פורים- ראוותנות ורעבתנות
1א
הדף מאת: מיכל ברגמן / טבע עברי
2ב
לכאורה הכול טוב בממלכת אחשוורוש. אבל רק לכאורה. ננסה לתאר לעצמנו כיצד מתנהלת ממלכה כה עצומה המושבתת בשל חגיגות במשך מחצית השנה, ונשאל את עצמנו האם אין רגע שבו האדם שבע מחגיגות. ודאי נבין טוב יותר את הביטוי 'לא כל יום פורים' – אדם זקוק בחייו לימי שיא הבאים דווקא על רקע ימי החול, ואילו אצל אחשוורוש נפרצים הגבולות והנהנתנות הופכת למוקד החיים. האווירה בארמון משפיעה על היחס לנתינים שמן הסתם אינם מקבלים את שירותי הממלכה; ושתי נהרגת על לא עוול בכפה; וההחלטה להשמיד עם שלם מתקבלת כלאחר יד - אחשוורוש השתוי אינו זוכר את הטובה שמרדכי עשה עמו, כי הוא רואה בו רק חלק מהתפאורה הנהנתנית של הארמון.
3ג
פתיחה
4ד
דיון
מגילת אסתר נפתחת בתיאור 'חלומי' של ממלכה אדירה ועשירה. המלך העומד בראשה מבלה את ימיו במשתה מתמשך שאליו מוזמנים שריו ועבדיו האוכלים ושותים 'כיד המלך'. החגיגה נמשכת חצי שנה (180 יום) ודרכה מראה אחשוורוש את עושרו העצום ואת נדיבותו כלפי נתיניו.
5ה
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. בְּהַרְאֹתוֹ אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת-יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. (ז) וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ.

מילים
  • כרפס - בד יקר
NOW IT came to pass in the days of Ahasuerus—this is Ahasuerus who reigned, from India to Ethiopia, over a hundred and seven and twenty provinces— that in those days, when the king Ahasuerus sat on the throne of his kingdom, which was in Shushan the castle, in the third year of his reign, he made a feast unto all his princes and his servants; the army of Persia and Media, the nobles and princes of the provinces, being before him; when he showed the riches of his glorious kingdom and the honour of his excellent majesty, many days, even a hundred and fourscore days. And when these days were fulfilled, the king made a feast unto all the people that were present in Shushan the castle, both great and small, seven days, in the court of the garden of the king’s palace; there were hangings of white, fine cotton, and blue, bordered with cords of fine linen and purple, upon silver rods and pillars of marble; the couches were of gold and silver, upon a pavement of green, and white, and shell, and onyx marble. And they gave them drink in vessels of gold—the vessels being diverse one from another—and royal wine in abundance, according to the bounty of the king. And the drinking was according to the law; none did compel; for so the king had appointed to all the officers of his house, that they should do according to every man’s pleasure.
6ו
דיון
שאלות לדיון
  • בגן שרים ''למה כל יום שבת?', 'מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?' - מה היה אופיים של שבת ופורים לו היו מתרחשים כל יום?
  • מדוע, לדעתכם, בחר אחשוורוש לערוך משתה ארוך (חצי שנה!) ומפואר?
  • מהם החסרונות בממלכת אחשוורוש?
  • סיפור המגילה הוא סיפור נס הצלתו של העם היהודי מהשמדה. מדוע פותחת המגילה בתיאור המשתה? האם קיים קשר בין המשתה למאורעות שקורים אחר-כך?
7ז
כרצון איש ואיש
8ח
כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ (אסתר, פרק א, פסוק ח)

'לעשות כרצון איש ואיש':

אמר לו [לאחשוורוש] הקב"ה: אני איני יוצא מידי בריותי [איני יכול לעשות רצון כל איש ואיש] ואתה מבקש לעשות כרצון איש ואיש? בנוהג שבעולם שני בני אדם מבקשים לישא אשה אחת, יכולה היא להינשא לשניהם? אלא או לזה או לזה.

וכן שתי ספינות שהיו עולות בלימן, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת? אלא או לזו או לזו.

למחר שני בני אדם באים לפניך בדין [להישפט]: איש יהודי ואיש צר ואויב. יכול אתה לצאת ידי שניהם? אלא שאתה מרומם לזה וצולב לזה.
9ט
דיון
שאלות לדיון
  • מדוע, לדעתכם, רצה אחשוורוש לעשות 'כרצון איש ואיש'?
  • מדוע זהו רצון בלתי אפשרי, לפי ההסבר של אלוהים?
  • מה הקשר בין הרצון של אחשוורוש לרַצות את כולם, לבין המשך ההתרחשויות במגילה, לפי תשובתו של אלוהים?
  • מה הקשר בין המשתה לבין המשך המגילה, לפי המדרש?
10 י
Error loading media...
יעקב גלעד ויהודה פוליקר, אני רוצה גם, מתוך אתר YouTube
11יא
יהודה פוליקר ויעקב גלעד
אני רוצה גם
גם אני רוצה לצאת, לשתות, לרקוד,

לבגוד, לשדוד

גם אני רוצה לדפוק שמחת חיים

ברמקולים של אוטו עם כבוד.

גם אני רוצה לחטוף, לאכול, לטרוף,

לזלול, להקיא את הכל לרמוס את כל מי שעומד בדרכי,

לעמוד על שלי בלי ליפול.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
12יב
דיון
לימוד משותף
  • כל קבוצה תקבל דף גדול ובמרכזו מילים מתוך השיר 'אני רוצה גם'.
  • המשתתפים יתבקשו להוסיף 'בלוני קומיקס' של דמויות שונות מהמגילה, שלדעתם יכולות היו לומר את המילים הללו (אחשוורוש? המן? שרי הממלכה? נתיני הממלכה? בגתן ותרש? משרתים? וכד').
13יג
דיון
לסיכום
ממלכתו הנהנתנית והרכושנית של אחשוורוש היא רקע לאירועי המגילה: במקום שמחשיב את 'אכול ושתה כי מחר נמות' כרעיון המרכזי, במקום שבו החיים נתפסים כמסיבה מתמשכת חסרת גבולות והעושר הוא הדבר היחיד שנחשב לראוי, במקום שבו אין הערכה לזמן ולשמחה שנובעת מיצירה - זהו גם המקום שבו קל להפוך בני אדם לחפצים: אם הם מפריעים לחגיגה, כפי שהפריעו היהודים לחגיגת השלטון של המן (וכפי שהפריעה ושתי למשתה), ניתן להיפטר מהם ולהרוג אותם!

בחיינו כיום, אנו 'מותקפים' על-ידי תרבות הצריכה שמוכרת לנו אשליה של חסר מתמיד: 'אם רק תקנו את המוצר שלנו תהיו מאושרים יותר, יפים יותר ובריאים הרבה יותר' כך מודיעות לנו הפרסומות, לעתים באופן גלוי ולעתים באופן מתוחכם וסמוי. עולם הפרסומות ותרבות הצריכה שממנו הוא נובע, גורמים לנו להרגיש בחסרון תמידי: קריאה בסיפור המגילה מגלה לנו שהדברים אינם כה פשוטים.

המגילה מציעה לנו לבחור בחיים אחרים. זוהי בחירה מתמדת בכל פעם שאנו נתקלים בפרסומת ורוצים לקנות - האם אנו בוחרים לשלוט בחיינו, כפי שבחרו אסתר ומרדכי, או שאנו בוחרים להיות מובלים על ידי אחרים (פחד ממה יגידו, התמכרות לאשליה של הפרסומות)? האם אנו מוצאים משמעות בחיים רק ברגעי שיא ומסיבות או גם ברגעים הקטנים של שאר ימות השנה?
14יד
דיון
להרחבה ומקורות נוספים: אתר טבע עברי .
16 טז
17יז
קישורים לרקע והרחבה:
טבע עברי
18יח
19יט
דף מספר 1 בסדרה "משלוח מנות - חסד ואחריות", דפים נוספים בסדרה:
2