הדף מאת: חגית ברטוב
מה גורם לאנשים להיענות לצו פנימי או חיצוני?
מה נדרש מאדם שנשלח בשליחות? מהם הקשיים והפחדים שמלווים כל שילוח שכזה?
על כל אלו ננסה לדון דרך עיון במקורות שונים
לך לך.. וילך
הליכתו של אברם
(לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. (לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן.
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. (ג) וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. (ד) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט; וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. (ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. (ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.
(לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. (לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן.
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. (ג) וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. (ד) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט; וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. (ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. (ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.
And Terah took Abram his son, and Lot the son of Haran, his son’s son, and Sarai his daughter-in-law, his son Abram’s wife; and they went forth with them from Ur of the Chaldees, to go into the land of Canaan; and they came unto Haran, and dwelt there. And the days of Terah were two hundred and five years; and Terah died in Haran. Now the LORD said unto Abram: ‘Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father’s house, unto the land that I will show thee. And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing. And I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse; and in thee shall all the families of the earth be blessed.’ So Abram went, as the LORD had spoken unto him; and Lot went with him; and Abram was seventy and five years old when he departed out of Haran. And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother’s son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went forth to go into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came. And Abram passed through the land unto the place of Shechem, unto the terebinth of Moreh. And the Canaanite was then in the land.
דיון
- כיצד אתם מבינים את ההליכה המתוארת כאן? האם אברהם ממשיך ללכת כאביו או מתחיל בהליכה שונה?
- מדוע הולך אברהם? מה מניע אותו? לאן הוא הולך?
- כיצד אתם מדמיינים את ההליכה שלו? (נסו להדגים את הצעדים שאתם רואים)
- מדוע הוא נבחר?
- מה לדעתכם חושבים ההולכים איתו?
- מה הוא מוצא כשהוא מגיע?
הרב ד"ר בני לאו, ואברכך והיה ברכה, פורסם באתר הארץ, 30/10/09
...מלים אלו [ = והיה ברכה] מתוארות על ידי הרב שמשון רפאל הירש כתיאור התכלית של ייעוד עם ישראל בעולם: "בשתי המלים האלה מקופל כל התפקיד המוסרי שבקיומו תלוי מילוי אותה משאלה. "רצוני לגדל את שמך, היה אתה ברכה!'"
המלים הללו נשמעות כמו הבטחה טובה, הדומה להבטחות הקודמות: "ואעשך לגוי גדול, ואברכך". אולם קריאה זהירה יותר מלמדת שאין כאן הבטחה אלא הכוונה לייעודו של אברהם. את ההבטחה להיות איש מבורך אמרה התורה במלה "ואברכך". אך המלה "היה ברכה" הופכת את אברהם ממקבל לנותן. ...
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.haaretz.co.il
...מלים אלו [ = והיה ברכה] מתוארות על ידי הרב שמשון רפאל הירש כתיאור התכלית של ייעוד עם ישראל בעולם: "בשתי המלים האלה מקופל כל התפקיד המוסרי שבקיומו תלוי מילוי אותה משאלה. "רצוני לגדל את שמך, היה אתה ברכה!'"
המלים הללו נשמעות כמו הבטחה טובה, הדומה להבטחות הקודמות: "ואעשך לגוי גדול, ואברכך". אולם קריאה זהירה יותר מלמדת שאין כאן הבטחה אלא הכוונה לייעודו של אברהם. את ההבטחה להיות איש מבורך אמרה התורה במלה "ואברכך". אך המלה "היה ברכה" הופכת את אברהם ממקבל לנותן. ...
© כל הזכויות שמורות למחבר
www.haaretz.co.il
אמר רבי אָבִין, משל לצלוחית של פַּלְיָטוֹן (בושם) הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה. מה עשו? נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעו ריחה בעולם.
כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם.
כך היה אברהם דר בתוך עובדי עבודה זרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם.
R. Abin said: Abraham may be likened to a flask of oil that had been hidden away in a cemetery, the fragrance of which was unknown to anyone. What did they do with it? They removed it from the cemetery and carried it about from place to place until its fragrance became familiar throughout the world. This happened to Abraham. He dwelt among idolaters, and so the Holy One, blessed be He, commanded him: Get thee out of thy country, and from thy kindred in order that I may make thy nature known throughout the world. Get thee out of thy country. What is the meaning of lekh lekha (“get thee out”)? Each lamed in these words equals thirty, and each kaf equals twenty, totaling one hundred in all; thereby hinting to Abraham: When you become one hundred years old, you will beget a righteous son, as it is written: And Abraham was one hundred years old when his son Isaac was born to him (Gen. 21:5).
דיון
- מדוע, ע"פ שני המקורות האחרונים, נשלח אברהם ללכת?
- כיצד אתם מבינים את הקשר בין היותו של אדם מבורך לבין חובתו כלפי האחרים? האם אתם מסכימים?
- האם הרגשתם פעם את החובה להעביר לאחרים את הברכה בה התברכתם?
פיטר פיצלה, פורסם בתוך: תניא ציון (עורכת) סיפורי ראשית, הוצאת משכל, עמוד 202
שליחות היא חיים בשירות הדימיון, חיים של צייתנות.
ההיסטוריה הוציאה לצייתנות שם רע; יותר מדי צאן צייתן שהובל לטבח; יותר מדי פקידים צייתנים שרצחו את הצאן.. . צייתנות היא ויתור על הכוח האישי; היא איבוד שליטה.
עם זה, לפי המסורת המקראית של האבות יש סוג אחר של ציות. המילה לציית (obey) באנגלית מקורה במילה הלטינית שמשמעותה 'להקשיב' 'לשמוע'. אברהם הקשיב לקריאה לעזוב את מולדתו ואת בית אביו. הוא מציית. הוא חווה קריאה זו כמשהו שמגיע מאלוהים, מגורם אחר וחיצוני לו. ואולם אלוהים זה הוא גם בתוכו.
עומק מדבר אל עומק; דימיון מדבר אל דימיון ומשהו משתלהב באברהם. הדימיון הוא היכולת של האוזן הפנימית לשמוע את קריאת הקול הפנימי; דימיון הוא הכוח שפתוח לקלוט רעיונות וגם כוח מעצב.
אברהם אינו מציית לצו חיצוני, לשרשרת פיקוד כלשהי. להפך, הוא שובר מוסכמות מקובלות, חובות הירושה ושימור מעמדו של אביו. הדבר שאברהם מציית לו מאיר לו כמגדלור, מורה דרך ואז נעלם. צייתנותו היא נאמנות למה שנחשף לפניו לראשונה ברגע של התגלות. הוא אינו יכול לדעת מה נאמנות זו תתבע ממנו. בכל צעד של מסעו עליו לחדש לעצמו את מחויבותו למשימה, כי צייתנותו היא מבחירה חופשית ולא מאילוץ.
מושגים
שליחות היא חיים בשירות הדימיון, חיים של צייתנות.
ההיסטוריה הוציאה לצייתנות שם רע; יותר מדי צאן צייתן שהובל לטבח; יותר מדי פקידים צייתנים שרצחו את הצאן.. . צייתנות היא ויתור על הכוח האישי; היא איבוד שליטה.
עם זה, לפי המסורת המקראית של האבות יש סוג אחר של ציות. המילה לציית (obey) באנגלית מקורה במילה הלטינית שמשמעותה 'להקשיב' 'לשמוע'. אברהם הקשיב לקריאה לעזוב את מולדתו ואת בית אביו. הוא מציית. הוא חווה קריאה זו כמשהו שמגיע מאלוהים, מגורם אחר וחיצוני לו. ואולם אלוהים זה הוא גם בתוכו.
עומק מדבר אל עומק; דימיון מדבר אל דימיון ומשהו משתלהב באברהם. הדימיון הוא היכולת של האוזן הפנימית לשמוע את קריאת הקול הפנימי; דימיון הוא הכוח שפתוח לקלוט רעיונות וגם כוח מעצב.
אברהם אינו מציית לצו חיצוני, לשרשרת פיקוד כלשהי. להפך, הוא שובר מוסכמות מקובלות, חובות הירושה ושימור מעמדו של אביו. הדבר שאברהם מציית לו מאיר לו כמגדלור, מורה דרך ואז נעלם. צייתנותו היא נאמנות למה שנחשף לפניו לראשונה ברגע של התגלות. הוא אינו יכול לדעת מה נאמנות זו תתבע ממנו. בכל צעד של מסעו עליו לחדש לעצמו את מחויבותו למשימה, כי צייתנותו היא מבחירה חופשית ולא מאילוץ.
מושגים
- פיטר פיצלה - פסיכולוג ומרצה לספרות אנגלית, ממציא שיטת הביבליודרמה.
דיון
- במה שונה הצייתנות של אברהם מצייתנות של עבד?
- כיצד אתם מבינים את התפקיד של הדימיון בשליחות?
- מה דעתכם על הרעיון שבכל רגע במסע יש לחדש את הצייתנות ואת המחויבות?
- מה דעתכם על תפיסתו של פיצלה את השליחות?
מרדכי מרטין בובר, מתוך נאום שנשא לפני נוער יהודי בפראג, נדפס במאמר 'דיעותיו הקדומות של הנוער' (1935), פורסם בתוך: תניא ציון (עורכת) סיפורי ראשית, הוצאת משכל, עמוד 201
'קול דברים אתם שֹמעים ותמונה אינכם רֹאים זולתי קול' (דברים פרק ד' פסוק יב)
הקול דובר באותות של כל מה שהמתרחש, בכל התרחשות העולם אל בני אדם שבכל דור ודור קורא להם ותובע אותם לאחריותם... עיקר העיקרים לאדם - לא להפסיד את פתיחות נפשו. והרי זהו פשר הפתיחות: לא לאטום את הנפש מלהסכית לקול הדובר, יכנוהו בשם שיכנוהו. לא מה שמכנים אותו הוא העיקר, העיקר הוא לשומעו. להיפתח פירושו נכונות להשתנות. להקשיב - זו היכולת לשמוע באמת. והשומע - מוצא עצמו מתחייב למשהו. מתקדש למשהו.
© כל הזכויות שמורות ל
הסברים
'קול דברים אתם שֹמעים ותמונה אינכם רֹאים זולתי קול' (דברים פרק ד' פסוק יב)
הקול דובר באותות של כל מה שהמתרחש, בכל התרחשות העולם אל בני אדם שבכל דור ודור קורא להם ותובע אותם לאחריותם... עיקר העיקרים לאדם - לא להפסיד את פתיחות נפשו. והרי זהו פשר הפתיחות: לא לאטום את הנפש מלהסכית לקול הדובר, יכנוהו בשם שיכנוהו. לא מה שמכנים אותו הוא העיקר, העיקר הוא לשומעו. להיפתח פירושו נכונות להשתנות. להקשיב - זו היכולת לשמוע באמת. והשומע - מוצא עצמו מתחייב למשהו. מתקדש למשהו.
© כל הזכויות שמורות ל
הסברים
- דבריו של בובר מתייחסים לתיאור שמתאר משה רבנו את מתן תורה, התיאור האומר כי במעמד הר סיני לא ראו בני ישראל את האלוהים או כל תמונה אחרת אלא רק שמעו את הקול.
- מרדכי מרטין בובר - (וינה, 1878 – ישראל, 1965) חוקר, סופר והוגה דעות. עסק במחקר, בכתיבה ובהוראה של פילוסופיה, הגות ציונית, פרשנות מקרא, חסידות וחקר תרבויות. מפעליו המרכזיים היו איסוף וסיפור מחדש של מעשיות חסידיות, תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית ופיתוח משנתו הדיאלוגית. בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. היה תומך נלהב בהקמת מדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים על אדמת ארץ ישראל.
דיון
- איזה תהליך מתאר בובר הגורם לאנשים להתחייב?
- האם אתם מסכימים עם בובר שהעיקר הוא 'לא להפסיד את פתיחת נפשו'?
- מדוע יש צורך בשינוי? האם טוב להשתנות?
- האם חוויתם פעם חוויה דומה של קול הקורא אליכם ומזמין אתכם להשתנות ולשנות?
מי אנכי כי אלך?
(א) וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה: (ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: (ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: (ד) וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: (ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים: (ז) וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו: (ח) וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: (ט) וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם: (י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: (יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: (יב) וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה: (יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: (יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: (טו) וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: (טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: (יז) וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (יח) וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ: (יט) וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה: (כ) וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם: (כא) וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם: (כב) וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם:
Now Moses was keeping the flock of Jethro his father-in-law, the priest of Midian; and he led the flock to the farthest end of the wilderness, and came to the mountain of God, unto Horeb.
א) וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה': (ב) וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' <מזה> מַה זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה: (ג) וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו: (ד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ: (ה) לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (ו) וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג: (ז) וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ: (ח) וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן: (ט) וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת: (י) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי: (יא) וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה': (יב) וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר: (יג) וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח: (יד) וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ: (טו) וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו וְשַׂמְתָּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְעִם פִּיהוּ וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן: (טז) וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים: (יז) וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת:
And Moses answered and said: ‘But, behold, they will not believe me, nor hearken unto my voice; for they will say: The lord hath not appeared unto thee.’
דיון
משה, המנהיג הגדול של עם ישראל נקרא לשליחות ומסרב...
משה, המנהיג הגדול של עם ישראל נקרא לשליחות ומסרב...
- האם אתם מבינים את משה או מזדהים עם הנימוקים שהוא מעלה לדחיית השליחות שמוטלת עליו?
- איך אתם מסבירים את ההבדל בין התגובה של אברהם לתגובה של משה?
- מדוע אלוהים מתעקש, לדעתכם, לשלוח את משה למרות ההתנגדות שלו?
דיון
חזרו אחורה בסיפור אל מה שהוביל את משה למדין :
חזרו אחורה בסיפור אל מה שהוביל את משה למדין :
(יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו. (יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת-הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. (יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ. (יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. (טו) וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר. (טז) וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. (יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם. (יח) וַתָּבֹאנָה אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. (יט) וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן. (כ) וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. (כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה.
And it came to pass in those days, when Moses was grown up, that he went out unto his brethren, and looked on their burdens; and he saw an Egyptian smiting a Hebrew, one of his brethren.
הרב משה כלפון הכהן, דרכי משה, פרשת שמות
ארבעה פעולות אלה הנזכרים בפרשה זו אשר פעל משה רבינו ע"ה אשר עם היותו בבית המלכות הלך לראות מצב אחינו בית ישראל. והכאתו את המצרי אשר היה מכה את אחד מאחינו העברים. ותוכחתו לעברי הרשע המכה את רעהו והצלתו לשבע בנות כהן מדין מיד רועים חמסנים, מגידים ומודיעים לנו גודל רוממות נפשו של משה רבינו ע"ה ומזה ילמד כל בר לבב ובעל נפש יקרה להיות עומד בפרץ להציל את אחיו מיד עושקיהם נפש. ולעשות כל שצודק שאפשר להקריב את משפטם לפני הממשלה יר"ה (ירום הודה) ואם אי אפשר לו יעמיד להם מורשה מומחה ונאמן. בטרם תטרף השעה על הנעשק והנרדף. ואם אי אפשר זה יעמיד ויעכב את הדבר בכל מה שיש בו מן האפשרות של ההצלה. ובפרט באותם המקומות אשר אחינו שם מדוכאים ומעונים מבני בלי ברית. ומן האמור יש ללמוד ג"כ שגם בהיות האדם בהשקט ובטחה שלום ונחת באהלו ועושר וכבוד סביבו ודבריו נשמעים אצל הממשלה אל יהיה חושב בלבבו לאמר הנה שלום באהלי ומאי איכפת לי בזולתי מן אחי או מן כל העולם כולו. ועוד כי בדבר כזה שהוא כללי לישוב המדיני החוב והמצוה על כל אדם למחות לקיים מה שנאמר ובערת הרע מקרבך.
מושגים
ארבעה פעולות אלה הנזכרים בפרשה זו אשר פעל משה רבינו ע"ה אשר עם היותו בבית המלכות הלך לראות מצב אחינו בית ישראל. והכאתו את המצרי אשר היה מכה את אחד מאחינו העברים. ותוכחתו לעברי הרשע המכה את רעהו והצלתו לשבע בנות כהן מדין מיד רועים חמסנים, מגידים ומודיעים לנו גודל רוממות נפשו של משה רבינו ע"ה ומזה ילמד כל בר לבב ובעל נפש יקרה להיות עומד בפרץ להציל את אחיו מיד עושקיהם נפש. ולעשות כל שצודק שאפשר להקריב את משפטם לפני הממשלה יר"ה (ירום הודה) ואם אי אפשר לו יעמיד להם מורשה מומחה ונאמן. בטרם תטרף השעה על הנעשק והנרדף. ואם אי אפשר זה יעמיד ויעכב את הדבר בכל מה שיש בו מן האפשרות של ההצלה. ובפרט באותם המקומות אשר אחינו שם מדוכאים ומעונים מבני בלי ברית. ומן האמור יש ללמוד ג"כ שגם בהיות האדם בהשקט ובטחה שלום ונחת באהלו ועושר וכבוד סביבו ודבריו נשמעים אצל הממשלה אל יהיה חושב בלבבו לאמר הנה שלום באהלי ומאי איכפת לי בזולתי מן אחי או מן כל העולם כולו. ועוד כי בדבר כזה שהוא כללי לישוב המדיני החוב והמצוה על כל אדם למחות לקיים מה שנאמר ובערת הרע מקרבך.
מושגים
- הרב כלפון משה הכהן (רמ"ך) - (1874–1950) מגדולי רבני האי ג'רבה בדור האחרון. היה תומך נלהב בתנועה הציונית: בין השאר התקין לחגוג באי ג'רבה את חג העצמאות של ישראל במשך שלושה ימים רצופים (ד-ו באייר). בחיבוריו שקדמו להקמת המדינה מופיעים גם רעיונות מדיניים מפורטים - לא רק למען הרעיון הציוני אלא גם למען רעיונות קוסמופוליטיים מובהקים (כגון הצעת הקמת חבר הלאומים ובית דין בינלאומי - שמקום מושבו הוצע להיות בירושלים). עוד בהיותו בג'רבה רכש חלקת אדמה בארץ ישראל, ובערוב ימיו - לאחר שהתרופפה בריאותו - החליט לעלות לארץ. בנו שושן יצא לתוניס להסדיר את אישורי העלייה, אך בעקבות התערערות מצב בריאותו, בוטלה העלייה לארץ ישראל.
דיון
- מה דעתכם על דבריו של הרב כלפון?
- איך הוא מבין את השליחות וההתחייבות אליה?
- האם אתם רואים קשר בין דבריו לבין המחאה החברתית של הקיץ הקודם?
- האם אתם מסכימים שסיבות אלו הן סיבות טובות לבחור את משה למנהיג או לשליחו של האלוהים?
כי אבדתי דבר
חנה סנש, ללא שפה – שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ח, עמ' 20
בדרך/ חנה סנש
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
בדרך/ חנה סנש
קוֹל קָרָא והָלַכְתִי,
הָלַכְתִי כִּי קָרָא הַקּוֹל.
הָלַכְתִי לְבַל אֶפּוֹל,
אַך עַל פָּרָשַת דְּרָכִים
סָתַמְתִי אזנַי בַּלוֹבֶן הַקַּר
וּבָכִיתִי כִּי אִבַּדְתִּי דָבָר.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- כיצד אתם מבינים את שירה של חנה סנש? מדוע היא הולכת?
- מה היא אומרת על המחיר של היענות לשליחות?
מתוך הסרט פירר- שאלה אחת קטנה, ראיון: עמית גורן, עריכה: נועה שנהב
בסרט פירר שאלה אחת קטנה נשאל הרב פירר:
בתור אדם צעיר, איך ראית את עצמך? לאיזה כיוון רצית ללכת? מה היית היום, אם לא היית עושה מה שאתה עושה? אמביציות אחרות?
ותשובתו של הרב פירר:
כשהתחלתי להתעסק במה שהתעסקתי זה היה מקרה ספורדי.. מקרה אחד. מימי לא חשבתי שאני פתאום אעמוד מדי יום עם מאה עשרים שאלות בטלפון ושלושים או ארבעים פגישות. שהתחלתי להתעסק עם זה לא חשבתי ובוודאי ובוודאי לא שאפתי לזה.... המוטיב היה העזרה לזולת. כשהגיעה בקשה נוספת, הלכתי לבקשה הנוספת, ואז הגיע עוד בקשה,...הייתי יושב 18 שעות ביממה ולומד, לא החלטתי יום אחד שאני מקריב את השמונה עשרה שעות האלה בעד העזרה לזולת. אני לא יודע מה היה קורה לו הייתי צריך לעמוד בניסיון כזה, אני לא יודע אם הייתי אומר תשמע, אני מוותר על עשר שעות לימוד ביום במכה אחת ואני עוזב הכל והולך להתעסק בעזרה לזולת. אני לא בטוח. אבל בסוף היום יצא שהקרבתי דברים שאולי יכלו להיות אחרת.
לראיון המלא ולסרט
© כל הזכויות שמורות לעמית גורן הפקות 2008
בסרט פירר שאלה אחת קטנה נשאל הרב פירר:
בתור אדם צעיר, איך ראית את עצמך? לאיזה כיוון רצית ללכת? מה היית היום, אם לא היית עושה מה שאתה עושה? אמביציות אחרות?
ותשובתו של הרב פירר:
כשהתחלתי להתעסק במה שהתעסקתי זה היה מקרה ספורדי.. מקרה אחד. מימי לא חשבתי שאני פתאום אעמוד מדי יום עם מאה עשרים שאלות בטלפון ושלושים או ארבעים פגישות. שהתחלתי להתעסק עם זה לא חשבתי ובוודאי ובוודאי לא שאפתי לזה.... המוטיב היה העזרה לזולת. כשהגיעה בקשה נוספת, הלכתי לבקשה הנוספת, ואז הגיע עוד בקשה,...הייתי יושב 18 שעות ביממה ולומד, לא החלטתי יום אחד שאני מקריב את השמונה עשרה שעות האלה בעד העזרה לזולת. אני לא יודע מה היה קורה לו הייתי צריך לעמוד בניסיון כזה, אני לא יודע אם הייתי אומר תשמע, אני מוותר על עשר שעות לימוד ביום במכה אחת ואני עוזב הכל והולך להתעסק בעזרה לזולת. אני לא בטוח. אבל בסוף היום יצא שהקרבתי דברים שאולי יכלו להיות אחרת.
לראיון המלא ולסרט
© כל הזכויות שמורות לעמית גורן הפקות 2008
דיון
- ומה אומר הרב פירר על השליחות ומחיריה? האם תמיד שליחות היא מתוכננת?
- האם אתם יכולים להבין את משה לאור הדברים הללו?
- ומה אתם הייתם עושים?
לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, רנה ליטוין (תרגום). הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה, תל אביב. 1997. עמ' 71
[אליס]: "התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן – ", אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.
" – בתנאי שאגיע לאן שהוא", הוסיפה והסבירה אליס.
"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."
[אליס]: "התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן – ", אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.
" – בתנאי שאגיע לאן שהוא", הוסיפה והסבירה אליס.
"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."
נספחים:
יונה וולך, 'החיים שיש לך', מתוך: מופע, הקיבוץ המאוחד: 1985. עמ' 32
החיים שיש לך/יונה וולך
החיים שיש לך
הם החיים שחיית
הבט אחורה בהבנה
מצא את נקודת הבראשית
הבריאה
ברא את עצמך
זה העולם הטוב ביותר
היחיד שתוכל לברוא
כל זה מצוי בתוכך
גלה אותו
התחל מהתחלה
הבט על חייך
כעל שיעור רע
על מה שהיה
כעל עונש
הרחקה
עמידה בפינה
נוקאאוט בסיבוב הראשון
תקן
כאחד שהבריא
כאחד שחלה
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
החיים שיש לך/יונה וולך
החיים שיש לך
הם החיים שחיית
הבט אחורה בהבנה
מצא את נקודת הבראשית
הבריאה
ברא את עצמך
זה העולם הטוב ביותר
היחיד שתוכל לברוא
כל זה מצוי בתוכך
גלה אותו
התחל מהתחלה
הבט על חייך
כעל שיעור רע
על מה שהיה
כעל עונש
הרחקה
עמידה בפינה
נוקאאוט בסיבוב הראשון
תקן
כאחד שהבריא
כאחד שחלה
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il