וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (יד) וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב: ... (כו) וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם: (כז) וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה: (כח) וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:
And it came to pass at the end of twenty years, wherein Solomon had built the two houses, the house of the LORD and the king’s house— now Hiram the king of Tyre had furnished Solomon with cedar-trees and cypress-trees, and with gold, according to all his desire—that then king Solomon gave Hiram twenty cities in the land of Galilee. And Hiram came out from Tyre to see the cities which Solomon had given him: and they pleased him not. And he said: ‘What cities are these which thou hast given me, my brother?’ And they were called the land of Cabul, unto this day. And Hiram sent to the king sixscore talents of gold.
דיון
  • האם מסירת הערים לחירם היתה "ויתור כואב" בעיני שלמה?
  • האם שיתוף הפעולה בין שלמה לחירם הצטמצם לתחום הכלכלי-צבאי, או שהוא הגיע גם לתחום התרבותי?
  • מה בין השלום של שלמה והשלום בימינו?
וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
that the cities which Huram had given to Solomon, Solomon built them, and caused the children of Israel to dwell there.
דיון
  • על איזו בעיה עונה הפסוק בדברי הימים?
נתן אלתרמן, ספני המלך שלמה, מתוך: ספר התבה המזמרת, הוצאת מחברות לספרות, תשכ"ו
ספני שלמה המלך
כן, היה זה חבר עז מאין כמוהו, ימאים היו הללו איש ואיש
צור וכוש ידעו טיבם, אשדוד והודו,

ים אלות וים כפתור וים תרשיש.

גם משוט, גם כוס הטיבו לאחוז הם,

גם פגיון ידעו לתפוס בהידרשם
הם נשאו עגיל גדול בתנוך האוזן

ומצנפת מואדמת לראשם.

ואל מול מרחק האופק הנגול
כך היו הם מזמרים יחדיו בקול:

עציון גבר, עציון גבר, עציון גבר ים אילות
בסירות הים יעבר ובאוניות גדולות
אך רחב מים לב גבר, מי עוברו באין משוט?
נערה מעציון גבר, עציון גבר ים אילות.

זאת אמרו הם. אחר כך בקול עצבת:

ארוכה הדרך לתרשיש.
אחר כך, לקול פקודה ברוח צוות

למלאכה קפצו בן רגע איש ואיש

עד שמעם פקודה לתקוף... ואז בשעט,

בסערה הם באויב היו פורצים
וכמעט היתה האוניה טובעת

בקוראם: יחי שלמה ויחי הצי

ובעודם עוברים כסער ועלעול,

כך היו המה נושאים ביחד קול:

עציון גבר, עציון גבר עציון גבר ים אילות
שיכה אותנו דבר אם ניסוג ואם נימוט
יוודע היום מי גבר ותשמע את פועלו
נערה מעציון גבר עציון גבר ים אילות.

ובשובם באוניה לחצות ימים בה,

היא נושאת אוצרות כל ארץ ואיים.
אלמוגים בה וזהב בה ובשמים בה,

שנהבים בה וקופים ותוכיים

היא חותרת ומקוטרת מור ופלא,

מצולקת מסופות וזעף קרב
ויודעה היא: ימאי שלמה המלך

נפלאו מאלמוגים ומזהב.

שר הרוח, שר מפרץ כחול

כל וכל שרים יחדיו בקול:

עציון גבר, עציון גבר, עציון גבר ים אילות...

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il